שאלות ותשובות בנושאי הלכה עם הרב חיים אידלס

אם בוודאות אותו אדם חשב לאכול רק מנה אחת ורק אח"כ נמלך עליו לברך על המנה הנוספת "בורא מיני מזונות", כי אין במנה אחת קביעות סעודה. אבל עליו לברך ברכת המזון כברכה אחרונה, על אף שהוא דין מיוחד שאחר שבירך "בורא מיני מזונות" בברכה ראשונה מברך ברכת המזון בברכה אחרונה אך זו ההלכה. אבל אם יש לפניו מגש והחלי...

מרן המ"ב (סי' קעו) מכריע שכל עוגה שהיא ספק פת (ספק לחם) נפטרת בברכת המזון, אבל לכתחילה צריך לכוון בברכת המזון להוציא את העוגה בברכה אחרונה, ובדיעבד הדבר מועיל גם בלי כוונה (שעה"צ) עוגה שאינה נחשבת לספק פת היא עוגה כגון: קוגל, דייסה, אטריות, וופלים, ועל כן הם לא נפטרים בברכת המזון שאחר הפת. ומי שא...

This is a major dispute among the authorities; see the words of the Ra'aviah (Megillah, Siman 571), Sefer HaBatim (Kriyas Shema, Sha'ar 2, Siman 7), the Pri Chadash (Siman 58, sub-commentary 7), the Mekor Chaim (ibid., sub-commentary 7), and the Magen Giborim (ibid., sub-commentary 14). Since the Sh...

מרן השו"ע (או"ח צ טז) פסק ששיעור הזמן לכיוון נסיעתו, כלומר בדרכו לעבודה או הבית, הוא ד' מיל, כלומר נסיעה של 72 דקות. ואחורה, כלומר דבר המעכב אותו בדרכו הוא 18 דקות. אבל רק ברכב פרטי ולא בתחבורה ציבורית שעלולה לגרום שלא תגיע בזמן (קצוה"ש יג ב). ואם יש חשש סכנת דרכים אסור לנסוע בשביל מנין (מ"ב צ ס"ק נ...

כמובן שנכון להתפלל קודם הנץ החמה ביחידות מאשר לקום למניין המאוחר. נכון שכך אתה מתפלל ביחידות, אבל מרן השו"ע (ריש סי' פט) פסק שמי שאנוס או בשעת הדחק יכול להתפלל שחרית אחר עלות השחר קודם הנץ החמה. מרן דו"ז הגרי"ש אלישיב זצ"ל (תפילה כהלכתה פ"ג הערה סג) פסק שמי שיעשה מלאכה קודם התפילה יש בזה איסור ועדיף...

לא ראיתי מקור לדבר זה. מה שכן מופיע בדברי החיד"א (ברכי יוסף או"ח סי' רכד סק"ז) בשם סביו מהר"א אזולאי זי"ע שמניחים על הקבר את יד שמאל, אך לא מצאתי בדבריו חילוק בין גבר לאשה....

אסור בשום אופן. הרי הוא בחור שיושב ולומד רק שאינו עילוי. מכאן בכוחם לברר, והוא 'מילתא דעבידא לאיגלויי' (דבר שעשוי להתגלות), ולכן אין היתר לומר בעצמנו (חפץ חיים הל' רכילות כלל ט)....

כל אחד ינהג כמנהגו, ורבים נהגו לאכול מאכלי חלב בחג השבועות מטעמים רבים שנאמרו בזה. יש הנוהגים לאכול את הסעודה החלבית דווקא בליל החג (קהלות יעקב), ויש שהתנגדו למנהג זה מטעם שגם בליל החג יש לאכול מאכלי בשר בשל שמחת יו"ט (שערי תשובה סי' תקכט). לכן אלו שאוכלים סעודה חלבית בלילה יקפידו לאכול גם דגים ויין...

לא, משום שהם טפלים למרק, וכמו בדין פת הבאה בכיסנין שאין מברך גם כשאוכל את המילוי בלבד (ט"ז). אבל כל זה הוא כשהירקות הם רוב. אמנם אם יש במרק גם בשר באופן שהוא חשוב מברכים "בורא פרי האדמה" על הירקות ו"שהכל" על הבשר. וכשיש כמות מכובדת של אורז מברך גם "בורא מיני מזונות"....

