Archive for category: שו"ת עם הרב חיים אידלס

שאלה

האם יש מקור למנהג להצביע על ספר התורה עם הזרת בשעת ההגבה?

תשובה

מקורו קדום – ספר מעם לועז (כי תבא כו כז), וכן הובא בספר החיים (ג ו) לר"ח פלאג'י.

שאלה

קנינו בית חדש שנבנה על גבי קרקע חדשה, האם יש לך איסור?

תשובה

המקור לאיסור נמצא בצוואת רבי יהודה החסיד (אות טז-יז), החת"ס (יו"ד סי' קלח) כתב שיניח תרנגול ותרנגולת למעט זמן בבית, וזה נחשב כמו דרו שם ואז אין ממה לחשוש. ומעניין ד"ת (סי' קעט) הביא משו"ת חיים ביד (יו"ד סי' לב) שיניח שם תרנגול כנגד כל הזכרים ותרנגולת כנגד כל הנקבות, ושצריך שיהיו שם כל הלילה ובבוקר ישחט אותם שם השוחט, ויעשה את מצות כיסוי הדם. , ובזה יש כפרה ואין מה לחשוש. ומצאתי באמת בספר מאור עיניים שמבאר עניין זה. בזה בבית שמעולם לא דרו בו ראוי ונכון להשתדל בעניין זה או עכ"פ לשים בו דגים חיים אמר. ובנוסף יש להביא מניין ללימוד, כפי שמקובל בכל חנוכת הבית.

שאלה

איך יש לנקות כיסא מפלסטיק או מרופד המצופה בניילון ממיץ שנשפך על גביו?

תשובה

לפי דברי מרנן הגרש"ז ודו"ז הגרי"ש זצ"ל אסור לנקות כסאות אלה מלבד העברת מפית או סחבה יבשה ובמוצאי שבת להשלים את הניקיון בצורה יסודית. אבל לפי דברי האגרו"מ (יו"ד סי' עו), שמתיר לנקות בעדינות עם מעט מים, ניתן לאפשר ולשים מעט מים ולגרוףירות באמצעות מפית או סחבה.

שאלה

האם אדם אינו מעוניין בביצי ציפור שבקן לעשות מצות שילוח הקן או שיש בזה משום צער בעלי חיים?

תשובה

נחלקו אבירי הפוסקים בשאלה הזו. רבנו בחיי (פ' כי-תצא), מרן החת"ס (או"ח ק), הנצי"ב מוולוז'ין (מס' חולין) והחזו"א (יו"ד קעה) סוברים שאין מצות שילוח הקן שייכת כשלא לוקחים את. הביצים, כפי שעולה מלשון הכתוב "ואת הבנים תקח לך". מעבר לכך, היו שסברו שכזה איסור צער בעלי חיים. אף אולם דעת החו"י (סי' סז) שאין מצוה לחזרה אחר יש קן כשאין לאדם בביצים, אך אם נזדמנה לו המצוה, ישנה מצוה לשלח אף שלא לוקחת את הבנים. ההכרעה למעשה כדעת ערוך השלחן והפתחי תשובה (יו"ד סי' רצב) שאין חיוב בזה, אבל אם עשה את המצוה – זכה במצוה ולא עבר באיסור צער בעלי חיים.
בשולי הדברים נעיר כי לפי דעת רבנו האר"י הקדוש אין עושים מצות שילוח הקן בימי ספירת העומר, ביום ראשון השנה ועד שמיני עצרת ובשנת שמיטה (עץ חיים – הגות השמש  טופג), וכן כתב באור לציון (ג יז), והוסיף רבנו הרש"ש בכתב יד (עץ חיים א דף עו) שמי שעושה מצוה זו בימים. אבל על אף שלדעת החינוך (תק) מצוה זו נוהגת בכל זמן.