שאלות ותשובות בנושאי הלכה עם הרב חיים אידלס

להעברת שאלות הלכתיות לחץ כאן

מדוע אומרים “שהחיינו וקיימנו והגיענו”, הלא זו חזרה משולשת על אותו תוכן?

שאלה מדוע אומרים “שהחיינו וקיימנו והגיענו”, הלא זו חזרה משולשת על אותו תוכן? תשובה הרוקח (סי’ שעא) כותב שזה כנגד “הללי נפשי את ה’, אהללה ה’ בחיי, אזמרה לאלוקי בעודי”. איני יודע להלום כיצד שלושת המילים הן כנגד שלושת המקטעים שבמזמור, אבל ידוע שכל דברי הרוקח הם מפי אליהו הנביא.

שמעתי פעם שכשאומרים “ברוך ה'” יוצאים ידי חובת ברכת שהחיינו על ראיית פני חברו אחר ל’ יום, האם כך יש לנהוג להלכה?

שאלה שמעתי פעם שכשאומרים “ברוך ה’” יוצאים ידי חובת ברכת שהחיינו על ראיית פני חברו אחר ל’ יום, האם כך יש לנהוג להלכה? תשובה כך כותב בעל ברכת הבית, מהרב איינהורן זצ”ל מצפת. וכך כתוב בעוד מקומות (בית ישראל סי’ לג). אבל הדבר לפלא, שהרי ברכה שאין בה מלכות (“מלך העולם”) לא יוצאים בה ידי חובה. […]

האם מברכים על ריח של יין חזק?

שאלה האם מברכים על ריח של יין חזק? תשובה על שמן זית שנכתש וריחו נודף פסק מרן (או”ח סי’ רטז) לברך “בורא עצי בשמים”, ומרן המ”ב (ס”ק כה) הוסיף שזה לאו דווקא בשמן זית אלא בכל פרי שנכתש וגדל על העץ. ובאמת הריח של מיצים טבעיים לא חזק, אבל יין שריחו נודף מדוע שלא נברך עליו “הנותן […]

מה מברכים על הרחת שושן צחור?

שאלה מה מברכים על הרחת שושן צחור? תשובה למיטב ידיעתי שושן צחור הוא צמח רב שנתי וזוהי השושנה המצויה כיום ומוזכרת בתנ”ך. ועל צמח זה יש ספק האם הוא כעשב או עץ ולכן מברכים עליו מספק “בורא מיני בשמים”.

אני תלמיד ישיבה ויש קושי לומר את ברכת “המפיל” בחדר, האם אפשר לומר בבית המדרש וללכת מיד לחדר לישון?

שאלה אני תלמיד ישיבה ויש קושי לומר את ברכת “המפיל” בחדר, האם אפשר לומר בבית המדרש וללכת מיד לחדר לישון? תשובה מותר לכתחילה, שכן אין בעיית הפסק בברכת “המפיל”, והרי את קורא את קריאת שמע ומברך ומיד לאחר מכן הולך לישון. וכן פסק במפורש מרן הגרש”ז לגבי בחורי ישיבה (הליכות שלמה פי”ג אות ט”ו בהערה).

מהי ההנהגה לגבי ברכת “המפיל” בשבת עפ”י הסוד?

שאלה מהי ההנהגה לגבי ברכת “המפיל” בשבת עפ”י הסוד? תשובה הכה”ח מביא בשם הרש”ש זי”ע שבליל שבת, עשרת ימי תשובה וימי ספירת העומר לא מברכים “המפיל”, כיוון שהמוחין לא מסתלקין. אבל חושבני שהדברים אמורים רק למי שכל אורחותיו עפ”י הסוד, ועל זה נאמר שלא כל הרוצה ליטול את השם יטול. ומבחינה הלכתית יש חיוב לברך […]

מה מברכים על רעידת אדמה?

שאלה מה מברכים על רעידת אדמה? תשובה שלא נדע, אך בשו”ע (או”ח רכז א) פסק עפ”י הגמרא (ברכות נט.) שמברך “עושה מעשה בראשית”, ואם רוצה יברך “שכוחו וגבורתו מלא עולם”. משמע מהשלחן ערוך שגם על רעידה קלה אפשר לברך. ויש לברך תוך כדי הרעידה או בסמוך לה (עד שלוש שניות מסיומה). ומעניין מה שכתב היעב”ץ (מור וקציעה) […]

האם סבא מברך “ברוך שפטרני” כשבנו- אבי הבן נפטר או שמא נכון שהאמא תברך?

שאלה האם סבא מברך “ברוך שפטרני” כשבנו- אבי הבן נפטר או שמא נכון שהאמא תברך? תשובה יש בזה דיון בין הפוסקים. כתב הפמ”ג באריכות שאין לאם לברך “ברוך שפטרני”. והלכה למעשה פסק המהרש”ם (ח”ח סי’ לג) שהסבא יברך בלי שם ומלכות. למעשה כיום כולם מברכים ללא שם ומלכות בכל מקרה.

האם גם אשה צריכה להקפיד לקשור את נעל שמאל קודם לקשירת נעל ימין?

