כיצד ניתן להגעיל בעזרת דוד מים ביתי הלא הוא משמש בכל ימות השנה עם חמץ?

שאלה

 כיצד ניתן להגעיל בעזרת דוד מים ביתי הלא הוא משמש בכל ימות השנה עם חמץ?

תשובה

הדבר מותר לכתחילה. יש להמתין 24 שעות מהשימוש האחרון ואז מרתיחים בו מים באופן שיגלשו החוצה, ולאחר ששופכים את המים ניתן להשתמש בדוד להגעלה. ניתן גם להגעיל כלים בכלי של פסח, אך אח"כ צריך להכשיר את הכלי עצמו קודם שעה חמישית של ערב פסח (שו"ע סי' תנ"ב סעיפים י'-י"ג).

נעיר שכאשר מגעילים כלים ביתיים ואין פי ששים כנגד הכלים מותר לשים מעט אקונומיקה (שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"כ, חזו"א יו"ד סי' כ"ג, הגרש"ז).

מתי קוראים מגילה בביה"ח הדסה עין כרם?

שאלה

מתי קוראים מגילה בביה"ח הדסה עין כרם?

תשובה

מרן הגרש"ז (מנח"ש תניינא סי' נט) קרא שם בט"ו, כי לדעתו כיוון שיש שם עירוב של העיר ירושלים יש חיבור ושם של עיר אחת, בצירוף דברי הכה"ח (תרפח י) שמשערים את המיל בזמן נסיעה. אבל מרן היבי"א (ח"ז סי' נח) חלק בתוקף וטען שאין דין קריאת המגילה קשור לעירוב, שכן מה נעשה כשנקרע העירוב, או מה יעשה אדם שלא סומך על העירוב. כן שאל מה יעשו הנוהגים לעשות עירוב לשכונתם. לכן השאלה גדולה מאוד, ומי שרוצה לעשות שם רק בי"ד ולברך יש לו על מה לסמוך, וכן למי שינהג שם רק ט"ו יש על מה לסמוך.

מסיבות שונות רצינו לארגן מניין לקריאת מגילה בלילה בשעה מאוחרת, האם הדבר מותר?

שאלה

מסיבות שונות רצינו לארגן מניין לקריאת מגילה בלילה בשעה מאוחרת, האם הדבר מותר?

תשובה

אמת שלהלכה (או"ח תרפז א) נפסק עפ"י המשנה שכל הלילה כשר לקריאת המגילה, וכמו שכתב המג"א (שם סק"א) בשם הסמ"ג שאין כאן חשש שמע יפשע ולא יקרא, כמו שקיים בקריאת שמע, משום שקריאת מגילה חביבה לכולם ולא יפשעו ויבואו לשכוח. אולם הא"ר (תרפח סקי"ט, הובאו דבריו בכה"ח שם סק"ז) כתב שיש להקפיד לסיים את הקריאה קודם חצות. לכן יש לסיים או עכ"פ להתחיל את קריאת המגילה עד חצות, ואם הזמן התעכב אפשר לקרוא כל הלילה. אולם יש לזכור את דברי הערוה"ש (תרפז ד) שזריזין מקידימין למצוות, ויש לקרוא את המגילה מיד כשמתאפשר, שכן נפסק להלכה (סוס"י תרצב) שאי אפשר לאכול, לטעום או לשתות קודם קריאת המגילה.

לפעמים קורה שנר השבת כבה לפני סעודת השבת. האם הדבר מסמן דבר רע, והאם חובה להדליקו שוב במוצאי השבת?

שאלה

לפעמים קורה שנר השבת כבה לפני סעודת השבת. האם הדבר מסמן דבר רע, והאם חובה להדליקו שוב במוצאי השבת?

תשובה

חלילה, אין מקום לחשש כלל. ואין צריך במוצאי שבת להדליק את הנר, אלא לקנות בשבת הבאה נרות טובים יותר, ולהקפיד להדליק במקום שאין רוח, ולדעת שהכל על מקומו בטוב לבב. ובכל זאת יש מהדרים להדליק אותו במוצאי שבת, כמו שעושים בנר יום הכיפורים שכבה.

אני ספרדיה ונוהגת להדליק נרות לע"נ צדיקים, כרחל אמנו, ר' מאיר בעל הנס והבבא סאלי. האם מותר לי להדליק אותם מנרות שבת?

שאלה

אני ספרדיה ונוהגת להדליק נרות לע"נ צדיקים, כרחל אמנו, ר' מאיר בעל הנס והבבא סאלי. האם מותר לי להדליק אותם מנרות שבת?

תשובה

אף שאינך מקבלת שבת בהדלקתך אין זה מתיר שימוש בנרות השבת, משום שיש בשימוש בהם עבור דבר אחר בכלל ביזוי מצוה. אך כיוון שמדובר בנרות שאינם לצורך שימוש, אלא יש בהם מעין מצוה, שכן את מדליקה אותם לע"נ צדיקים, יש מקום להקל. אך עדיף להדליק אותם מגפרור רגיל ולא מנרות השבת או גפרור שהודלק על ידי נרות השבת (עי' שש"כ פמ"ג הע' קפה).

האם יש מקור לסגולת קבלת שבת מוקדמת?

