שאלה
האם מברכים את ברכת "הטוב והמטיב" על יין משובח?
תשובה
כיום נהוג לברך ברכת "הטוב והמטיב" רק על יין מיוחד במינו. לכאורה לפי מה שנראה מפשטות ההלכה אין שום סיבה לנהוג כך, אלא מספיק שהיין השני שאותו שותה האדם לא יהיה גרוע מהיין הראשון. אולם הבית יוסף הביא את דברי תרומות הדשן (סי' לד) שכותב שבאוסטריי"ך נהגו שלא לברך "הטוב והמטיב" כי אם על היין המופלג ביותר. ותמה בעל תרומות הדשן מה המקום למנהג זה, והסביר את טעם המנהג משום שיש באוסטריי"ך אנשים שבחרו ביינות חלשים ויש שבחרו בחזקים, יש שבחרו בדקים ויש בצלולים, יש במתוקים ויש בחמוצים, ועל כן לא היה אצלם יין שהיה משובח מהיין השני לכל הדעות, מלבד אותו יין מופלג שכולם היו מודים שהוא משובח ועליו יש לברך "הטוב והמטיב".
ואולי כיום מנהגנו נובע ממנהג קדושים זה, כיוון שיש ריבוי עצום של יינות משלל צבעים מינים וטעמים, וכן אנו נוהגים, על אף שמרן הבית יוסף מסיים שם שאין מי שחש למנהג אוסטריי"ך.
יש לדעת שישנם תנאים רבים בשביל לברך ברכה זו, בהם ג' תנאים עיקריים ('נשאר', 'אחר', 'שותף'- והסימן הוא נא"ש):
א. 'נשאר'- הוי אומר שנשאר עוד מהיין הקודם בזמן שהביאו את היין הנוסף, שזו הוכחה שבהבאת היין החדש הכוונה להביא יין נוסף ולא משום שנגמר היין הראשון.
ב. 'אחר'- לשתות יחד עם חבר משני היינות, כי ברכת "הטוב והמטיב" כוונתה "הטוב"- לי "והמטיב" – לחברי.
ג. 'שותף'- צריך שחברו יהיה שותף עמו ביין, ולעניין זה אשתו ובניו נחשבים גם כן לשותפיו, וכן בעל הבית שמניח לאורחים על גבי השולחן נחשב לשותף יחד איתם.
כן חלקו מה שיעור השתיה מהיין על מנת לברך ברכה זו- רביעית, מלא לוגמיו או טעימה כל שהיא. לפי דעת הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל לספרדים ישנם שמונה תנאים בכדי לברך "הטוב והמטיב", ולכן הוא זצ"ל פסק שלא לברך ברכה זו אלא אם כן יושב שם תלמיד חכם מופלג שבקיא בכל ההלכות.
תגובות אחרונות