שאלה האם גם אישה צריכה להקפיד לקשור את נעל שמאל קודם לקשירת נעל ימין? תשובה מרן הגרש”ז אויערבאך זצ”ל (הליכות שלמה ב ב) הכריע שנשים אינן צריכות להקפיד על עניין זה.

האם ניתן לשמוע דברי תורה בחדר האמבטיה, כאשר באותו חדר ישנה אסלה – אך זו סגורה בשעת השמיעה? כמובן שהחדר עצמו נקי?

שאלה האם ניתן לשמוע דברי תורה בחדר האמבטיה, כאשר באותו חדר ישנה אסלה – אך זו סגורה בשעת השמיעה? כמובן שהחדר עצמו נקי? תשובה מעיקר הדין כן. והטעם הוא משום שאנו מתייחסים לשירותים שלנו כנקיים לחלוטין – ‘בית כסא פרסאי’, בשעה שהם נקיים מלכלוך גלוי. ולכן רבים מן הפוסקים, כדוגמת ר’ אהרן וורקא (זקן אהרן סי’ א), כותבים […]

אנו נוסעים יחדיו באוטובוס ואוכלים בו ארוחת בוקר מדי יום, האם אפשר לעשות זימון בסוף האכילה?

שאלה אנו נוסעים יחדיו באוטובוס ואוכלים בו ארוחת בוקר מדי יום, האם אפשר לעשות זימון בסוף האכילה? תשובה המג”א (סי’ קסז, הביאו במ”ב ס”ק ס”ב) מסתפק האם נסיעה בעגלה, וכיום- אוטובוס או רכב וכדומה, נחשבת לקביעות ואפשר לזמן יחד או לא. לעומת זאת קבוצה שאכלה יחד בספינה בוודאי מצטרפת לזימון (מ”ב שם). ומסביר השו”ע הרב […]

האם בחורים שעומדים על המדרגות שנקראות פארענצ’עס (טריבונות) בזמן עריכת שולחן אצל אדמו”ר חייבים בזימון יחד עם אלו שאוכלים בשולחן עם האדמו”ר?

שאלה האם בחורים שעומדים על המדרגות שנקראות פארענצ’עס (טריבונות) בזמן עריכת שולחן אצל אדמו”ר חייבים בזימון יחד עם אלו שאוכלים בשולחן עם האדמו”ר? תשובה הם חייבים לזמן יחד עם הרבי, כי במקום זה כך היא צורת הקביעות של הזימון.

מה מברכים על במבה?

שאלה מה מברכים על במבה? תשובה מברכים “שהכל נהיה בדברו”, כפי שמברכים גם על קורנפלקס העשוי מקמח תירס, משום שנאבד להם לגמרי כל זכר וצורה של פרי או ירק, כפסק מרנן הגר”מ פיינשטיין (אגרות משה ח”א סי’ קיד) והגר”ש וואזנר (שבט הלוי ח”ח סי’ לו). אבל אם אותם פתיתי תירס לא נטחנו למעין קמח אלא […]

מדוע מברכים על גפילטע-פיש “שהכל” ולא “בורא מיני מזונות” שהרי יש בתוכו פירורי קמח?

שאלה מדוע מברכים על גפילטע-פיש “שהכל” ולא “בורא מיני מזונות” שהרי יש בתוכו פירורי קמח? תשובה משום שהפירורים נועדו רק לדבק את המאכל ולא לתת טעם, וממילא בזה לא אומרים שטעם דגן לא בטל (וכן כתב כתשובה לשאלה זו המהרש”ג (ח”ב סי’ לב)).

מה יש לברך על פריכיות?

שאלה מה יש לברך על פריכיות? תשובה פריכיות אורז ברכתן “בורא פרי האדמה”, ועל פצפוצי אורז תפוחים מברכים “מזונות” בתחילה ו”בורא נפשות” בסוף. על פריכיות מכוסמת ותירס יש לברך “בורא פרי האדמה”. וחלקו האחרונים בדין פריכיות מחיטה ושיבולת שועל. לדעת מרן הגרש”ז זצ”ל דינן כדין כוסס חיטה משום שלא עברו תהליך בישול, ולכן ברכתן “בורא […]

מי תיקן את נוסח הברכות?

שאלה מי תיקן את נוסח הברכות? תשובה ברמב”ם (תחילת הלכות ברכות) מובא שאת נוסח כל הברכות תיקנו עזרא ובית דינו, ולכן פסק שאסור להוסיף או לתקן את הנוסח המקובל בידינו. ומצאתי במרן הבן איש חי (פ’ בלק) שהוא מרחיב שעד שתיקנו את נוסח הברכות כל אחד היה מברך לפי סגנונו ורגש הלב שלו, עד שבאו […]

האם מברכים על ריח של יין חזק?

שאלה האם מברכים על ריח של יין חזק? תשובה על שמן זית שנכתש וריחו נודף פסק מרן השו”ע (או”ח סי’ רטז) לברך “בורא עצי בשמים”, ומרן המ”ב הוסיף שזה לאו דווקא בשמן זית אלא בכל פרי שנכתש וגדל על העץ. ובאמת הריח של מיצים טבעיים לא חזק, אבל יין שריחו נודף מדוע שלא נברך עליו “הנותן ריח […]

מה מברכים על ריח החבושים?