אם רובו תפוחים יש לברך "בורא פרי העץ", ואם רובו מאננס וכדומה יש לברך "בורא פרי האדמה". ובאמצע הסעודה אין צריך לברך עליו.

תרכיז מי פירות עשוי מרוב מים באופן מיוחד שהטעם של הפירות מורגש מאוד. והכרעת מרנן המנח"י (ח"ט סי' יז) והשבה"ל (ח"ח סי' לב) היא שדין מי פירות כדין מים. ויש לדעת שמה שכותבים על התרכיז שהוא עשוי מ-100% פירות הוא הטעייה של הציבור כיוון שהוא רחוק מהאמת....

נברך "בורא פרי העץ" (קצוה"ש סי' נג), משום שזו הזיעה של הפרי. בשאר המיצים אנו מברכים "שהכל נהיה בדברו", אעפ"י שיש בהם חתיכות מהפרי, משום שהן בטלות למיץ. מה שאין כן בזיעה של הפרי, שדינה כדין הפרי ולכן יש לברך עליה "בורא פרי העץ"....

מותר, משום שכל הטס נחשב מעל האש, כפסק האגרו"מ (ח"א סי' סא), הגרי"ש (שבות יצחק - שהיה), וצדדי ההיקל העולים מדיון הגרש"ז בנושא (מנח"ש ח"ב סי' לד).

מיץ שנשאר בקערה מותר בשתיה. שכן גם סחיטה על גבי סלט מותרת, ולכן הנשאר מותר בשתיה לכתחילה, משום שאנו רואים את המשקים הללו כ'אוכל' ולא כ'משקה', משום שניתן ישירות לתוך 'אוכל'. לכן גם אם נשארו בפני עצמם נשאר עליהם שם זה....

הרעק"א (סי' רב) כתב בשם הפר"ח שמברכים 'בורא פרי העץ', ואם מצץ 'כזית' מברך מעין שלוש לברכה אחרונה. ורבים טעו בזה והבינו שהכוונה למוצץ ענב כפשוטו, אך אין זו כוונת רעק"א. כי הבן איש חי (הובא גם בכה"ח) ביאר שכוונת הפר"ח הוא כשהכניס את הענב לפה ולאחר מכן ירק את קליפתו. אבל אם אכן מצץ את הפרי בלבד בשעה שה...

בשליש העליון של הפתח. כך נפסק בהלכות מזוזה (שו"ע יו"ד סי' רפט). כשמקור הדין בגמרא (מנחות לג.) במחלוקת אמוראים. ויש מחלוקת בין הרמב"ם והרא"ש, ומרן השו"ע פסק לחוש לדעת הרמב"ם לקבוע ממש בשליש העליון....

ברכת המזון של הסעודה הבשרית תפטור גם את מוצרי הסעודה החלבית (מהרש"ם מהדו"ת סי' קטו).

אין צורך לברך, משום שנשארה על גופך הטלית-קטן. והמחצית השקל פסק שלא לברך. נכון שיש שחלקו עליו, אבל ספק ברכות להקל (מהרש"ם).

המהרש"ם כתב שאינו יודע לענות על כך, ולכן אמר שיכול לעבור אך יאמר פסוק שמתחיל ב"לא" ומסתיים ב"לא".

מותר לכתחילה לחדש בגד, להסתפר ולעשות כל מה שאת צריכה. נוסיף את דבריו של אביר הפוסקים רבי משה פיינשטיין זצ"ל (אגרו"מ יו"ד ח"ב סי' קלז), שלכאורה היה מקום לומר שאשה יכולה להסתפר בימי הספירה ללא שום חשש ופקפוק. שהרי אפילו באבלות בתוך ל' יום יש מחלוקת האם אשה יכולה להסתפר (הובאה בב"י סי' שצ ס"ק ה'), ומרן...

