Archive for category: שו"ת עם הרב חיים אידלס

שאלה

האם יש לעמוד בקדיש כשאומרים "אמן יהא שמה רבה"?

תשובה

הרמ"א (דרכ"מ סו"ס נ"ו) כותב שהמהרי"ל לא היה עומד בשעת קדיש וברכו, רק אם הקדיש תפס אותו מעומד אז לא היה מתיישב עד אחרי אמירת "אמן יהא שמה רבה". ומסיים הרמ"א שהמנהג הוא כן לעמוד בשעת הקדיש. והעיר מרן המ"ב שכל זה הוא דווקא בקדיש שתפסו מעומד. הגרש"ק (שנות חיים סי' פ"א) הוכיח מבלעם שאמר לבלק "קום בלק ושמע"- שאין אתה רשאי לישב כשאני אומר לך את דברי ה', ומזה מוכח שצריך לעמוד בזמן אמירת דברים שבקדושה. אך המהר"י אסאד (יהודה יעלה סי' י"א) דחה את ראייה זו, משום שהמדרש אומר שכל כוונת בלעם הייתה לצער את בלק. עכ"פ מרן החיד"א (טוב עין סי' י"ח בשם חכם אחד) כותב שיש חובה לעמוד כשמדברים דברים שבקדושה, ומי שאומר שעפ"י הסוד אין צריך לעמוד עליו אני אומר "בסודם אל תבוא נפשי". והרמ"ע מפאנו (ת' סי' צ"א) כותב שגם כשעונים בקריאת התורה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" צריך לעמוד ומי שלא עומד ה' הטוב יכפר. אך למסקנת החיד"א אין צריך לעמוד.

לסיכום, אין חיוב לעמוד בקדיש וברכו אלא אם כן תפס אותו הקדיש כשהוא עומד, וגם אז אחר אמירת "דאמירן בעלמא" יכול לשבת. אולם מנהג העולם להחמיר בזה.

שאלה

רצינו להנהיג בבית הכנסת הגדול בעירנו להתפלל ערבית בליל חג השבועות לפני צאת הכוכבים, זה מיקל מאוד על המשך הערב והתיקון בלילה. היו שפקפקו על כך, האם הדבר מותר או בעייתי?

תשובה

יכולים אתם להקל לכתחילה, ואבאר בקצרה את הנימוק.

המעיין בשל"ה הקדוש (ריש מס' שבועות) ובמג"א (סי' תצ"ד) יראה שהם כתבו שהעניין שצריך שיהיה תמימות ולכן יש להמתין עד אחר צאת הכוכבים הוא רק לגבי הקידוש של ליל יו"ט ולא לגבי תפילת ערבית. רק הט"ז החמיר כדי שיהיו "שבע שבתות תמימות" עם תפילת היום, וכן פסק מרן המשנה ברורה בעקבותיו. אולם כאמור זהו חידוש ודעת יחיד. גם היעב"ץ בסידורו כתב שזהו "דקדוק קלוש באחרונים", כי אדרבה יש מצווה להוסיף מחול על הקודש (ר"ה ט.). ובעל ההתעוררות תשובה (ח"ב סי' נ"ו) ביאר שגם בתוספת של החג על החול מתקיים דין "תמימות".

אך ביאר רבי נתן גשטטנער בספרו הנפלא (שו"ת להורות נתן), שיש  חשש שלא יקראו שוב את קריאת שמע בזמנה, מכיוון שלא הולכים לישון בלילה מקודש זה ואזי לא יקראו קריאת שמע על המיטה.

לכן להלכה אפשר לכתחילה, ואף רצוי, להתפלל מוקדם כדי לקיים מצוות תוספת יו"ט. אבל יש להזכיר לציבור לקרוא שוב קריאת שמע – ג' פרשיות אח"כ בלילה אחר צאת הכוכבים.

