ממתי החל המנהג לעלות לקברו של רשב"י בל"ג בעומר ולעשות שם את ה"חלאקה"?

שאלה

ממתי החל המנהג לעלות לקברו של רשב"י בל"ג בעומר ולעשות שם את ה"חלאקה"?

תשובה

המנהג מוזכר בשער הכוונות למהרח"ו (פ"ז) כמנהג קדום. האר"י הקדוש בעצמו עשה חלאקה לבנו בל"ג בעומר בקבר הרשב"י. ישנה השערה שאנשי ירושלים עשו חלאקה בקבר שמואל הנביא ואנשי הגליל עשו בקבר רשב"י. כיוון שהרדב"ז, רבה הנודע של צפת שנפטר בשנת של"ג, כבר דן בתשובותיו (ח"ב סי' תר"ח) על מי שנדר לעשות חלאקה בקבר שמואל הנביא ובאו לשם גויים שלא איפשרו לו להיכנס, אנו למדים שהמנהג הוא מנהג קדום. מאד.

היארצייט של אמי חל בל"ג בעומר, האם מותר לי לצום כדין יום שמת בו אביו ואמו?

שאלה

היארצייט של אמי חל בל"ג בעומר, האם מותר לי לצום כדין יום שמת בו אביו ואמו?

תשובה

אינך צם בל"ג בעומר, כמו בכל יום שלא אומרים בו תחנון מדינא שאין צמים כשחל בו יום השנה. כך הכריע הפמ"ג (סי' תקסח א"א סקי"ט) בהלכות תענית, וזו הכרעת מרן המ"ב (שם סקל"ז).

האם מותר לתקן קורא בקריאה בתורה או שיש בזה משום 'מלבין פני חברו ברבים'? מה הכמות לעניין הגדרת 'רבים'?

שאלה

האם מותר לתקן קורא בקריאה בתורה או שיש בזה משום 'מלבין פני חברו ברבים'? מה הכמות לעניין הגדרת 'רבים'?

תשובה

הטור בהלכות קריאת ספר-תורה (או"ח סי' קמב) כותב בשם ספר המנהיג שאם החזן או הבעל קורא טעו בקריאה מן הראוי שלא להעיר לו ברבים כדי שלא להלבין פניו, שהרי גם אם הוא טעה – יצאו ידי חובה, וכמו שכתוב במדרש
( שיר השירים רבה ב ד) שאם הקורא קרא 'הרן' במקום 'אהרן' יצאו ידי חובה. ומסיים הטור שמהרמב"ם משמע שחובה להחזיר אותו אפילו על דקדוק אות אחת.
להלכה מרן השו"ע פסק כדעת הרמב"ם שיש לתקן את הבעל קורא. אך מרן הרמ"א כתב בשם בעל תרומות הדשן שדוקא כששינוי משמעות העניין יש להעיר, אבל בלא זה אין להחזיר אותו אלא לגעור, הוא אומר ביחידות בלבד ולא ברבים. 'רבים' לעניין הלבנת פנים יש עוד שניים חוץ ממנו (בנין ציון בשם הפרי). מגדים).

מה דעת הרב לגבי תספורת בליל ראש חודש ובערב שבת קודש בספירת העומר?

שאלה

מה דעת הרב לגבי תספורת בליל ראש חודש ובערב שבת קודש בספירת העומר?

