שבת חזון – מנהגים

שאלה

א) האם בשבת חזון מותר ללכת בבגדי חול?

ב) האם יש למעט בזמירות בשבת זו?

ג)האם נכון לומר "איכה אשא לבדי" בניגון איכה ו"לכה דודי" במנגינת "אלי ציון ועריה"?

תשובה

א) מרן הרמ"א (סי' תקנ"א) כותב באופן פסקני בשם גדולי אשכנז (האגודה, המרדכי והרוקח) שאסור ללבוש בשבת חזון בבגדי שבת. ואם יוצא תשעה באב בשבת כך שהצום נדחה ליום ראשון אסור להחליף את הפרוכת של ארון הקודש לפרוכת של שבת. כשהיו מקומות באשכנז שהיו פורסים פרוכת שחורה לשנה שחל תשעה באב בשבת ונדחה.

אולם כתב הערוה"ש שהדבר כמעט נשתכח, כי יש הבדל חד מאוד בין מלבושי שבת למלבושי חול, ואזי זה נראה כאבלות בשבת. ומסיים את דבריו שבמקומות שאין הבדל בין מלבושי שבת למלבושי יום חול אסור להחליף לבגדי שבת, חוץ מהבגדים הסמוכים לבשר שאותם מותר להחליף בגלל הזיעה.

רק שכיום גם את מנהג זה לא נהג הציבור כולו, כמו שמופיע בדברי האר"י הק' שלא לשנות מאומה משאר שבתות וכך מקובל בשם הגר"א שלא לשנות דבר (מ"ב). וידוע שהחת"ס היה לובש בגדי חול, וביאר שהסיבה שהאר"י הק' לבש בגדי שבת הוא משום שהוא זכר כל הזמן מהאבלות על חרבן בית המקדש, אבל אם אנחנו נלבש בגדי שבת נסיח דעתנו מן האבלות. אך כאמור הציבור לא נהג כך ולבש בגדי שבת כבכל השנה.

ב) שרים את זמירות השבת בשבת זו כרגיל, כמו שפוסק האגרו"מ (ח"ד סי' קי"ב).

ג) לגבי "לכה דודי" והפסוק בפרשת דברים- "איכה אשא לבדי" יש מנהגים שונים. המג"א (סי' רפ"ב) כותב שנוהגים לקרוא את ההפטרה בניגון של איכה, וכך נוהגים רבים למנהג האשכנזים. אבל החסידים התנהגו כרגיל בשבת זו, ואפילו בשבת שחל בו תשעה באב שרו את הכל כרגיל ולא הוסיפו עניינים של אבלות. וכל אחד יעשה כמנהגו.

אעיר את תשומת לבכם שיש להיזהר שהבעל קורא יפסיק את הקריאה פסוק אחד לפני "איכה", כדי שהעולה השני לא יתחיל בדבר קשה, כפי שגם נדפס ברוב החומשים.