עמידה בזמן אמירת קדיש

שאלה

האם יש לעמוד בקדיש כשאומרים "אמן יהא שמה רבה"?

תשובה

הרמ"א (דרכ"מ סו"ס נ"ו) כותב שהמהרי"ל לא היה עומד בשעת קדיש וברכו, רק אם הקדיש תפס אותו מעומד אז לא היה מתיישב עד אחרי אמירת "אמן יהא שמה רבה". ומסיים הרמ"א שהמנהג הוא כן לעמוד בשעת הקדיש. והעיר מרן המ"ב שכל זה הוא דווקא בקדיש שתפסו מעומד. הגרש"ק (שנות חיים סי' פ"א) הוכיח מבלעם שאמר לבלק "קום בלק ושמע"- שאין אתה רשאי לישב כשאני אומר לך את דברי ה', ומזה מוכח שצריך לעמוד בזמן אמירת דברים שבקדושה. אך המהר"י אסאד (יהודה יעלה סי' י"א) דחה את ראייה זו, משום שהמדרש אומר שכל כוונת בלעם הייתה לצער את בלק. עכ"פ מרן החיד"א (טוב עין סי' י"ח בשם חכם אחד) כותב שיש חובה לעמוד כשמדברים דברים שבקדושה, ומי שאומר שעפ"י הסוד אין צריך לעמוד עליו אני אומר "בסודם אל תבוא נפשי". והרמ"ע מפאנו (ת' סי' צ"א) כותב שגם כשעונים בקריאת התורה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" צריך לעמוד ומי שלא עומד ה' הטוב יכפר. אך למסקנת החיד"א אין צריך לעמוד.

לסיכום, אין חיוב לעמוד בקדיש וברכו אלא אם כן תפס אותו הקדיש כשהוא עומד, וגם אז אחר אמירת "דאמירן בעלמא" יכול לשבת. אולם מנהג העולם להחמיר בזה.

תיקון ליל שבועות

שאלה

א. תיקון ליל שבועות מיועד גם לאדם שיודע ואוהב ספר, לא עדיף ללמוד דף גמרא מאשר למלמל פסוקים?

ב. מה בעניין חיוב עשיית תיקון ליל שבועות ביו"ט שני של גלויות?

תשובה

בעל הכה"ח הביא אסמכתאות לסדר לימוד זה מהזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל. וגם החי"א כתב על כך באריכות בספר לב דוד שאם מרן השו"ע וחבורתו הקדושה, המהר"ש אלקבץ ועוד, ישבו ועסקו בתיקון הזה בלילה נשגב זה, כפי שמבואר באריכות בשלה"ק (מס' שבועות) שמביא את כל הסיפור המבהיל על השכינה שדיברה מתוך גרונו של מרן בעל השו"ע. אם כן מי יבוא אחר המלך ויאמר שהוא גדול מהם ולו לא נאה ללמוד את התיקון. אולם מצד שני בעל הח"י (סי' תצ"ד) כותב שהתיקון נועד לעמי הארצות, ומי שיודע ספר עדיף שיישב וילמד כמו שצריך.

נוסיף בהקשר זה עוד שתי נקודות: א. לימוד משניות בלילה זה, שהשלה"ק (שם) כותב שמכח הסיפור שהיה עם מרן הב"י מוכח שיש עניין נשגב ללמוד משניות בלילה זה. אולם כל המקובלים נחלקו עליו, ובראשם שר בית הזוהר מזידיטשוב- רבו של המלבי"ם, הכה"ח, החיד"א והבא"ח, שבלילה זה אין ללמוד משניות.

ב. בעניין נשים בתיקון ליל שבועות; עפ"י הסוד אין דבר זה הולם אותן, כמבואר בבא"ח (שו"ת רב פעלים ח"א בסוד ישרים סי' ט'), וכל התיקון עניינו בסוד ולכן יש להקפיד ללכת אחר הדרכת בעלי הסוד בעניין זה. אסייג שרק אשה שספרה את כל הספירה- מ"ט יום יכולה להקל ולומר את התיקון.

בעניין  עשיית תיקון ביו"ט שני של גלויות- יש לקיימו, כפי שמוכח מדברי השל"ה (מס' שבועות) על המעשה מהבית יוסף שהיה גם ביום שני של גלויות. וכן כתב הכה"ח בשם החיד"א.

תפילת ערבית בליל חג השבועות לפני צאת הכוכבים

שאלה

רצינו להנהיג בבית הכנסת הגדול בעירנו להתפלל ערבית בליל חג השבועות לפני צאת הכוכבים, זה מיקל מאוד על המשך הערב והתיקון בלילה. היו שפקפקו על כך, האם הדבר מותר או בעייתי?

תשובה

יכולים אתם להקל לכתחילה, ואבאר בקצרה את הנימוק.