תשובה

מרן המ"ב (תצג סק"ה) מתיר להסתפר וגם לשאת אשה, ומקור דבריו הוא בדברי הב"ח, וכן פסק דו"ז הרב פרנק (מקראי קודש בעמ' רכח), וכן משמע בכה"ח (ס"ק מז) . ) בשם הכנה"ג ואלו שמקפידים על צוואת ר' יהודה החסיד שלא להסתפר (עי' בדברי המג"א או"ח סי' רס, ומ"ב שם סק"ז) יכולים להסתפר בערב ראש חודש (יום חמישי) אחר הצהרים. משה (הו"ד בס' בין פסח לשבועות) שעדיף להסתפר מחר ביום שישי לחשוש לצוואת ריה"ח במקרה זה, משום שאי אפשר להסתפר כן בגלל האבילות. וכן פסק דו"ז שר התורה הרב אלישיב (ישא יוסף
או" ח ח " ג סי' קיח). אולם מרן השבט הלוי (קובץ מבית לוי) סובר שעדיף להסתפר ביום חמישי.
ולו ראש חודש היה ביום ראשון ושני כותבים הפרי חדש והשכנה"ג שלא היה שייך להסתפר ביום שישי לנוהגים איסור ל" ג יום מחול המועד פסח. להסתפר בערב שבת.אפשר בפשטות אף אחד מכל גדולי אבירי הפוסקים לא העיר שמרן השלחן ערוך כתב שמי שמסתפר בראש חודש אייר טועה, משום שכוונת השו"ע היא דווקא כשראש חודש חל שלא ביום שישי. אבל אפשר לומר להיפך, שכל מה שהפוסקים דיברו הוא שלא פי דעת מרן. השו"ע, שכן כתב פירוש שלא להסתפר בראש חודש, אלא דעת שאר הפוסקים שחלוקים על דעת מרן השו"ע, ולאו דווקא האשכנזים. ואיני ראוי להכריע בדבר.

מבקש בדחילו לדעת מה דעת חכמי הסוד לעניין תספורת בספירת העומר?

שאלה

מבקש בדחילו לדעת מה דעת חכמי הסוד לעניין תספורת בספירת העומר?

תשובה

דעת מרן קודש הקדשים האר"י זצ"ל (עץ חיים שער כב פ"ז- מורה באצבע לחיד"א סי' ח אות רכא) שימים אלו אסורים בתספורת לא בגלל אבלות- אלא בגלל ימי דין שתלויים בשערות. ולכן לדעתו אפילו בעל ברית וחתן, ואפילו בל"ג בעומר, אסור להסתפר בשום אופן.
המנח"א (ח"ג סי' סה) מביא שהמהרח"ו היה מסתפר ביום מ"ח לעומר, שהבין שזוהי כוונת האר"י בזמני איסור התספורת. אולם מובא במנהגי הרש"ש (אות כה), וכן כתב החיד"א (שם), שהאר"י הקדוש היה מסתפר רק בערב חג השבועות ממש, אלא אם יש סיבה מיוחדת להקדים את התספורת.

מה המקורות לאיסור לבישת בגד חדש בספירת העומר?

שאלה

מה המקורות לאיסור לבישת בגד חדש בספירת העומר?

תשובה

הראשון שאוסר הוא רב שרירא גאון (הובאו דבריו בספר תשובות ופסקים סי' סט), אבל הוא אוסר לחלוטין מפסח עד שבועות. השני שמדבר על כך מאוחר יותר בסדר הדורות הוא בעל הלקט-יושר, תלמיד התרומות הדשן, וגם בעיקרי הדינים וטעמים ומועד לכל חי (מהר"ח פלאג'י), הכף החיים (סי' תקנא) בשם החיי אדם ודה"ח. ולכן פסק מרן בעל היבי"א (ח"ג סי' כו) שגם מי שמיקל באכילת פרי חדש וברכת "שהחיינו" תבוא עליו ברכה אם מחמיר בלבישת בגד חדש, כי כאמור הרבה פוסקים מחמירים בבגד חדש.

האם לאבל מותר ללבוש קיטל בליל הסדר?

שאלה
האם לאבל מותר ללבוש קיטל בליל הסדר?
תשובה
מותר, שכך פוסק הט"ז (סי' תעב), משום שלדעתו הקיטל נועד להזכיר את יום המיתה ולא כדרך חירות. אמנם הב"ח (שם) חולק וסובר שהאבל כבר כנוע דיו משום שיום המוות קיבל אצלו מימד ממשי. אך פסק מרן המ"ב (שם) שמי שלובש קיטל בשנת האבלות אין מוחים בידו.

האם מותר בליל-פסח לעשות תפילה מוקדמת על מנת להקדים את התחלת הסדר?