ברצוני להעיר לכבודו הערה נפלאה להלכה לנשות ישראל הצדקניות, שיודעות שהן פטורות ממצות ספירת העומר, ולכן חלקן רוצות להוסיף מחול על הקודש, ומדליקות נרות יו"ט מבעוד יום (כמובן כשיו"ט לא חל במוצש"ק, בשונה משנה זו). וזו טעות, מכיוון שחג מתן תורה אינו מפורש בתורה מתי הוא מתחיל, כיוון שלא צויין בו תאריך בשונה משאר המועדים, אלא שלאחר מ"ט ימי ספירה בא חג השבועות. וכך הגדיר זאת באמת הרמב"ם להלכה. אם כן כדי שהחג יחול צריך לחכות עד צאת הכוכבים ורק אז להדליק את נרות החג. וגם לאלו שמדליקות תמיד בערב יו"ט ולא מחכות עד שיחזור הבעל מבית הכנסת – כמנהג ירושלים, כאן צריכות להמתין עד לאחר צאת הכוכבים. הערה נפלאה זו מובאת בלוח א"י מהגרי"מ טוקוצינסקי בשם הגרש"ז זלאטניק זצ"ל, ודברי פי חכם חן. ובשנה זו הדבר פשוט, משום שניתן להדליק נרות רק אחר צאת הכוכבים, שהוא זמן צאת השבת.

שאלה

האם יש חיוב לשים גרטל- אבנט בשעת התפילה?

תשובה

מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן צא ס"ב) כתב שבשעת התפילה צריך לשים אזור-אבנט מלבד החגורה. ומקור הדברים מספר התרומה, הר"ן (שבת י:) והגהמ"י. ולמי שמעיין בדברי המשנה ברורה ועוד פוסקים מבין שכוונת מרן היא לשים אבנט מלבד המכנסיים המבדילים בין ליבו לרגליו (ערוה).

ואם כן, עניין הגרטל כתוב בשלחן ערוך והוא הלכה ודין, ואיך זה שרק החסידים הקפידו בזה כשזו הלכה פסוקה? אמנם הסיבה למה שהציבור מיקל בזה הוא משום שיש דעה שרק מי שהולך כל היום עם חגורה מחויב בחגורה נוספת לכבוד הקב"ה בתפילה (רבנו ירוחם, הובא בדברי הב"י, המג"א, והמ"ב). אך דעה זו היא דעת יחיד.

ובכל זאת כתב מרן המ"ב שגם למקילים יש בשימת הגרטל משום מידת חסידות ולא חובה ודין. וכך נהגו הסטייפלר זצ"ל ומרן הרב קנייבסקי שליט"א ועוד כמה וכמה מגדולי ישראל.

שאלה

אנו מתכוננים לחתונת בתנו שתיערך בי"ג אב, האם יש מניעה לקנות בגדים בתשעת הימים? נציין, שכמובן הזמן להתארגנות קצר וישנן הנחות במספר מקומות.

תשובה

ראשית מזל טוב, שיבנו בית נאמן בישראל.

מותר לכתחילה לקנות לשם כך, ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב (על אף שהשנה אין 'שבוע שחל בו'), מכיוון שכל ההכנה לחתונה נחשבת כצורך מצווה ובדבר שהוא צורך מצוה לא גזרו. וכן פסק למעשה מרן הרמ"א (אורח חיים סי' תקנ"א), וכמו שהרחיב בעל בצל החכמה (ח"ד סי' קנ"ב). אך כמובן שאם יש דברים שניתן לקנות קודם תשעת הימים או אחרי תשעה באב יש להשתדל לעשות כן. אמנם ודאי שאין לחדש את הבגדים החדשים עד החתונה.

שאלה

אני עומד לסיים פרויקט בניה, האם אני צריך להפסיקו בתשעת הימים, הדבר יסב לי נזק קל?

תשובה

הכלל שמנחה אותנו באיסור בניה הוא שכל דבר שנעשה להרווחה אסור, אולם דבר שנעשה לצורך פרנסתו מותר לכתחילה, כפי שמאריך בכך בשו"ת דבר יהושע. הוא הדין שמותר לאדם להוסיף חדרים לדירתו כיוון שנתרבו בני הבית (ס' ויברך דוד).

נעיר שמותר בימים אלה להרחיב, לבנות ולשפץ בתי כנסיות ומוסדות תורה, כפי שמאריך ה'ערוך השולחן' שבכל דבר שיש בו צורך מצוה מותר אף בשבוע שחל בו. אך גם בזה לא נתיר בתשעה באב עצמו. וכן הדין בכל דבר שהוא צורך רבים שמותר לעשותו עד תשעה באב. על כן מותר לעיריות ולרשויות המקומיות לתקן ולבנות לכתחילה כל דבר שהוא צורך רבים (כה"ח ועוד). וממילא גם קבלן שבונה בית דירות יכול להמשיך במלאכתו.