האם ניתן לברך ברכת מזון בזמן שהמים האחרונים עודם על השולחן?

שאלה

האם ניתן לברך ברכת מזון בזמן שהמים האחרונים עודם על השולחן?

תשובה

המקור להסרת המים-אחרונים מהשולחן קודם ברכת המזון הוא בספר כף החיים לר' חיים פלאג'י (סי' כה אות ג) שכתב שטוב לעשות כן, אף על פי שמעיקר הדין אין מניעה לברך ברכת המזון כשהמים-אחרונים נמצאים על גבי השולחן.
ויש להקפיד לברך מיד אחרי נטילת מים אחרונים ולא להפסיק. ויש על כך מעשה נורא ממרן קה"ק האר"י הקדוש שהגיע אליו אדם שהתלונן על כאבים בכתף, ואמר לו האר"י שזה כתוצאה מכך שלאחר מים אחרונים הוא הפסיק ולמד משניות, ולא קיים "תיכף לנטילה ברכה" וה"תיכף" התהפך ונהיה ל'כתף'.

האם מברכים על קריאת מגילת איכה?

שאלה

האם מברכים על קריאת מגילת איכה?

תשובה

דין זה נתון במחלוקת אחרונים. לדעת המג"א (סי' רפב) יש לברך על קריאת מגילה, אפילו כשקורא מתוך ספר, ואילו הפרי מגדים (א"א ריש סי' תקנט) פסק שאף אם תהיה המגילה כשרה וכתובה על גבי קלף אין לברך עליה. ומרן המ"ב הכריע כי יש לברך על מגילת איכה הכתובה על גבי קלף, אמנם הכף החיים (תקנט ס"ק ה) סבר שכיוון שדין זה נתון במחלוקת כל אחד יעשה כמנהגו, ומקום בלא מנהג יימנעו מן הברכה משום שספק ברכות להקל.

אנו עתידים לצאת לנופש משפחתי ארוך מיד בבוקר י אב, האם וכיצד מותר לנו לכבס את הבגדים שאינם מכובסים לטובת הנופש?

שאלה

אנו עתידים לצאת לנופש משפחתי ארוך מיד בבוקר יוםי אב, האם וכיצד מותר לנו לכבס את הבגדים שאינם מכובסים לטובת הנופש?

תשובה

נפסק בדברי הרמ"א (תקנח א) שנזהרים באכילת בשר ושתיית יין עד חצות יום י אב משום שבו היה עיקר שריפת בית מקדשנו. והוסיף מרן המ"ב (סק"ג) שאף אין לרחוץ, להסתפר ולכבס עד אותה שעה, הוה אומר שנוהגים בכל דיני תשעת הימים.
אמנם הביא מרן הביאור הלכה (ד"ה עד) את דברי המאמר מרדכי שסבר כדעת השו"ע והרמ"א שהאיסור הוא דווקא באכילת בשר ושתיית יין, וניתן בשעת הדחק לסמוך עליו ולהקל בכיבוס. ובכלל שעת הדחק הוא במקרה כשלכם בו הנכם יוצאים מן הבית בשעות הבוקר וזקוקים אתם לבגדים אשר ישמשו אתכם לנופש.

האם יש איסור מיוחד בהליכה למעיינות בתשעת הימים עוד יותר ממה שנהגו להימנע בשלושת השבועות?

שאלה

האם יש איסור מיוחד בהליכה למעיינות בתשעת הימים עוד יותר ממה שנהגו להימנע בשלושת השבועות?

תשובה

הליכה למעיין לצורך רחיצה – אסור לבני אשכנז החל מראש חודש ולבני ספרד משבוע שחל בו – והשנה שאין שבוע שחל בו הדבר מותר להם. אך אם הולכים לצורך שחייה לצורך בריאות (ולא להתעמלות בלבד) – הדבר מותר גם בשבוע שחל בו, משום שאין הנאה מעצם הרחיצה אלא צורך בריאותי ממשי. אך נמנעו שלא ללכת למעיינות, אפילו שאינם מסוכנים, בימים אלו על פי דברי החוות יאיר שישנו חרם שלא ללכת בימי בין המצרים למקום מים, גינות ופרדסים (וכן הדבר מוזכר בכף החיים כחרם שהונהג בקושטא) כי הדבר מסוכן. ולכן על אף שאין הדבר נדמה בעינינו לסכנה – יש להימנע על פי אותו חרם, ולמצוא תחליפים לצרכי הבריאות בימים אלה.
זכורני שהרבי הקדוש הפני מנחם מגור זי"ע העיד כי הגיע אליו בחלום אביו הרבי האמרי אמת זי"ע וציווה עליו להורות לכל הבחורים מישיבות חסידות גור שלא ללכת בימים אלו למקומות מים, ובאותה שנה אכן קרה אסון נורא בו ארבעה בחורי ישיבה טבעו.
לכן מן הראוי להיזהר גם בדברים שאינם נראים לנו כסכנה.

