שאלה
החנוכיות כיום מגיעות שהקנים קרובים זה לזה האם יוצאים בהן ידי חובה?
תשובה
כן, כל מה שכותב הא"ר (הובאו דבריו במ"ב תרעא ס"ק טז) שצריך רווח אצבע, שהוא שני ס"מ לגר"ח נאה, הוא בין הלהבות ולא בין הקנים. ורבים טעו בזה, אבל המעיין בתוך ספר 'אליה רבה' רואה שזו כוונתו.
שאלה
מדוע מברכים על שוקולד "שהכל" ולא "בורא פרי העץ"?
תשובה
באמת מרן הגרש"ז (מנח"ש סי' צא) דן בזה באריכות ונשאר בצריך עיון, אולם מרן הרב וואזנר זצ"ל היה מבאר שמכיוון שהקקאו מר מאד וכל הדרך לאכול זה רק ע"י בישול וכו' לכן ברכתו שהכל, כי אחרת נשאל גם על תה וקפה.
שאלה
בכולל אנו לומדים בעיון הלכות ברכות, ונסתפקנו בשני דברים: א. מה מברכים על 'שלוה גדולה תפוחה'? ב. מה דין גריסי פנינה?
תשובה
כדי לענות על שאלות חשובות אלו נקדים ונאמר כלל ופרט. כל מין דגן, חיטה שעורה שיפון כוסמת ושיבולת שועל, אם הם עטופים עדיין בקליפה ולא נתמעכו כלל – ברכתם בורא פרי האדמה (מ"ב סי' רח ס"ק טו). אם נתמעכו קצת זה ספק גדול האם ברכתם "בורא מיני מזונות" או "בורא פרי האדמה" (שעה"צ יח), ואז ראוי לאכול את הדגן תוך כדי הסעודה. באם נתמעכו יפה ברכתם "בורא מיני מזונות". לעומת זאת, דגן קלוף – אם הוא שלם ממש יש ספק כשנקלף מהקליפה החיצונה מה ברכתו, "בורא מיני מזונות" או "בורא פרי האדמה," (שם ס"ק טו). אם הם מעוכים ממש – "בורא מיני מזונות", אם הם נקלפו והוסר קצת מהאוכל כמו גריסי פנינה – פוסק הערוה"ש (סעיף טו) והמ"ב (שם ס"ק טו ע"פ ר"ח צאנזר מהעיר והקלויז בראד (שעה"צ ס"ק כב)) והאגרו"מ (או"ח ח"א סי' סח) שהברכה היא "בורא מיני מזונות". אם הם נחלקו – "בורא מיני מזונות" (מ"ב שם סק"ג), ואם נדבקו אפילו מעט – "בורא מיני מזונות" (שעה"צ סק"ט). וכל האמור הוא דווקא במבושלים, אבל דגן חי ברור שברכתו "בורא פרי האדמה" (שו"ע שם ס"ד). לאחר הקדמה זו נבין ששלוה שהיא מקולפת כמובן מהקליפה, ועל ידי חום גבוה נעשית תפוחה, מכיוון שהיא ראויה לאכילה והיא מקולפת וקצת ממנה הוסר בתהליך הקילוף – ברכתה "בורא מיני מזונות". לעומת זאת, גריסי פנינה, מכיוון שהם מקולפים ויש כאלה שחלק מהאוכל הוסר מהם – ברכת "בורא מיני מזונות", אבל בכאלה שקליפתם לא הוסרה מהם הדבר תלוי האם הם חלוקים או שלמים, ולכן יש עליהם ספק "בורא מיני מזונות" או "בורא פרי האדמה", ויש להיזהר לאכול אותם רק בתוך הסעודה. לחילופין, אלו ששמים גריסי פנינה בתוך החמין שהרי הם נדבקים זה לזה – ברכתם "בורא מיני מזונות".
שאלה
מדוע לא מנחמים אבלים כיום בשבת, הרי מרן (סי' רפז) כתב שאפשר לנחם?
תשובה
כבודו צודק, אבל כפי שכותב ערוה"ש (שם ס"ג) שכיום הדבר לא נהוג. וגם אם מנחמים מנחמים בנוסח שונה, כפי שכותב מרן המ"ב (שם סק"ג): "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא".
אבל ראיתי באחרונים שאם הדבר יגרום נחת-רוח לאבל מותר לנחמו כרגיל. העיקר שהניחום לא יגרום לבכי.
שאלה
שמעתי הקלטה של הרב שאסור להוסיף מים ליין ההבדלה, אפשר בבקשה מקור לדבר?
