נוסח התפילה בציבור מעורב

שאלה

שלום מורי ורבי,

רואים בלא מעט שכונות חדשות מציאות חדשה. בשכונה מסויימת החליטו לבנות בית כנסת אחד והציבור הוא מעורב מכל העדות. הפתרון שמצאו הוא שהנוסח נקבע ע"י החזן, ספרדי או אשכנזי.

א. האם נכון פתרון שכזה או שיש לבדוק מאיזו עדה רוב המתפללים וכך להכריע מה יהיה הנוסח?

ב. מה הדין כשהנוסח הוא מהותית שונה (תימני / אשכנז)?

תשובה

קביעת הנוסח בבית כנסת חדש הוא על פי ראש הקהל והגבאים, שהם נחשבים כיום כשבעת טובי העיר. כי הם נחשבים למייצגי דעת רוב הקהל. אם עדיין לא מינו גבאים או מייצגים, אזי דעת רוב הקהל היא הקובעת והשאר נגררים בעקבותיהם (מנחת יצחק ח"ז סימן ד).

אולם כשמראש ייסדו מקום תפילה המוני, הנקרא 'שטיבלעך', החזן הוא המכריע בנוסח התפילה, גם אם הנוסח שלו שונה לחלוטין מהקהל, הן בנוסח- כאשכנז וספרד, והן בהגיית המילים באופן מפליג- כנוסח תימן. כי הכרעת המ"ב (סימן סח סק"ד) זה יוצא בנוסח זה, וכל נוסח יש לו שער בשמיים, וישנם י"ב שערים ושער י"ג הכולל את כולם (מ"א ומ"ב שם).

אולם בית כנסת שנתייסד על נוסח מסוים, כל עוד ישנים, אפילו מעט, מהמתפללים הקודמים- יש להמשיך בנוסחתם הישנה ואין לשנות (חק יעקב תסח ס"ק ט, אגרו"מ ב כא, חלק"י א עט).

וידוע שבית הכנסת של מרן הרמ"א בקראקוב לא העיזו לשנות את הנוסח על אף שחרב מבלי באי מועד. ואביו של בעל ה'הפלאה' והרר"ש מניקלשבורג התפללו שם בנוסח שפרד ונשרף עמוד התפילה.

אולם להלכה כשאין כבר מתפללים מהעבר מותר לשנות את נוסח התפילה במקום.

ומה שרבי נתן אדלר ובעל ההפלאה התפללו נוסח האר"י אפילו במקומות שהנוסח הוא אשכנז הוא משום שהם היו מופלאים בדורם (עיין חת"ס או"ח טו-טז), וכמו שפסקו האבנ"ז (או"ח יט) והמהר"ם שיק (או"ח מג). ועיין דברי חיים (ב ח) כלפי דברי החת"ם סופר.