האם יש חשש מלשכור בית שמתו בו שלושה אנשים?

שאלה

האם יש חשש מלשכור בית שמתו בו שלושה אנשים?

תשובה

עניין זה הוא רק לחושים לפי צוואת ר' יהודה החסיד. וכל האמור הוא רק אם שלושתם מתו בתוך הבית ולא במקום אחר (ספר חסידים סי' תעח). ובלא זה אין שום חשש (בצה"ח ח"ג סי' מג).

קנינו בית חדש שנבנה על גבי קרקע חדשה, האם יש בכך איסור?

שאלה

קנינו בית חדש שנבנה על גבי קרקע חדשה, האם יש לך איסור?

תשובה

המקור לאיסור נמצא בצוואת רבי יהודה החסיד (אות טז-יז), החת"ס (יו"ד סי' קלח) כתב שיניח תרנגול ותרנגולת למעט זמן בבית, וזה נחשב כמו דרו שם ואז אין ממה לחשוש. ומעניין ד"ת (סי' קעט) הביא משו"ת חיים ביד (יו"ד סי' לב) שיניח שם תרנגול כנגד כל הזכרים ותרנגולת כנגד כל הנקבות, ושצריך שיהיו שם כל הלילה ובבוקר ישחט אותם שם השוחט, ויעשה את מצות כיסוי הדם. , ובזה יש כפרה ואין מה לחשוש. ומצאתי באמת בספר מאור עיניים שמבאר עניין זה. בזה בבית שמעולם לא דרו בו ראוי ונכון להשתדל בעניין זה או עכ"פ לשים בו דגים חיים אמר. ובנוסף יש להביא מניין ללימוד, כפי שמקובל בכל חנוכת הבית.

האם מותר להבריק נעל בשבת כאשר הייתה צבועה כבר בערב שבת, והאם מותר להשתמש בשבת במשחה שקופה?

שאלה

האם מותר להבריק נעל בשבת כשהיא הייתה צבועה כבר בשבת, והאם מותר להשתמש בשבת במשחה שקופה?

תשובה

תוספת הברקה בשבת נחשבת כצביעה (הערה מהגרש"ז- שש"כ ח"ג פי"ד),ככה ההברקה אסורה בשבת בכל אופן. וכל מה ותר הוא להוריד אבק מהנעל בזהירות ועדינות רבה. וכן אסור שימוש במשחה שקופה כיוון שבעזרתה נראה צבע הנעל בצורה טובה יותר (מ"ב סי' שכז ס"ק יב).

כיצד יש לנקות כיסא מפלסטיק או מרופד המצופה בניילון ממיץ שנשפך על גביו?

שאלה

איך יש לנקות כיסא מפלסטיק או מרופד המצופה בניילון ממיץ שנשפך על גביו?

תשובה

לפי דברי מרנן הגרש"ז ודו"ז הגרי"ש זצ"ל אסור לנקות כסאות אלה מלבד העברת מפית או סחבה יבשה ובמוצאי שבת להשלים את הניקיון בצורה יסודית. אבל לפי דברי האגרו"מ (יו"ד סי' עו), שמתיר לנקות בעדינות עם מעט מים, ניתן לאפשר ולשים מעט מים ולגרוףירות באמצעות מפית או סחבה.

האם מותר לנקות את המזנון באמצעות מברשת במהלך השבת?

שאלה

האם מותר לנקות את המזנון באמצעות מברשת השבת?

תשובה

מותר לכתחילה כי זה לא נחשב לליבון, כי הלכלוך הוא חיצוני והמברשת סינטטית וע"כ אין חשש. אבל אם נשתמש במטלית שיש עליה הדבר אסור משום שיש כאן "עובדין דחול"- התנהגות של חול ולא של שבת, וכן משום שהחומר הבלוע במטלית. יש להקפיד לנקות עם מברשת בלבד, וגם אז יש להקפיד שלא להבריק רהיטים או הכלים בשבת (מ"ב סי' שכג ס"ק לח).

