לנוהגים לומר בימות הקיץ "משיב הרוח ומוריד הטל", כפי הנוסח שמברכים בתפילת הטל ביום טוב ראשון של פסח, מהו מקור לכך?

שאלה

לנוהגים לומר בימות הקיץ "משיב הרוח ומוריד הטל", כפי הנוסח שמברכים בתפילת הטל ביום טוב ראשון של פסח, מהו המקור לכך?

תשובה

כתב בעל המחצית השקל (סימן קיד סק"ג) שמדברי מרן השו"ע משמע שיש לומר רק מוריד הטל בימות הקיץ, וכן הוא בנוסח התפילה של הרמב"ם (סוף ספר אהבה). ובנוסח תפילת רב עמרם גאון וכך כתב בעל הכף החיים (שם סקי"ז) שכן הוא בפשטות מנהג בני ספרד.
אולם הב"ח (שם) ביאר בדברי הטור (שם) שנוסח ספרד הקדמון היה לומר "משיב הרוח ומוריד הטל", וכך פסק לומר בעל המגן אברהם (שם סק"ג), והנוסח הינו על פי מה שאמרו רבותינו (תענית דף ג.) "בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר.. לפי שאינם נעצרים.. ואם בא להזכיר מזכיר", ומשמע שקאי גם על טל וגם על רוחות.
ומנהג זה הובא בקיצור שו"ע (סימן יט, ג), ובטור כתב שמנהג אשכנז בקיץ היה לא לומר כלום, גם לא מוריד הטל.
שר בית הזוהר הרבי מזידיטשויב זצ"ל (הובא בספר פרי קודש הילולים) הביא שמנהג קדושי ארץ, הרבי מסאסוב והרבי מקוזניץ זי"ע, היה לומר "משיב הרוח ומוריד הטל". ורבים נוהגים כך בפרט שהוא על פי סוד, וכפי שכתב בעל שולחן הטהור מקאמארנא זצ"ל (שם), (אם כי הביאו בשם ספר משנת חסידים הקדמון שמוריד הטל הוא ראשי תיבות מ"ה). וכך העיד בספר נימוקי חיים שכך היה נוהג בעל הבני יששכר זי"ע. ומפורש כן בסידור רבי יעקב קאפל [שהיה כידוע החזן אצל מרן הבעש"ט זי"ע]. ובשו"ת דברי יציב (או"ח א, סז) כתב שמנהג זה הוא העיקר לדינא.
וסמך לכך הוא נוסח התפילה בתפילת טל ביום טוב ראשון של פסח, שנראה מכך, שכך היה הנוסח במשך כל ימי הקיץ (דברי ישראל וועלץ חלק א סימן מא).
ועל כן הנוהג לומר: משיב הרוח ומוריד הטל, ימשיך במנהגו, שכך הכריעו רבים מהפוסקים והמקובלים.