מה הדרך הנכונה לנהוג בעניין נטילת ידיים קודם הסעודה לאחר שהאדם התפנה?

שאלה

מה הדרך הנכונה לנהוג בעניין נטילת ידיים קודם הסעודה לאחר שהאדם התפנה?

תשובה

מרן השו”ע (קס”ה, ה’) התייחס לשאלה זו ונתן ב’ אפשרויות, כשהשנייה שבהן לא רלוונטית ולכן נציין את הדעה הראשונה שאותה פסק מרן בשם רש”י שהביאה מרבו – רבי יצחק בר יקר; לאחר שהאדם התפנה יטול ידיו עם מעט מים, ינגבן ויברך “אשר יצר”. ולאחר מכן יטול ידיו ברביעית מים מתוך כלי, כדין נטילת ידיים בכל סעודה, ויברך כרגיל “על נטילת ידיים”.
ובעקבות פסק זה נהג מרן הגרש”ז ליטול ידיו אחר שהתפנה שלוש פעמים לסירוגין ישר מהברז, וניגב ידיו ובירך “אשר יצר”, ולאחר מכן נטל ידיו כדין נטילה לסעודה. וטעמו משום שנטילת ידיים מזרם הברז עולה כנטילת ידיים לסעודה רק בדיעבד גדול, ובזה יצא ידי כל הספיקות.
אולם מרן המ”ב הביא בשם הפוסקים שברכת “אשר יצר” אינה נחשב כהפסק משום שהיא לצורך הסעודה, וממילא אפשר לכתחילה ליטול ידיו כדין נטילת ידיים לסעודה – רביעית מים בכלי, ולברך “על נטילת ידיים” ו”אשר יצר” ולאחר מכן לברך “המוציא” ולאכול.
והגאון רבי משה שטרנבוך שליט”א מעיד בספרו תשובות והנהגות (ח”א סי’ קס”ח) שגאון אחד סיפר לו שראה את החפץ חיים בעצמו נוהג כך, וכן נהג גם מרן החזו”א.
ויש עצה נוספת שמובאת בבא”ח (פ’ קדושים) שיטול ידיו כהרגלו ויברך “אשר יצר”. ולאחר מכן ייגע במנעלו או במקום עם זיעה שמחייב בנטילת ידיים- ואז ייטול ידיים ויברך “על נטילת ידיים”.
לסיכום, ישנן ג’ דרכים; א. ליטול ידיים מהברז, לנגב ולברך “אשר יצר” ולאחר מכן ליטול ידיים מכלי ולברך “על נטילת ידיים”. ב. ליטול מכלי ג’ פעמים על כל יד ולברך “על נטילת” ו”אשר יצר” ולאחר מכן לגשת לאכול. ג. ליטול ידיים בכלי, לנגב ולברך “אשר יצר”, ולאחר מכן לגעת במקום שמחייב בנטילה, וליטול שוב ידיים בברכה עבור הסעודה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לשיח?
אשמח לקבל את תגובתך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.