סיום מסכת בתשעת הימים כדי לעשות סעודה בשרית, האם מותר? והאם ניתן להשתתף בסעודה זו?

שאלה

נתפשט בעולם שאנשים עושים סיום בתשעת הימים, לא משום שיצא הסיום בתשעת הימים אלא מכוונים אותו במיוחד לימים אלו בכדי לעשות סעודה בשרית. האם הדבר מותר? האם ניתן להשתתף בסעודה שכזו?

תשובה

הלכה למעשה – סיום שנעשה בתשעת הימים על מסכת שלמה שלמדו אותה על בוריה מותר באכילת בשר ושתית יין (מ"ב תקנא ס"ק עג). אלא שיש להדגיש שהוא דווקא בלמדו את אותה המסכת על בוריה. מרן המשנה ברורה פסק כי יכול לזמן דווקא את האנשים הקרובים אליו ומלבדם לקרוא לאנשים אחרים בכדי שיהיה מנין. אמנם חסידים נהגו להקל ולזמן אף אנשים שאינם קרובים אליו.
מה שיש אנשים שבכוונה מסיימים בתשעת הימים, כגון שמזדרזים לסיים את המסכת או מעכבים את סיום המסכת על אף שסיימו ללמדה קודם ראש חודש אב בכדי שיוכלו לעשות סעודה בשרית בתשעת הימים, עליהם כתב הערוך השולחן (או"ח תקנא כח) "ודע שיש שמניחים הסיום מסכת על ימים אלו כדי לאכול בשר ודבר מכוער הוא, דאף על גב דבמועד קטן (ט.) מוכח דמותר לשייר מקצת הגמר לסיום מצוה כדאיתא שם בבניין בית המקדש, מכל מקום להניח לכתחלה בשביל אכילת בשר לא נאה ולא יאה". אמנם החסידים הקלו בזה ומצאו כל מיני דרכים על מנת לעשות בכל זאת סיום בימים אלו, ובמיוחד הדבר מצוי בקרב חסידות חב"ד. אך גם לשיטתם הדבר יהיה תלוי במה שהאדם למד בהדרגה וכראוי ורק הרבה בלימוד כדי להקדים את הסיום או האט את הקצב לקראת סוף המסכת על מנת לאחר את סיומה לתשעת הימים. אך אדם שמסיים את המסכת ורק לא ציין את הסיום על מנת שיוכל לעשות סעודת מרעים בימים אלו – ודאי שהדבר אסור, ולא בזה הקלו חסידים ואנשי מעשה.
ידוע בשם ר' לוי יצחק מברדיטשב והאהבת ישראל מויז'ניץ זי"ע שיש עניין מיוחד לאכול בשר מתוך סעודה של מצוה, ושבזה נאמר 'גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות' ומגבירה אהבת חינם שמקרבת את הגאולה. אמנם לא שייך דבר זה בתזמון הסיום במיוחד ובהמתנה בדף האחרון במסכת.

אני רוצה להתחיל לשמור חמש שעות בין בשר לחלב משום שאני חלש, האם צריך לעשות התרת נדרים?

שאלה

אני רוצה להתחיל לשמור חמש שעות בין בשר לחלב משום שאני חלש, האם צריך לעשות התרת נדרים?

תשובה

בוודאי שצריך, כי זה מנהג שנתפשט בעם ישראל וזו הנהגה טובה שצריכה התרה. יחד עם זה מכיוון שזה סייג ולא איסור, מועילה בזה התרה, כי אם היה בדבר צד איסור כמובן שלא הייתה מועילה התרה כלל (חיי אדם כלל קכ"ז).

חיממתי בשבת חלה על סיר בשרי, האם אפשר לאכול את החלה בסעדה שלישית יחד עם מאכלי חלב?