תשובה
מעיקר הדין כתב מרן המ"ב (סי' רצו) שמותר לתקן את היין עם מים, אבל האר"י הקדוש (שער הכוונות, ופע"ח שער ח"י פכ"ד) הזהיר שלא לעשות זאת, כי המיתוק של הגבורות – היין במוצאי שבת נעשה על ידי ההדסים – תפארת, ולא על ידי מים – חסד.
שאלה
כלי שיש מסננת בפתחו כדי שעלי התה לא ייצאו יש בזה איסור בורר?
תשובה
רק אם לא נימנע מלשתות את התה גם אם ייצאו מעט עלים אז יש להתיר, אחרת זו ברירה בכלי (בא"ח בשלח, כה"ח סי' שיט ס"ק קיג, מנח"י ח"ז סי' כז, אול"צ ח"א סי' כז, שבה"ל ח"א סי' פד, יחו"ד ח"ב סי' נא). נכון שמרן החזו"א (סכי' נג) מתיר וכך העיד הסטייפלר שנהג מרן, אבל כאמור זה התנאי להיתרו.
שאלה
בסעודה שלישית הגבאי פותח את קופסאות הטונה ועם המכסה בורר את השמן, האם יש בזה איסור בורר?
תשובה
מרן רבי משה פיינשטיין (אגרו"מ ח"ד סי' עד – בורר) סובר שזו ברירה בכלי שאסורה מהתורה וחייב עליה חטאת בשוגג. אבל צריך להדגיש שהשמן שצף מעל הטונה לא נחשב מעורב בטונה ולכן מותר להוציא את השמן שמעל גובה הטונה, אפילו באופן המדובר. אבל השמן שבתוך הטונה אם הוא מפריע לאנשים באכילה נחשב לפסולת ואסור בברירה. עצתי לגבאי שיפתח פתח רחב שממנו יוצאות גם חתיכות מהטונה ולא רק השמן ואז הדבר מותר שאין זו ברירה. אבל אנו מחוייבים לומר את דעתו הגדולה של הגאון הרב פישר זצ"ל (פני שבת ח"ב סי' יח בשמו) שגם אם מוציאים רק את השמן הדבר מותר, כי לדעתו זה לא נחשב לכלי. ולכן לפעמים כשרואים שהגבאי לא ישמע בקולנו אפשר שלא להוכיח אותו ולסמוך על דעה מקילה זו.
שאלה
מה מברכים על עוגיות גרנולה?
תשובה
אם יש בפנים מרכיב חיטה כמרכיב עיקרי ברכתם "בורא מיני מזונות", אפילו שהחיטה המבושלת שנמצאת בפנים מועטת (שו"ע או"ח סי' רח ס"ב). אולם אם ברכיבים ישנם רק שיבולת שועל בלבד יש ספק גדול האם אפיה נחשבת כבישול וברכתן "בורא מיני מזונות" או שבישול ואפייה הם דברים שונים ולכן הברכה "בורא פרי האדמה", וצריך לאכול את העוגיות תוך כדי סעודה.
שאלה:
בערב שבת אני סוחטת מיץ תפוזים, אבל לתינוקת אני צריכה לעשות סינון נוסף האם לפי הדברים מותר?
תשובה
מותר לכתחילה לסנן אפילו במסננת רגילה, מכיוון שלמבוגר השתיה לא צריכה סינון, וגם תינוק יכול לשתות מיץ תפוזים עם חתיכות רק שאנחנו מפנקים אותו ועושים עוד סינון, לכן הדבר מותר לכתחילה אפילו במסננת רגילה כאמור. כך ביארו מרנן הגרש"ז (שש"כ פ"ח הע' עב) והאול"צ (ח"ב פל"א).
שאלה
האם מותר לשים מכשיר בייביסיטר ליד תינוק בן חודשיים שסובל מקוצר נשימה?
תשובה
מותר לכתחילה כי יש כאן חשש פיקוח נפש, אבל סתם אמא לחוצה שתינוקה לא יפסיק לנשום, זה אוושא מילתא ולא כבוד השבת (שבה"ל ח"א סי' רל), על אף שאין בזה איסור, כי המכשיר פועל כל הזמן ואין בו שום שינוי על ידי נשימות התינוק, אבל כאמור אין זה מכבוד השבת.
בעזרתך נוכל לסייע לתינוק בקבלת מנת מזון וטיטולים חודשית.
בזכותך ילד חולה שנזקק לטיפול שיניים יקבל טיפול.
בעזרתך חולה שנזקק לתרופה שלא בסל הבריאת יקבל עזרה.
בזכותך נוכל לעזור למשפחה נצרכת בקבלת סיוע.
תגובות אחרונות