המעיין בשל"ה הקדוש (ריש מס' שבועות) ובמג"א (סי' תצ"ד) יראה שהם כתבו שהעניין שצריך שיהיה תמימות ולכן יש להמתין עד אחר צאת הכוכבים הוא רק לגבי הקידוש של ליל יו"ט ולא לגבי תפילת ערבית. רק הט"ז החמיר כדי שיהיו "שבע שבתות תמימות" עם תפילת היום, וכן פסק מרן המשנה ברורה בעקבותיו. אולם כאמור זהו חידוש ודעת יחיד. גם היעב"ץ בסידורו כתב שזהו "דקדוק קלוש באחרונים", כי אדרבה יש מצווה להוסיף מחול על הקודש (ר"ה ט.). ובעל ההתעוררות תשובה (ח"ב סי' נ"ו) ביאר שגם בתוספת של החג על החול מתקיים דין "תמימות".

אך ביאר רבי נתן גשטטנער בספרו הנפלא (שו"ת להורות נתן), שיש  חשש שלא יקראו שוב את קריאת שמע בזמנה, מכיוון שלא הולכים לישון בלילה מקודש זה ואזי לא יקראו קריאת שמע על המיטה.

לכן להלכה אפשר לכתחילה, ואף רצוי, להתפלל מוקדם כדי לקיים מצוות תוספת יו"ט. אבל יש להזכיר לציבור לקרוא שוב קריאת שמע – ג' פרשיות אח"כ בלילה אחר צאת הכוכבים.

ברצוני להעיר לכבודו הערה נפלאה להלכה לנשות ישראל הצדקניות, שיודעות שהן פטורות ממצות ספירת העומר, ולכן חלקן רוצות להוסיף מחול על הקודש, ומדליקות נרות יו"ט מבעוד יום (כמובן כשיו"ט לא חל במוצש"ק, בשונה משנה זו). וזו טעות, מכיוון שחג מתן תורה אינו מפורש בתורה מתי הוא מתחיל, כיוון שלא צויין בו תאריך בשונה משאר המועדים, אלא שלאחר מ"ט ימי ספירה בא חג השבועות. וכך הגדיר זאת באמת הרמב"ם להלכה. אם כן כדי שהחג יחול צריך לחכות עד צאת הכוכבים ורק אז להדליק את נרות החג. וגם לאלו שמדליקות תמיד בערב יו"ט ולא מחכות עד שיחזור הבעל מבית הכנסת – כמנהג ירושלים, כאן צריכות להמתין עד לאחר צאת הכוכבים. הערה נפלאה זו מובאת בלוח א"י מהגרי"מ טוקוצינסקי בשם הגרש"ז זלאטניק זצ"ל, ודברי פי חכם חן. ובשנה זו הדבר פשוט, משום שניתן להדליק נרות רק אחר צאת הכוכבים, שהוא זמן צאת השבת.

תפילה עם צעיף

שאלה

האם יש עניין על פי הקבלה שלא להתפלל עם צעיף?

תשובה

מצד ההלכה כל דבר שאין בו בזיון או עודף כבוד- מותר להתפלל איתו. לכן אסור להתפלל עם כפפות של פועלים על הידיים (מ"ב סי' צ"א סקי"ב). אולם כפפות שמגינות מקור מותר להתפלל איתן. ולכן מותר להתפלל גם עם צעיף. אולם אסור להתפלל עם כפפות מיוחדת ששמים ליופי, כגון אצל נשים.

ומה ששאלת מצד הקבלה, מי אני שאדבר בנסתרות, אולם השרף מקאצק זי"ע אמר שאסור להתפלל עם צעיף כי הוא מפריד בין המוח ללב, בדיוק מאותה הסיבה שחסידים ואנשי מעשה מקפידים להתפלל עם אבנט- גרטל כדי להפריד בין הלב לרגליים. וכך ראיתי אצל גדולי עולם שקודם התפילה הורידו את הצעיף ורק אז החלו להתפלל.

החיוב באבנט – גרטל בשעת התפילה

שאלה

האם יש חיוב לשים גרטל- אבנט בשעת התפילה?

תשובה

מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן צא ס"ב) כתב שבשעת התפילה צריך לשים אזור-אבנט מלבד החגורה. ומקור הדברים מספר התרומה, הר"ן (שבת י:) והגהמ"י. ולמי שמעיין בדברי המשנה ברורה ועוד פוסקים מבין שכוונת מרן היא לשים אבנט מלבד המכנסיים המבדילים בין ליבו לרגליו (ערוה).

ואם כן, עניין הגרטל כתוב בשלחן ערוך והוא הלכה ודין, ואיך זה שרק החסידים הקפידו בזה כשזו הלכה פסוקה? אמנם הסיבה למה שהציבור מיקל בזה הוא משום שיש דעה שרק מי שהולך כל היום עם חגורה מחויב בחגורה נוספת לכבוד הקב"ה בתפילה (רבנו ירוחם, הובא בדברי הב"י, המג"א, והמ"ב). אך דעה זו היא דעת יחיד.

ובכל זאת כתב מרן המ"ב שגם למקילים יש בשימת הגרטל משום מידת חסידות ולא חובה ודין. וכך נהגו הסטייפלר זצ"ל ומרן הרב קנייבסקי שליט"א ועוד כמה וכמה מגדולי ישראל.

