האם עיוור צריך ליטול מים אחרונים, שלא שייך בו הטעם של סימוי העיניים?

שאלה

האם עיוור צריך ליטול מים אחרונים, שלא שייך בו הטעם של סימוי העיניים?

תשובה

כן, משום הטעם השני של מים אחרונים- “והתקדשתם והייתם קדושים” (ספר הסומא בשם הגאון רבי משה שטרנבוך).

האם אדם שאכל מלפפון חמוץ בידיו יצטרך ליטול מים אחרונים משום המלח?

שאלה

האם אדם שאכל מלפפון חמוץ בידיו יצטרך ליטול מים אחרונים משום המלח?

תשובה

עליו ליטול מים אחרונים, וכך פסק האור לציון (ח”ב סי’ מו סע’ יט). אבל מנהג העולם להקל בזה.

האם ניתן לברך ברכת מזון בזמן שהמים האחרונים עודם על השולחן?

שאלה

האם ניתן לברך ברכת מזון בזמן שהמים האחרונים עודם על השולחן?

תשובה

המקור להסרת המים-אחרונים מהשולחן קודם ברכת המזון הוא בספר כף החיים לר’ חיים פלאג’י (סי’ כה אות ג) שכתב שטוב לעשות כן, אף על פי שמעיקר הדין אין מניעה לברך ברכת המזון כשהמים-אחרונים נמצאים על גבי השולחן.
ויש להקפיד לברך מיד אחרי נטילת מים אחרונים ולא להפסיק. ויש על כך מעשה נורא ממרן קה”ק האר”י הקדוש שהגיע אליו אדם שהתלונן על כאבים בכתף, ואמר לו האר”י שזה כתוצאה מכך שלאחר מים אחרונים הוא הפסיק ולמד משניות, ולא קיים “תיכף לנטילה ברכה” וה”תיכף” התהפך ונהיה ל’כתף’.

האם מברכים על קריאת מגילת איכה?

שאלה

האם מברכים על קריאת מגילת איכה?

תשובה

דין זה נתון במחלוקת אחרונים. לדעת המג”א (סי’ רפב) יש לברך על קריאת מגילה, אפילו כשקורא מתוך ספר, ואילו הפרי מגדים (א”א ריש סי’ תקנט) פסק שאף אם תהיה המגילה כשרה וכתובה על גבי קלף אין לברך עליה. ומרן המ”ב הכריע כי יש לברך על מגילת איכה הכתובה על גבי קלף, אמנם הכף החיים (תקנט ס”ק ה) סבר שכיוון שדין זה נתון במחלוקת כל אחד יעשה כמנהגו, ומקום בלא מנהג יימנעו מן הברכה משום שספק ברכות להקל.

אנו עתידים לצאת לנופש משפחתי ארוך מיד בבוקר י אב, האם וכיצד מותר לנו לכבס את הבגדים שאינם מכובסים לטובת הנופש?

שאלה

אנו עתידים לצאת לנופש משפחתי ארוך מיד בבוקר יוםי אב, האם וכיצד מותר לנו לכבס את הבגדים שאינם מכובסים לטובת הנופש?

תשובה

נפסק בדברי הרמ”א (תקנח א) שנזהרים באכילת בשר ושתיית יין עד חצות יום י אב משום שבו היה עיקר שריפת בית מקדשנו. והוסיף מרן המ”ב (סק”ג) שאף אין לרחוץ, להסתפר ולכבס עד אותה שעה, הוה אומר שנוהגים בכל דיני תשעת הימים.
אמנם הביא מרן הביאור הלכה (ד”ה עד) את דברי המאמר מרדכי שסבר כדעת השו”ע והרמ”א שהאיסור הוא דווקא באכילת בשר ושתיית יין, וניתן בשעת הדחק לסמוך עליו ולהקל בכיבוס. ובכלל שעת הדחק הוא במקרה כשלכם בו הנכם יוצאים מן הבית בשעות הבוקר וזקוקים אתם לבגדים אשר ישמשו אתכם לנופש.

האם יש איסור מיוחד בהליכה למעיינות בתשעת הימים עוד יותר ממה שנהגו להימנע בשלושת השבועות?

שאלה

האם יש איסור מיוחד בהליכה למעיינות בתשעת הימים עוד יותר ממה שנהגו להימנע בשלושת השבועות?

תשובה

הליכה למעיין לצורך רחיצה – אסור לבני אשכנז החל מראש חודש ולבני ספרד משבוע שחל בו – והשנה שאין שבוע שחל בו הדבר מותר להם. אך אם הולכים לצורך שחייה לצורך בריאות (ולא להתעמלות בלבד) – הדבר מותר גם בשבוע שחל בו, משום שאין הנאה מעצם הרחיצה אלא צורך בריאותי ממשי. אך נמנעו שלא ללכת למעיינות, אפילו שאינם מסוכנים, בימים אלו על פי דברי החוות יאיר שישנו חרם שלא ללכת בימי בין המצרים למקום מים, גינות ופרדסים (וכן הדבר מוזכר בכף החיים כחרם שהונהג בקושטא) כי הדבר מסוכן. ולכן על אף שאין הדבר נדמה בעינינו לסכנה – יש להימנע על פי אותו חרם, ולמצוא תחליפים לצרכי הבריאות בימים אלה.
זכורני שהרבי הקדוש הפני מנחם מגור זי”ע העיד כי הגיע אליו בחלום אביו הרבי האמרי אמת זי”ע וציווה עליו להורות לכל הבחורים מישיבות חסידות גור שלא ללכת בימים אלו למקומות מים, ובאותה שנה אכן קרה אסון נורא בו ארבעה בחורי ישיבה טבעו.
לכן מן הראוי להיזהר גם בדברים שאינם נראים לנו כסכנה.