שאלה
האם מותר בליל-פסח לעשות תפילה מוקדמת על מנת להקדים את התחלת הסדר?
תשובה
קידוש ליל הסדר חייב להיות דווקא בלילה, לאחר צאת הכוכבים. והטעם הוא משום שמצה ומרור הוקשו לפסח, שכמו שהקרבן היה נאכל רק בליל ט"ו גם המצה נאכלת רק בליל ט"ו, וקידוש ניתן לעשות רק בזמן שאפשר לעשות סעודה (מ"ב סי' תעב). אבל לגבי תפילת ערבית ישנה מחלוקת האם צריך להתפלל דווקא בזמן שאפשר לעשות קידוש או לא. דעת הפמ"ג (סי' תעב בא"א) שאפשר להקדים את התפילה. אולם מרן החיד"א (חיים לראש דף מ) מרחיב שהתפילה צריכה להיות דווקא בזמן שאפשר לעשות קידוש, ומנה לזה מספר טעמים:
א. יש חשש שמשום אריכות הסדר ישכחו לקרוא לאחריו קריאת שמע.
ב. מצוות קריאת ההלל היא דווקא בלילה.
ומה שכתב מרן (סי' תעב) שיש לעשות את הקידוש מיד בתחילת הלילה כוונתו שיעשו את הקידוש מיד עם ההגעה מבית הכנסת, כמו שכתבו בעל שו"ע הרב (שם) ומרן המ"ב (שם).

האם מותר להריח טבק בלי הכשר לפסח, שכן ראיתי שהמשנה ברורה אסר את הציפורן בפסח?

שאלה

האם מותר להריח טבק בלי הכשר לפסח, שכן ראיתי שהמשנה ברורה אסר את הציפורן בפסח?

תשובה

מה שמרן המ"ב (סי' תסז) פסק לאסור את השימוש בציפורן (נעגליא"ך) הוא משום שהיו שורים את הציפורן בשְֹעורים. אך כיום שלא נוהגים כך אין שום סיבה להחמיר.
אגב מרן המ"ב דיבר לגבי אכילת הציפורן, אבל כפי ששאלת נכון הוא הדין שהיה אמור להיאסר בהנאה.
לגבי טבק נחלקו גדולי הדורות. המהר"ם שיק (או"ח סי' תרמב) אוסר, כי הוא מחשיב את החמץ שבתוך התרכובת למשפרת את הריח, ולכן מדרבנן הדבר יהיה אסור. אבל הד"ח (יו"ד סי' כ) חולק נחרצות ומתיר משני טעמים:
א. הטבק נפסל מאכילת כלב כבר קודם הפסח.
ב. ההנאה בחמץ אינה כדרך הנאתו, כי הנאתו באכילה ולא בהרחה. לכן הציבור מיקל ולא חושש בכלל.
כיום גם בסיגריות אין שום מקום להצטרך לכשרות לפסח, משום שלא משתמשים בבירה ושאר מוצרי חמץ לשם הכנתן. הדבר היחיד שיש לחשוש ממנו בסיגריות הוא הדבק שבסיגריה, שיש חשש שעשוי מחמץ. הבית מאיר (סי' תסז) טען שכולם יודו שמכיוון שמכניסו דרך הפה יש להחמיר בזה. וכן יש להחמיר בכוסות חד-פעמיות העשויות מקרטון, שהחיבור של התחתית נעשה בדבק. אבל מי שמיקל גם בדברים אלה אין מזחיחין אותו, כי התרוה"ד (סי' קכט) כותב שמותר לסופר סת"ם לתת לכתחילה את הקולמוס לתוך פיו, עם כל זה שמעורב בדיו חמץ גמור, משום שאינו ראוי לאכילה. לפי זה פסק הגר"מ ברנסדופר זצ"ל (קנה בושם ח"א סי' כה) שמותר להשתמש במי-פה בלי כשרות לפסח. ולכאורה יש מקום לבוא ולהקיש מזה גם לסיגריות וכוסות חד-פעמיות, עם כל זה שבמי-פה מגרגרים ומוציאים מהפה ובכוסות וסיגריות מכניסים לתוך הגוף. ובמיוחד שהדבק עובר תהליך שמבטל מכל וכל את החמץ שבו לאכילת כלב. והמחמיר בכל אלה תבוא עליו ברכה.