שאלה מה מברכים על ריח החבושים? תשובה בסוגיה במסכת ברכות (מג.) מוזכרים כמה פירות שעליהם מברכים “הנותן ריח טוב בפירות” וביניהם עץ החבוש. וגם כיום אם הוא מריח טוב במיוחד מברכים עליו “הנותן ריח טוב בפירות”.

אני מסופקת האם בירכתי ברכת המזון, האם עליי לחזור ולברך?

שאלה אני מסופקת האם בירכתי ברכת המזון, האם עליי לחזור ולברך? תשובה הפוסקים דנו באשה שהסתפקה אם בירכה ברכת המזון או לא האם עליה לחזור ולברך (שו”ע סי’ קפו). השער אפרים (סי’ יא) הכריע שעליה לחזור ולברך, וכמותו פסקו הפמ”ג, החיי אדם ועוד. אולם רעק”א והברכי יוסף פסקו שאין לאשה לחזור ולברך. ולכן לעניות דעתי הדבר […]

האם נשים וקטנים מצטרפים לזימון?

שאלה האם נשים וקטנים מצטרפים לזימון? תשובה מרן השו”ע (סי’ קצ”ט ס”ו) פסק שג’ נשים שאכלו יחד מזמנות לעצמן. ואם הן היו עשר נשים מזמנות אך בלי להזכיר “אלוקינו” בזימון. אבל כתב הביה”ל שכיום הדבר כלל לא נהוג באשכנז, ונשים אינן מזמנות כלל. על אף שמן הדין אם היו רוצות היו יכולות לזמן יחד, אף אם […]

האם יש צורך לשפשף את ידיו זו בזה בין נטילת הידיים לאכילת הפת?

שאלה האם יש צורך לשפשף את ידיו זו בזה בין נטילת הידיים לאכילת הפת? תשובה מרן הרמ”א (קסב ג) פסק שאחרי הנטילה בכלי צריך לשפשף את ידיו זו בזו. ומרן המ”ב (שם סקכ”ד) ביאר שהטעם הוא שבכך מעביר את הלכלוך. והפמ”ג כתב שהטעם הוא כדי שיגיעו המי לכל חלקי אצבעותיו עד פיסת כף היד. על כל פנים […]

מה הדרך הנכונה, לתת לאביו ליטול ראשון או אחרון?

שאלה מה הדרך הנכונה, לתת לאביו ליטול ראשון או אחרון? תשובה בזמן התלמוד כל אחד היה אוכל על שולחן קטן משלו, ולכן היו מכבדים את הגדול והחשוב שבבית ליטול ידיים ראשון, שאז היה נוטל ומיד ניגש לאכול. אך כיום שאנו אוכלים על שולחן אחד גדול, אם הגדול ייטול ראשון את ידיו הרי שייאלץ להמתין לכולם ואין זה […]

במשפחתנו נוהגים לקחת חגורה-גרטל של ספר-תורה ולתת ליולדת כסגולה, האם אין בדבר משום בזיון?

שאלה במשפחתנו נוהגים לקחת חגורה-גרטל של ספר-תורה ולתת ליולדת כסגולה, האם אין בדבר משום בזיון? תשובה מותר לכתחילה לנהוג כך, שהרי האבנט של ספר התורה הוא “תשמיש קדושה”, שאין איסור לעשות מולם דברי חול ואף להכניסם לשירותים. ומנהג זה מוזכר כבר בספר ‘טוב טעם ודעת’ מהגרש”ק זצ”ל (תליתאה ח”ב סי’ מז) וכן הביאו הדר”ת (יו”ד סי’ קעט), וע”כ […]

הכתר של ספר התורה בבית הכנסת נשבר לחלוטין, האם ניתן להתיכו על מנת למכרו ולהשתמש בכסף עבור בית הכנסת?

שאלה הכתר של ספר התורה בבית הכנסת נשבר לחלוטין, האם ניתן להתיכו על מנת למכרו ולהשתמש בכסף עבור בית הכנסת? תשובה יש בעניין זה תשובה מפורטת בספר שו”ת שיבת ציון (סוף סי’ ז) שבסופה מכריע להיתר כשהכסף ניתן לבית הכנסת. וכן יש על דין זה חלופת מכתבים בין החת”ס וחמיו- רעק”א (שו”ת חת”ס או”ח סי’ לח), וכן ההכרעה […]

מה דין בן חו”ל השוהה בארץ בחג לעניין יו”ט שני של גלויות?

שאלה מה דין בן חו”ל השוהה בארץ בחג לעניין יו”ט שני של גלויות? תשובה חכם צבי (סימן קסז): בני חו”ל העולים לארץ ישראל דרך ארעי, האיך יתנהגו בשלש רגלים, אם כבני א”י או כבני חו”ל: נלע”ד דצריכים הם להתנהג בענייני המועדים כאחד מבני ארץ ישראל התושבים, לא מבעיא בתפילות וברכות וקריאת ספר תורה, אלא אפילו במלאכה מותרים […]