שאלה
בגינת הבית ישנו עץ פרי שופע שמניב המון פירות. העץ מלכלך המון והפירות שנפלו היו מביאים ברחשים וזבובים. האם ניתן לנסר את העץ קרוב לקרקע או להוציאו לחלוטין?
תשובה
נאמר בתורה הקדושה (דברים כ, יט): "כי האדם עץ השדה"; האדם ניזון מהעץ ומהפרי. ויותר מכך, ישנו דמיון גדול בין האדם לעץ הפרי, ולכן כאשר עוקרים עץ פרי שלא כדין מתעורר צער בכל העולם, וקולו של העץ הולך מסוף העולם ועד סופו, רק שאנו לא שומעים את הזעקה האילמת הזו. תיאור מבהיל זה מופיע בפרקי דר"א מהתנא הגדול רבי אליעזר. כשעיקר האיסור מופיע בתורה (שם) בכלל על חיילים שצרים על עיר, שעם כל יצר הכעס והמלחמה שלא יעקרו בשום אופן עצי פרי, אלא א"כ לצורך בניית חומות סביב העיר, שזה נקרא לצורך.
אולם להלכה לומדים שהכוונה בציווי הייתה כללית ולאו דווקא בשעת מלחמה. יש לדעת מה הוא 'עץ פרי' שעליו ציוותה התורה שלא לכורתו ולהשמידו, כלומר מהי כמות
התנובה של העץ בשביל להחשיבו ל'עץ פרי'. הכמות המדוברת היא כמות תנובה שנתית של קב, במשקלים המקובלים בימינו הוא 1.176 ק"ג של פירות מידי שנה. לעומת עץ הזית, שמפאת חשיבותו די בכך שיוציא 294 גר' בשנה (רבע קב) בשביל שייחשב עדיין לעץ מניב שאסור לעוקרו.
נוסיף שמבירור מעמיק, קשה לדעת בדבר הזה אומדן מדוייק עד לאחר כמה שנים של מעקב אחרי העץ, רק אז ניתן לדעת שבאמת העץ אינו מניב יותר, ובפרט בעץ הזית שצריך מעקב מדוקדק יותר.
אולם בעצים מסחריים, מטעים וכו', השיקול הוא כלכלי, ולכן אם ההוצאות על אחזקתם עולות על הרווחים המופקים מהם – מותר לעקור אותם על מנת לנטוע אותם במקומות אחרים. אולם יש לדעת שההכרעה של מרן הרב וואזנר (שבה"ל ח"ו קיב, ד) שגם כשמותר הדבר משיקול כלכלי, יש לעשות זאת ע"י גוי וע"י ייבוש העצים, ורק אח"כ לעקור אותו ע"י גוי (ב"ק צא., ואם היה מעולה בדמים מותר, שאם קורות העץ שווים יותר מהפרי מותר, וכדברי הרא"ש שם).
אבל כאמור שכשמדובר בגינה וחצר פרטית השיקול הוא כמות הפרי שהעץ מוציא מדי שנה כאמור, וכפי שכתוב בתורה רק עץ "אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא וכו'".
ויש לדעת שכל מי שעוקר עץ פרי מסתכן בנפשו, וכפי שאמר רבי חנינא שבנו (שיבחת) מת מפני שהוא קצץ עץ תאנה לפני הזמן. וכפי שכותב הרקאנטי (מאה שערים שער פ"ח) שכשעוקרים עץ פרי הוא צועק דין על מי שעקר אותו.
מעניין לציין שיש פוסקים שסוברים שגם שכשעוקרים עץ פרי עפ"י ההלכה, הוי אומר שיש היתר הלכתי, גם אז המיקל מסתכן בנפשו. וכפי שכותב רבי יהודה החסיד נוראות בצוואתו המפורסמת (סי' מח'), וכך פסק היעב"ץ להלכה למעשה (שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א עו'), ורבי חיים פלאג'י בחיים ביד (סי' כד'), והרחיב בזה הרבה במנחת אלעזר
(ח"ג יג') שיש לו קבלה שגם כשצריך להתיר יש לשלוח זאת לרב אחר שיתיר ולא להתעסק עם שאלה זו.
אולם להלכה אנו לא חוששים לזאת, ובמקרה הצורך- ורק במקרה הצורך- מתירים להלכה לעקור אם נתמלאו כל התנאים, וכפי שפסקו מרן הט"ז (יו"ד קטז' ו'), הכנה"ג (שם), מרן החיד"א (חיים שאל ח"א כג'), החת"ס (יו"ד קב') ועוד הרבה פוסקים. אולם כאמור, שעדיף שעקירה זו תתבצע ע"י גוי ולא ע"י יהודי, וכפי שהאריך מרן בעל שבה"ל (שם) עפ"י פסקו של שר התורה בעל הבית שלמה (ח"א יו"ד קצא').
כאמור, השחתה לשם השחתה אסורה, אבל כאשר יש בה צורך ישנם היתרים מסוים:
א. לצורך מקומו הדבר מותר, לדוגמא לבנות על מקום העץ בית דירה, ואפילו בשביל להרחיב את הדירה כשצריך זאת לצורך הכרח ולא לצורך פינוק גרידא (רא"ש ב"ק פ"ח, ט"ז שם). וגם כשרוצים לבנות במקום העץ מפעל גדול ששוויו הרבה יותר מערך העצים הדבר מותר.
אולם בהרחבת דירה יש מחלוקת גדולה מה ההתייחסות לרווחה מול צמצום. כי מרן החיד"א (חיים שאל ח"ב כב') פסק שכשמקובל אצל אנשים – גם אמידים – להרחיב כך את הדירה הדבר מותר ולא צריך להיכנס לדקדוקים, וכך פסק גם בעל השבו"י (ח"א קנ"ס).
אולם מרן ביבי"ע (ח"ה יו"ד יב', ז') מסתפק בדבר מה היא הגדרה המדויקת. אך דבר המוגדר כפינוק מובהק אסור, לדוגמא לעקור עצים בשביל לשים במקומם דשא וכדומה.
ב. כאשר העץ מזיק מותר לעקור אותו. וכפי שעשה שמואל (ב"ק צב.) כשהדקלים שלו נכנסו בתוך הגפנים והזיקו לפרי, אזי הוא ציוה לאריס שלו לעקור אותם. וכשדקלו של רבא בר רב חנן הזיקו לכרמו של רב יוסף ע"י ציפורים שהיו יורדות מהדקלים ואוכלות את הגפנים, ציוו על רבא בר רב חנן לעקור את הדקלים (ב"ב כו.). ומכח זה פסק החו"י (קצה') שאם העץ עושה חושך בחלונות מותר לקצוץ את כולו אם אי אפשר להסתפק בעקירת הענפים. כן גם אם בגלל העץ נכנסים זבובים ומרעין בישין לבית, מותר לעקור אותו במקרה שאי אפשר להסתפק בעקירת הענפים. ובוודאי כשהשורשים מזיקים לצנרת שאין מקום לחשוש לעקור את העץ.
אך נעיר שמכיוון שהדבר כה חמור מומלץ לעשות בדברים האלו שאלת חכם לפני שמתירים או אוסרים. ולמעשה במקרה זה אף שככל הנראה העץ הניב כמות פרות המגדירה את העץ כ'עץ פרי' סוף סוף ניתן לעקרו משום הנזק שהוא גורם, וראוי להשתדל לעשות זאת על ידי גוי, ובמידת האפשר לנטוע אותו במקום אחר.
תגובות אחרונות