שאלה

האם יש מקור לסגולת קבלת שבת מוקדמת?

תשובה

בספר הנורא 'עבודת הקודש' לרבי מאיר גבאי כתוב שעל ידי כך שמרחיבים את גבולות הקדושה הקב"ה מרחיב לאדם. וידוע שהקדמונים ראו בדבר סגולה גדולה, כפי שידוע ממרן החפץ חיים ועוד גדולי ישראל.

האם הרמב"ם לא ידע את חכמת הקבלה?

שאלה

האם הרמב"ם לא ידע את חכמת הקבלה?

תשובה

בספר מגדל עז (תחילת הלכות תלמוד תורה) כתוב שבסוף ימיו למד הרמב"ם את חכמת הקבלה. אך המהרח"ו סבר של למד, וכן כתב מרן החיד"א שלפי שורש נשמת הרמב"ם נראה שלא למד קבלה. והמהר"ם שפירא בספרו הוכיח מארבעה מקומות בספרו 'משנה תורה' שלמד את הזהר הקדוש, שאין לדבריו שם מקור מלבד בחכמת הסוד – זריקת הנעל בדין חליצה, שמירת הבית על ידי המזוזה, כלאי הכרם והלכות תלמוד תורה.

אנו, מספר בחורים, יוצאים יחד למחנה. כל אחד משלם על הוצאותיו ומזונותיו. כיצד עלינו לנהוג בהדלקת נרות שבת?

שאלה

אנו, מספר בחורים, יוצאים יחד למחנה. כל אחד משלם על הוצאותיו ומזונותיו. כיצד עלינו לנהוג בהדלקת נרות שבת?

תשובה

יש למנות בחור אחד שיהא שליח עבור כולם בהדלקת נר שבת במקום האכילה, ויזכה לכל אחד מן החברים תמורת פרוטה.

מה צריך לכוון כשמסתכלים על נרות השבת בשעת אמירת הקידוש?

שאלה

מה צריך לכוון כשמסתכלים על נרות השבת בשעת אמירת הקידוש?

תשובה

כתב מרן הרמ"א (רעא י): "וכשמתחיל יתן עיניו בנרות, ובשעת הקידוש בכוס של ברכה". בדרכי משה ובאליה רבה נפסק כי במשך כל אמירת "ויכלו" צריך להסתכל בנרות, ובשעת ברכת הגפן וברכת היום יש להסתכל בכוס. אולם המגן אברהם כתב שצריך לקדש ליד הנרות, ואולי זהו הטעם שיש המקפידים להניח נרות על גבי השלחן, וכך מסתכלים בבת אחת על הנרות והיין במשך כל הקידוש.
אולם הציבור נהג כדברי הלבוש שרק בשעת אמירת "יום השישי ויכלו השמים", שהוא ראשי תבות של שם הוי"ה, מסתכלים על הנרות, ואת שאר הקידוש אומרים מתוך הסידור או בעל פה בעיניים עצומות. ויש שמסתכלים ביין באופן שרואה המקדש את מצחו, ומכוונים 'הצלחה' שהוא בגימטריא 'מצח' (בן איש חי).
הכוונה הרצויה היא לכוון לשם הוי"ה בתחילת הקידוש, וכן לתקן את הפסיעה גסה של מהלך השבוע שמחסירה אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. וכן לכוון למה שב' פעמים 'נר' בגימטריא עולם ת"ק, ומתקן את הראיה. אם כי רש"י (שבת קיג:) כתב שהרפואה נעשית על ידי השתיה של היין. ובספר שמירת שבת כהלכתה (מז לא) העיר שראוי שכל השומעים ייתנו עיניהם בנרות וישתו מן היין לשם אותה הסגולה. ולעניות דעתי זה רק בשבת כלשון חז"ל – "קידושא דבי שימשא" (שם) ולא במועדים וימים טובים, וצ"ע.

בעל שנוסע עם יולדת לבית החולים, מה מותר להם לקחת ומה קורה אם באמצע הדרך הצירים נרגעו?

שאלה

בעל שנוסע עם יולדת לבית החולים, מה מותר להם לקחת ומה קורה אם באמצע הדרך הצירים נרגעו?

תשובה

יולדת נחשבת לחולה שיש בו סכנה ומחללין שבת עבורה. עם זאת, יש למעט במלאכות דאורייתא, ובתנאי שאם יעשן בשינוי או בהפחתת המלאכות דאורייתא לא תתעכב הנסיעה וההגעה כלל. לגבי טלטול, במקום שאין עירוב כל מה שנצרך לצורך היולדת, כתרופות ומסמכים וחפצים אישיים – מותרים בטלטול, וגם דברים שאינם הכרחיים אלא שיגרמו לה לישוב הדעת מותר לקחת. אבל אם אין עירוב עד הרכב יש לקחתם בשינוי. אולם חפצי מוקצה ממש, כמכשיר הטלפון הנייד, כסף וכדומה, מותר להכניס בשינוי לתיק שיש בו עוד דברים שאינם מוקצים וכך לקחתם כלאחר יד. וראוי להכין את הכל בתיק כבר מערב שבת קודש. ואף אם נרגעו הצירים בדרך ניתן להמשיך בנסיעה לבית החולים משום שיש כאן עדיין ספק פיקוח נפש.