קטניות בתבשילים לפסח

שאלה:

לפי המבואר ברמ"א [תנג', א'] שקטניות אינן אוסרות התבשיל, ועוד שמוסיף אע"ג שאסור לערבם לכתחילה, מתיר להניח נרות שיטפטפו שמן קטניות לתבשיל, ומבואר בדרכי משה שהטעם הוא משום שהוי רק מנהג ובכה"ג לא החמירו. ועוד שכל הנ"ל מיירי בפסח עצמו, אך מלפני הפסח נראה שקל טפי שהרי מבואר במשנ"ב [תנג', ס"ק כ'] שנחלקו הפוסקים האם מותר לבטל חמץ מלפני הפסח ע"מ לאוכלו בפסח, ואע"ג שפסק לחומרא, בדחק סומך להקל משום שאזלינן בתר המיקל בדרבנן, כמבואר בשער הציון. ועוד שמסתבר לומר שהמפעל המייצר את המאכלים הללו, מותר לו לערב את הקטניות עבור בני עדות המזרח הנוהגים היתר בקטניות, וממילא לא שייך בזה לגזור משום 'אין מבטלים איסור לכתחילה', ולהגיד שהקניה עצמה נחשבת כעשייה לכתחילה ג"כ לא מסתבר, וכן מפורש בט"ז [יו"ד קח' ס"ק ד'].
האם לפי כל זה, יהיה מותר לאכול תערובת קטניות שהתערבה מלפני הפסח אף לכתחילה? כגון שוקולד המכיל שמן סויה וכד' דברים שברכיבים מעורב קטניות אך הם בטלים ברוב (תנג', ס"ק ט') ואינם 'מעמיד' או 'עיקר הטעם'?

תשובה:

כמעט ואין תוספת קטנית שלא נועדה לתת טעם או להעמיד. והאשכנזים החמירו בזה יותר מחמץ עצמו. ולתינוק יש להקל לכתחילה. ובפרט בקטניות שגזרו הקהילות ואינם בגדר קטנית שכתבו הראשונים לדוגמא לציטין.