מתי נותנים מתנות לאביונים

כתב בביה"ל בשם המאור: ולא יתן מתנות לאביונים קודם פורים, שמא יאכלוהו קודם יום הפורים.

אם כן העיקר שהעני ייהנה מהנתינה ביום פורים עצמו.

ולפי"ז פסקו המהר"י אסאד והמהרש"ם, שהמפריש מתנות לאביונים קודם פורים ע"י שליח ומגיע לידי העני בפורים עצמו, או שנותן לעני קודם הפורים אבל מַתְנה עמו שמעות אלו הם לצורך פורים – יוצא ידי חובתו. [כי כבר מי"א אדר פסק הרמב"ם שאפשר לצאת ידי"ח מת"ל, והרי כל החודש הזה נהפך לששון ולשמחה. ובוודאי כשמקפיד שיבוא לשימוש ביום הפורים.]

אולם מרן החיד"א סובר,  שמעשה ההפרשה צריך להיות ביום הפורים בדווקא.

ובעל הערוה"ש סובר, שאם עכ"פ ימנה שליח שביום הפורים עצמו יתן במקומו –מהני, כיון שאת ההפרשה עשו עבורי בפורים

ונחלקו הפוסקים בבן עיר שחובתו ביום י"ד ונותן לבן כרך שחיובו ביום ט"ו אי יצא ידי"ח, ופסק הגר"מ הלבשטאהם זצ"ל וכתב שהסכים עמו בעל המנחת יצחק זצ"ל, שאזלינן אחר המקבל, וכיון שקיבל ביום חיובו, ויעשה בו צרכי פורים – יצא הנותן ידי"ח. ולפי דברי החיד"א, יפריש ביום י"ד וידאג שיגיע לידי המקבל בט"ו.

ורבי מאיר ברנסדופר זצ"ל כתב לחלוק, מכיון שבזמן הנתינה [בט"ו], כבר אין חובת מצווה על המשלח, שחיובו בי"ד, הרי שלכו"ע לא יצא ידי"ח.