חנוכת בית בראש חודש אב

שאלה

האם מותר לעשות "חנוכת הבית" בראש חודש אב?

תשובה

לספרדים יש מקום להקל לעשות בראש חודש עצמו, אבל האשכנזים ממתינים בכך עד אחרי י' באב. שכן על אף שבניית בית בארץ ישראל היא מצווה, כמו שכתב המגן אברהם (אורח חיים סימן תקס"ח) עפ"י דברי הרמב"ן, אבל אין זו מצווה גמורה עד כדי כך שנקל בעניין חנוכת הבית בימי צער אלה (לבושי מרדכי ח"א סי' ק"א).

קניית בגדים בתשעת הימים

שאלה

אנו מתכוננים לחתונת בתנו שתיערך בי"ג אב, האם יש מניעה לקנות בגדים בתשעת הימים? נציין, שכמובן הזמן להתארגנות קצר וישנן הנחות במספר מקומות.

תשובה

ראשית מזל טוב, שיבנו בית נאמן בישראל.

מותר לכתחילה לקנות לשם כך, ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב (על אף שהשנה אין 'שבוע שחל בו'), מכיוון שכל ההכנה לחתונה נחשבת כצורך מצווה ובדבר שהוא צורך מצוה לא גזרו. וכן פסק למעשה מרן הרמ"א (אורח חיים סי' תקנ"א), וכמו שהרחיב בעל בצל החכמה (ח"ד סי' קנ"ב). אך כמובן שאם יש דברים שניתן לקנות קודם תשעת הימים או אחרי תשעה באב יש להשתדל לעשות כן. אמנם ודאי שאין לחדש את הבגדים החדשים עד החתונה.

שטיפת הבית בימי בין המצרים

שאלה

האם מותר לשטוף את הבית בימי בין המצרים?

תשובה

מותר, ויש לעשות שינוי מהניקוי הרגיל, כגון שלא נוסיף חומר למי השטיפה, ובוודאי שלא להשתמש בחומר שמבריק רצפות, ובכך נראה את אבלותנו וצערנו. כן פסק הגרי"ח זוננפלד (שלמת חיים ח"ד סי' ד') בשם רבה של ירושלים רבי שמואל סלנט זי"ע. אמנם כל זה הוא חומרא ולא מעיקר הדין, כפי שביאר מרן החזו"א, ולכן מי שמיקל בזה אין למחות בידו. כשיש להעיר שהגר"ש סלנט דיבר בעיקר על ירושלים, ששם החורבן ניכר יותר.

אולם כשיש לכלוך מקומי אין ספק שמותר להסירו. כן מותר לנקות את הרצפה לכבוד שבת קודש. לכן מי שעובר דירה בימים אלו יכול להזמין חברת ניקיון שתקנה את הבית על מנת שניתן יהיה להתגורר בו או לכבוד השבת הראשונה בבית.

אולם בכל זאת, כשיש אפשרות מומלך להחמיר בדבר ולמעט בניקוי כמה שניתן.

בניה בתשעת הימים

שאלה

אני עומד לסיים פרויקט בניה, האם אני צריך להפסיקו בתשעת הימים, הדבר יסב לי נזק קל?

תשובה

הכלל שמנחה אותנו באיסור בניה הוא שכל דבר שנעשה להרווחה אסור, אולם דבר שנעשה לצורך פרנסתו מותר לכתחילה, כפי שמאריך בכך בשו"ת דבר יהושע. הוא הדין שמותר לאדם להוסיף חדרים לדירתו כיוון שנתרבו בני הבית (ס' ויברך דוד).

נעיר שמותר בימים אלה להרחיב, לבנות ולשפץ בתי כנסיות ומוסדות תורה, כפי שמאריך ה'ערוך השולחן' שבכל דבר שיש בו צורך מצוה מותר אף בשבוע שחל בו. אך גם בזה לא נתיר בתשעה באב עצמו. וכן הדין בכל דבר שהוא צורך רבים שמותר לעשותו עד תשעה באב. על כן מותר לעיריות ולרשויות המקומיות לתקן ולבנות לכתחילה כל דבר שהוא צורך רבים (כה"ח ועוד). וממילא גם קבלן שבונה בית דירות יכול להמשיך במלאכתו.

דילוג על "ברוך שאמר" בטעות

שאלה

דילגתי בטעות על "ברוך שאמר" ואמרתי "אשרי" ו"ישתבח", האם יש בזה איסור?

תשובה

"ברוך שאמר" היא הברכה שפותחת את פסוקי דזמרא ו"ישתבח" חותמת, והן כמו ברכה ראשונה ואחרונה שמברכים באכילה. כידוע, גם אדם שלא בירך ברכה ראשונה וכבר אכל מחויב לפחות בברכה אחרונה. אמנם כבודו לא בירך ברכה ראשונה, אך אין לזה תקנה, ומכאן ולהבא יש לדעת זאת ולהיזהר (עיין בביאור הלכה סימן נג).