האם ניתן לשמוע דברי תורה בחדר האמבטיה, כאשר באותו חדר ישנה אסלה – אך זו סגורה בשעת השמיעה? כמובן שהחדר עצמו נקי?

שאלה

האם ניתן לשמוע דברי תורה בחדר האמבטיה, כאשר באותו חדר ישנה אסלה – אך זו סגורה בשעת השמיעה? כמובן שהחדר עצמו נקי?

תשובה

מעיקר הדין כן. והטעם הוא משום שאנו מתייחסים לשירותים שלנו כנקיים לחלוטין – 'בית כסא פרסאי', בשעה שהם נקיים מלכלוך גלוי. ולכן רבים מן הפוסקים, כדוגמת ר' אהרן וורקא (זקן אהרן סי' א), כותבים כי ניתן אף לברך בתוך חדר השירותים של שירותים שכאלה. להלכה איננו מתירים את הברכה, משום שאנו סוברים שחדר השירותים נחשב למקום מאוס, אף שהשירותים עצמם הינם 'בית כסא פרסאי'. אך אם אנו מכסים את המקום מתייחסים אנו לשאר החדר כמקום נקי (מנחת יצחק סי' ו). לא נקל עד כדי לברך בפינו (אלא אם מדובר בחדר אמבטיה בלא שירותים), אך יש מקום להקל לשמוע בו דברי תורה, משום שהדבר נחשב כהרהור בדברי תורה ולא דיבור ממש.
הרמ"א (או"ח סי' פד) פסק שיש היתר להרהר רק בבית החיצון של בית המרחץ, שחלק עומדים לבושים. אמנם כאשר מדובר בהרהור שלא בא מתוך עיסוק שלי בדברי תורה אלא אגב שמיעת הדברים יהיה מותר גם במקלחת עצמה. אמנם רבים החמירו בשעה שהוא עצמו מתרחץ, משום שמה לי להבחין בין הרהור שבא מעצמו של האדם להרהור שמכח שמיעת דברי תורה, אלא אם לבוש ורק נכנס לחדר האמבטיה לשאר עיסוקים. לכן אדם שעוסק בכביסה וכדומה בתוך חדר האמבטיה יכול לשמוע דברי תורה – באם החדר נקי ומכסה השירותים סגור. ומשמיעת דברי תורה כשהאדם עצמו בחוסר צניעות לא חייב להימנע, אך מן הראוי לעשות כן.

אנו נוסעים יחדיו באוטובוס ואוכלים בו ארוחת בוקר מדי יום, האם אפשר לעשות זימון בסוף האכילה?

שאלה
אנו נוסעים יחדיו באוטובוס ואוכלים בו ארוחת בוקר מדי יום, האם אפשר לעשות זימון בסוף האכילה?

תשובה
המג"א (סי' קסז, הביאו במ"ב ס"ק ס"ב) מסתפק האם נסיעה בעגלה, וכיום- אוטובוס או רכב וכדומה, נחשבת לקביעות ואפשר לזמן יחד או לא. לעומת זאת קבוצה שאכלה יחד בספינה בוודאי מצטרפת לזימון (מ"ב שם). ומסביר השו"ע הרב שההבדל הוא שהספינה נידונת כעומדת והמים שתחתיה זזים, ואילו העגלה בעצמה זזה. ולכן דין הרכב מסופק משום שדומה לעגלה, שכאמור יש ספק אם אפשר לזמן בה או לא. אמנם בזמן שחונה הם בוודאי מצטרפים לזימון (אול"צ פי"ג). ומצאתי עוד באול"צ שהמטוס דינו כספינה, כי יש שם קביעות, ולכן כל הנוסעים בו מצטרפים לזימון. ולכן להלכה ולמעשה, ניתן לזמן יחד אבל בלי להזכיר את שם ה' מחשש ברכה לבטלה.

האם בחורים שעומדים על המדרגות שנקראות פארענצ'עס (טריבונות) בזמן עריכת שולחן אצל אדמו"ר חייבים בזימון יחד עם אלו שאוכלים בשולחן עם האדמו"ר?

שאלה
האם בחורים שעומדים על המדרגות שנקראות פארענצ'עס (טריבונות) בזמן עריכת שולחן אצל אדמו"ר חייבים בזימון יחד עם אלו שאוכלים בשולחן עם האדמו"ר?

תשובה
הם חייבים לזמן יחד עם הרבי, כי במקום זה כך היא צורת הקביעות של הזימון.

מה מברכים על במבה?

שאלה
מה מברכים על במבה?
תשובה
מברכים "שהכל נהיה בדברו", כפי שמברכים גם על קורנפלקס העשוי מקמח תירס, משום שנאבד להם לגמרי כל זכר וצורה של פרי או ירק, כפסק מרנן הגר"מ פיינשטיין (אגרות משה ח"א סי' קיד) והגר"ש וואזנר (שבט הלוי ח"ח סי' לו). אבל אם אותם פתיתי תירס לא נטחנו למעין קמח אלא יובשו בכל דרך שהיא המאכל נחשב כתירס עצמו, וממילא ברכתו כברכת התירס "בורא פרי האדמה". וכן הוא בשאר מאכלים מירקות ופירות.

מדוע מברכים על גפילטע-פיש "שהכל" ולא "בורא מיני מזונות" שהרי יש בתוכו פירורי קמח?