האם אדם שאינו מעוניין בביצי ציפור שבקן יכול לעשות מצות שילוח הקן או שיש בזה משום צער בעלי חיים?

שאלה

האם אדם אינו מעוניין בביצי ציפור שבקן לעשות מצות שילוח הקן או שיש בזה משום צער בעלי חיים?

תשובה

נחלקו אבירי הפוסקים בשאלה הזו. רבנו בחיי (פ' כי-תצא), מרן החת"ס (או"ח ק), הנצי"ב מוולוז'ין (מס' חולין) והחזו"א (יו"ד קעה) סוברים שאין מצות שילוח הקן שייכת כשלא לוקחים את. הביצים, כפי שעולה מלשון הכתוב "ואת הבנים תקח לך". מעבר לכך, היו שסברו שכזה איסור צער בעלי חיים. אף אולם דעת החו"י (סי' סז) שאין מצוה לחזרה אחר יש קן כשאין לאדם בביצים, אך אם נזדמנה לו המצוה, ישנה מצוה לשלח אף שלא לוקחת את הבנים. ההכרעה למעשה כדעת ערוך השלחן והפתחי תשובה (יו"ד סי' רצב) שאין חיוב בזה, אבל אם עשה את המצוה – זכה במצוה ולא עבר באיסור צער בעלי חיים.
בשולי הדברים נעיר כי לפי דעת רבנו האר"י הקדוש אין עושים מצות שילוח הקן
 בימי ספירת העומר, ביום ראשון השנה ועד שמיני עצרת ובשנת שמיטה (עץ חיים – הגות השמש  טופג), וכן כתב באור לציון (ג יז), והוסיף רבנו הרש"ש בכתב יד (עץ חיים א דף עו) שמי שעושה מצוה זו בימים. אבל על אף שלדעת החינוך (תק) מצוה זו נוהגת בכל זמן. 

האם מותר לומר "בחיי" או שזו שבועה?

שאלה

האם מותר לומר "בחיי" או שזו שבועה?

תשובה

אמירת "בחיי" היא שבועה בחיי עצמו, והיסוד ושורש העבוד (ש"י פ"ה) מבאר שבשבעת אמת שנהגו לא להישבע, כמ"ש בספר חסידים (סי' תיז), ובוודאי שאם מוציאים שם שמיים בחינם, כמו לומר 'גאט' .', הדבר גורם לעניות וחייב נידוי.

האם מותר לשנות בדיבורי מפני דרכי שלום?

שאלה

האם מותר לשנות בדיבורי מפני דרכי שלום?

תשובה

בכדי לעשות שלום בין אדם לחברו מותר לשנות על דברים שקרו בעבר (מג"א סי' קנו) ועל העתיד (שו"ע הרב שם). ובשלושה דברים התירו חז"ל לתלמיד חכם לשנות בדיבורו: פוריא, מסכתא ואושפיזא (מ"ב כג:). ובמגן אברהם מובא עפ"י הגמרא (עירובין נא., פסחים קיב. וסוף מסכת כלה) שאם אדם שמע דין להלכה יכול לומר את הדין בשם אדם גדול על מנת שיקבלו ממנו פסק ידן זה. בעל מחצית השקל ביאר שהכוונה להלכה ברורה שאין בה שום פקפוק, והרב חי ויודע אותו אדם כי אם ישמע זאת הרב לא יקפיד עליו על שאמר בשמו. ומרן החיד"א (מחז"ב שם) מוסיף שצריך שהתלמיד יהא מוסמך להוראה על מנת להיתלות באילנות גבוהים. ויש להיזהר במיוחד למול ילדים שלא לשקר, וגם לו לומר להם ששיקרנו למישהו בדבר מה, כי זהו הרגל גרוע מאד  בחינוך.