סיום מסכת בתשעת הימים כדי לעשות סעודה בשרית, האם מותר? והאם ניתן להשתתף בסעודה זו?

שאלה

נתפשט בעולם שאנשים עושים סיום בתשעת הימים, לא משום שיצא הסיום בתשעת הימים אלא מכוונים אותו במיוחד לימים אלו בכדי לעשות סעודה בשרית. האם הדבר מותר? האם ניתן להשתתף בסעודה שכזו?

תשובה

הלכה למעשה – סיום שנעשה בתשעת הימים על מסכת שלמה שלמדו אותה על בוריה מותר באכילת בשר ושתית יין (מ”ב תקנא ס”ק עג). אלא שיש להדגיש שהוא דווקא בלמדו את אותה המסכת על בוריה. מרן המשנה ברורה פסק כי יכול לזמן דווקא את האנשים הקרובים אליו ומלבדם לקרוא לאנשים אחרים בכדי שיהיה מנין. אמנם חסידים נהגו להקל ולזמן אף אנשים שאינם קרובים אליו.
מה שיש אנשים שבכוונה מסיימים בתשעת הימים, כגון שמזדרזים לסיים את המסכת או מעכבים את סיום המסכת על אף שסיימו ללמדה קודם ראש חודש אב בכדי שיוכלו לעשות סעודה בשרית בתשעת הימים, עליהם כתב הערוך השולחן (או”ח תקנא כח) “ודע שיש שמניחים הסיום מסכת על ימים אלו כדי לאכול בשר ודבר מכוער הוא, דאף על גב דבמועד קטן (ט.) מוכח דמותר לשייר מקצת הגמר לסיום מצוה כדאיתא שם בבניין בית המקדש, מכל מקום להניח לכתחלה בשביל אכילת בשר לא נאה ולא יאה”. אמנם החסידים הקלו בזה ומצאו כל מיני דרכים על מנת לעשות בכל זאת סיום בימים אלו, ובמיוחד הדבר מצוי בקרב חסידות חב”ד. אך גם לשיטתם הדבר יהיה תלוי במה שהאדם למד בהדרגה וכראוי ורק הרבה בלימוד כדי להקדים את הסיום או האט את הקצב לקראת סוף המסכת על מנת לאחר את סיומה לתשעת הימים. אך אדם שמסיים את המסכת ורק לא ציין את הסיום על מנת שיוכל לעשות סעודת מרעים בימים אלו – ודאי שהדבר אסור, ולא בזה הקלו חסידים ואנשי מעשה.
ידוע בשם ר’ לוי יצחק מברדיטשב והאהבת ישראל מויז’ניץ זי”ע שיש עניין מיוחד לאכול בשר מתוך סעודה של מצוה, ושבזה נאמר ‘גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות’ ומגבירה אהבת חינם שמקרבת את הגאולה. אמנם לא שייך דבר זה בתזמון הסיום במיוחד ובהמתנה בדף האחרון במסכת.

אני רוצה להתחיל לשמור חמש שעות בין בשר לחלב משום שאני חלש, האם צריך לעשות התרת נדרים?

שאלה

אני רוצה להתחיל לשמור חמש שעות בין בשר לחלב משום שאני חלש, האם צריך לעשות התרת נדרים?

תשובה

בוודאי שצריך, כי זה מנהג שנתפשט בעם ישראל וזו הנהגה טובה שצריכה התרה. יחד עם זה מכיוון שזה סייג ולא איסור, מועילה בזה התרה, כי אם היה בדבר צד איסור כמובן שלא הייתה מועילה התרה כלל (חיי אדם כלל קכ”ז).

חיממתי בשבת חלה על סיר בשרי, האם אפשר לאכול את החלה בסעדה שלישית יחד עם מאכלי חלב?

שאלה

חיממתי בשבת חלה על סיר בשרי, האם אפשר לאכול את החלה בסעדה שלישית יחד עם מאכלי חלב?

תשובה

אם יש אדים אשר יוצאים מהסיר דינה של החלה כבשרית, ולכן אי אפשר יהיה לאוכלה יחד עם חלב. מה שאין כן מיד לאחר אכילתה מותר לאכול מוצרי חלב. אולם אם החלה הייתה מונחת על גבי סיר שלא יצאו ממנו אדים כך שהתחממה בלבד- אפשר לאכול אותה יחד עם מאכלי חלב.