שאלה
מדוע מברכים על גפילטע-פיש "שהכל" ולא "בורא מיני מזונות" שהרי יש בתוכו פירורי קמח?
תשובה
משום שהפירורים נועדו רק לדבק את המאכל ולא לתת טעם, וממילא בזה לא אומרים שטעם דגן לא בטל (וכן כתב כתשובה לשאלה זו המהרש"ג (ח"ב סי' לב)).

מה יש לברך על פריכיות?

שאלה
מה יש לברך על פריכיות?
תשובה
פריכיות אורז ברכתן "בורא פרי האדמה", ועל פצפוצי אורז תפוחים מברכים "מזונות" בתחילה ו"בורא נפשות" בסוף. על פריכיות מכוסמת ותירס יש לברך "בורא פרי האדמה".
וחלקו האחרונים בדין פריכיות מחיטה ושיבולת שועל. לדעת מרן הגרש"ז זצ"ל דינן כדין כוסס חיטה משום שלא עברו תהליך בישול, ולכן ברכתן "בורא פרי האדמה". אמנם מרן הגרי"ש זצ"ל חולק
וסובר שדינן כדין תבשיל מזונות, וכן שמעתי בשם הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל.

מי תיקן את נוסח הברכות?

שאלה
מי תיקן את נוסח הברכות?
תשובה
ברמב"ם (תחילת הלכות ברכות) מובא שאת נוסח כל הברכות תיקנו עזרא ובית דינו, ולכן פסק שאסור להוסיף או לתקן את הנוסח המקובל בידינו.
ומצאתי במרן הבן איש חי (פ' בלק) שהוא מרחיב שעד שתיקנו את נוסח הברכות כל אחד היה מברך לפי סגנונו ורגש הלב שלו, עד שבאו אנשי כנסת הגדולה וסידרו נוסח ברכות אחיד. כשלמעשה מי שמתבונן בדברי הרמב"ם בתחילת הלכות תפילה רואה שגם בעניין התפילה הדברים היו זהים, שבתחילה כל אחד היה מדבר בשפתו ובנוסח שלו, עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ותיקנו נוסח אחיד.
רק אציין במאמר מוסגר שנתגלגל לידי סידור "נוסח רומי" שמקורו עוד מזמן בית ראשון, והסדר של התפילה בו שונה מאוד. ומזה נראה בבירור שהיה ניסיון לעשות איזשהו נוסח אחיד בקהילות
ישראל. אבל אנשי כנסת הגדולה ברוח קדשם תיקנו זאת בעבור הכלל, כך שבתוך המילים שזורים פשט, רמז, דרש וסוד. ועם כל זה יש בידינו נוסחים שונים: אשכנז, ספרד, עדות המזרח,
תימן, תכלאל ועוד.
אולם על כך כותב בעל המג"א (סימן סח) שישנם למעלה י"ב שערים לתפילה כנגד י"ב שבטים, כשהשער הי"ב הוא השער הכולל לכל נוסחי התפילה.

האם מברכים על ריח של יין חזק?

שאלה

האם מברכים על ריח של יין חזק?

תשובה

על שמן זית שנכתש וריחו נודף פסק מרן השו"ע (או"ח סי' רטז) לברך "בורא עצי בשמים", ומרן המ"ב הוסיף שזה לאו דווקא בשמן זית אלא בכל פרי שנכתש וגדל על העץ. ובאמת הריח של מיצים טבעיים לא חזק, אבל יין שריחו נודף מדוע שלא נברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות", והרי בגמרא מופיע שהיו העשירים מזלפים יין בשביל ריח. ואל יבוא המחלק ויאמר שכיום יש ביין חומרים שונים והוא עובר פסטור ועל כן דינו השתנה מפעם שהיה יין בלבד, כי במציאות יין ישן ריחו טוב וחזק. וכששאלנו את דו"ז מרן הרב אלישיב זצ"ל הוא פסק שיש לברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות" משום שסבר שזו הייתה כוונת מרן השו"ע בדין שמן, והשמן הוא כדוגמא לכל הפירות (עיין מ"ב).

מה מברכים על ריח החבושים?

שאלה

מה מברכים על ריח החבושים?

תשובה

בסוגיה במסכת ברכות (מג.) מוזכרים כמה פירות שעליהם מברכים "הנותן ריח טוב בפירות" וביניהם עץ החבוש. וגם כיום אם הוא מריח טוב במיוחד מברכים עליו "הנותן ריח טוב בפירות".

אני מסופקת האם בירכתי ברכת המזון, האם עליי לחזור ולברך?

שאלה

אני מסופקת האם בירכתי ברכת המזון, האם עליי לחזור ולברך?

תשובה

הפוסקים דנו באשה שהסתפקה אם בירכה ברכת המזון או לא האם עליה לחזור ולברך (שו"ע סי' קפו). השער אפרים (סי' יא) הכריע שעליה לחזור ולברך, וכמותו פסקו הפמ"ג, החיי אדם ועוד.
אולם רעק"א והברכי יוסף פסקו שאין לאשה לחזור ולברך. ולכן לעניות דעתי הדבר המובחר ביותר הוא לנהוג כדברי הכה"ח (שם), ליטול שוב ידיים ולאכול 'כזית' פת, ולאחר מכן לברך ברכת המזון ולכוון לפטור גם את האכילה הקודמת. ואם אין אפשרות שכזו יש לאשה לשמוע ברכת המזון מאדם גדול אחר שיכוון להוציאה ידי חובה והיא תכוון לצאת ידי חובה בברכתו. ואם גם זה אינו אפשרי לא תחזור ותברך משום ספק הוצאת שם שמיים לבטלה.