שאלה

חיממתי בשבת חלה על סיר בשרי, האם אפשר לאכול את החלה בסעדה שלישית יחד עם מאכלי חלב?

תשובה

אם יש אדים אשר יוצאים מהסיר דינה של החלה כבשרית, ולכן אי אפשר יהיה לאוכלה יחד עם חלב. מה שאין כן מיד לאחר אכילתה מותר לאכול מוצרי חלב. אולם אם החלה הייתה מונחת על גבי סיר שלא יצאו ממנו אדים כך שהתחממה בלבד- אפשר לאכול אותה יחד עם מאכלי חלב.

האם יש צורך לשפשף את ידיו זו בזו בין נטילת הידיים לאכילת הפת?

שאלה

האם יש צורך לשפשף את ידיו זו בזו בין נטילת הידיים לאכילת הפת?

תשובה

מרן הרמ"א (קסב ג) פסק שאחרי הנטילה בכלי צריך לשפשף את ידיו זו בזו. ומרן המ"ב (שם ס"ק כ"ד) ביאר שהטעם הוא שבכך מעביר את הלכלוך. הפמ"ג כתב שהטעם הוא כדי שיגיעו המים לכל חלקי אצבעותיו עד פיסת כף היד. על כל פנים כך יש לנהוג כאשר שופכים על כל יד רביעית כחצי כוס חד-פעמית. ועל פי הסוד יש לאחר מכן -(cc86) מים בלבד, שזהו שיעור קטן מאוד להרים ידיו כלפי מעלה כנגד הפנים ולברך.

האם מותר בימות החורף ליטול ידיים במים פושרים?

שאלה

האם מותר בימות החורף ליטול ידיים במים פושרים?

תשובה

מרן השלחן ערוך (אורח חיים קס ו) פסק שמותר ליטול ידיים לסעודה במים חמים, אולם כתב המשנה ברורה (ס"ק כז) שיש אוסרים, אך בפושרים לכולי עלמא אין שום איסור, ולכן פסק שאם אין לו אלא מים חמים שהיד סולדת בהן ימתין מעט ויטול, ובדיעבד כשאין לו אלא מים רותחים ואין באפשרותו להמתין יכול ליטול במים החמים ביותר אך לא לברך על נטילה זו.
אמנם הפמ"ג (א"א ס"ק ח) כתב שהמחמיר לאסור במים חמים עליו לאסור אף במים שהיו חמים ונצטננו, ולכן על אף שלמעשה מרן המ"ב חלק עליו בזה מהיות טוב ראוי להחמיר ולא להשתמש בפושרין אלא בדיעבד כשאין לו שום מים אחרים.

אדם חולה שזקוק לשינה במהלך הסעודה כיצד ינהג

שאלה

אדם חולה שצריך באופן קבוע לישון במהלך הסעודה למשך חצי שעה במיטתו, ולאחר שינתו מצטרף לסעודה וממשיך לאכול. האם זה נחשב כהפסק וכיצד ינהג?

תשובה

ישנן כמה דעות בין הפוסקים מה נחשב לשינת קבע ומהי שינת עראי. והנפקא מינה בין סוגי השינה, שבשינת קבע מחוייבים שוב בנטילת ידיים עם ברכה ובברכה ראשונה, אך יכולים לברך ברכה אחרונה על כל האכילה, גם זו שהייתה קודם שנתו. ומשמעותה של שינת עראי היא שפטור מברכה ראשונה ומחויב בנטילת ידיים בלי ברכה, משום שאדם לא יודע האם נגע בשעת השינה במקום מכוסה שמחייב נטילה לסעודה. אמנם לכל השיטות שינה מרצונו למשך חצי שעה במיטתו מחייבת נטילת ידיים בברכה וברכה ראשונה. וקיים ספק לגבי אדם שנרדם על גבי השולחן או אדם שהלך לישון במיטתו שינה קצרה ולבסוף ישן שינה ארוכה (כה"ח ודע"ת). ועצתי במקרה הזה היא שאותו אדם יבקש שיעירו אותו אחר רבע שעה, ובמקרה שכזה אף יישן מעבר לכך די לו בנטילת ידיים בלא ברכה, כי כאמור יש פוסקים ששינה של אונס לא נחשבת להפסק (ח"א כלל מ"ד). ולחילופין יכול לברך ברכת המזון או ברכה אחרונה ואחרי שיקום יברך שוב ברכה
ראשונה לכתחילה.