מרן המ"ב (סי' תצג סק"ב) פסק שאם הזדמן לו דבר שמברכים עליו "שהחיינו" מברך. מרן הרב חיים קנייבסקי זצ"ל ביאר שאין כוונת המשנה ברורה דווקא למקרה שהזדמן, אלא שמותר לכתחילה לחפש אחר דבר חדש ולברך עליו "שהחיינו". מי שמתבונן בפוסקים רואה שרבים אמרו שאין מקור וזכר למנהג שלא לברך לברך "שהחיינו" בימי הספירה, כ...

כתב הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספים פ"ז הלכה כ"ד) שאין לנשים לספור ספירת העומר, וכך מופיע גם בזהר (פ' תצוה). אך המג"א (סי' תפט סק"א) כתב שהן קיבלו זאת כחובה על עצמן. אמנם כל שאר הפוסקים חלקו על דעתו, כפי שהרחיב בעל המנחת חינוך (סי' ש"ו). וכן כתבו שעפ"י הזוה"ק (פ' אמור) אין להן לספור. ובבית הגרי"י קנייב...

הם מחוייבים טבילה בלא ברכה, כפי שהכריע מרן השבט הלוי (יו"ד סי' מג). טעם הדבר הוא משום שרבים סברו שדין חרס מצופה זכוכית כדין חרס מצופה ברזל (עי' או"ה כלל נח, ש"ך סי' קכ סק"ב, דרכ"ת (שם), ערוה"ש (שם) בשם הפר"ח, זבחי צדק). לעומת זאת, רבים סברו שאין צריך לטבול כלל (עי' פרי תואר). לכן הכריעו מרנו הבן איש...

עצם העטיפה בטלית חובה היא, וכתב התורה לשמה (סי' קכד) שהטלית תישאר עד אחרי 'עלינו לשבח', כי על ידי כך זוכרים לאור המקיף שמשתלשל מכל העולמות עד עולם העשיה על ידי הטלית שיהא אור מקיף. הב"ח (סי' ח) כתב שהטלית צריכה להיות על הראש מתחילת התפילה ועד סופה, שדבר זה מכניע לב האדם ומביא ליראת שמים. צדיקים הקפי...

האגרות משה (ד צט) היקל בדין 'שומר' לעניין ספירת העומר, כי לא יתכן שלקריאת שמע ותפילה יועיל שומר ומניין קבוע (כנפסק בסימן רלב) ולספירת העומר לא יועיל. וכפי שכתב הגאב"ד הרב פישר בשו"ת אבן ישראל שגם שעון מעורר נחשב כ'שומר' משום שהוא מתזכר....

מרן המ"ב פסק שאפילו בברית מילה בזמנה יש להתיר רק לסנדק, למוהל ולאבי הבן שלא להתענות. ובפדיון הבן בזמנו מתיר זאת רק לאבי הבן ולכהן. אולם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יבי"א ח"א סי' כז) מאריך מאוד בעניין, ומסקנתו שאפילו כשאינם בזמנם ניתן להיפטר מחובת התענית בהשתתפות בהם. וכך העולם נוהג למעשה.  ...

אם יש בכל חבילה שיעור חלה די שיצמיד את החבילות או יניחן אחת מעל השנייה, ייקח מצה אחת ויפריש ממנה חלה בברכה על כל המצות ויאמר: "הרי זו חלה על כל המצות". כשאין צורך לפתוח את הניילונים והניירות שעוטפים את המצות. אולם אם אין בכל חבילה שיעור חלה, וכך המציאות עפ"י רוב, יצמיד את החבילות, יוציא מצה מהקופסא ...

אתה יכול לסמוךעל הכשרתו לכתחילה, כי מרן המשנה ברורה פסק שבדיעבד גם הרמ"א מיקל בזה. נכון שבעל שלחן ערוך הרב פסק שהכוונה בדיעבד זה רק אחרי שבישלו, אבל במקרה שלך זה דיעבד גמור ותסמוך לכתחילה על דעת מרן....

הירושלמי (פסחים פ"י ה"א) אומר כי האוכל מצה בערב פסח דומה כמי שנושא ארוסתו בבית חמיו ולוקה. וכך פסק הרמב"ם (חו"מ פ"ד הי"ב) שמכים אותו מכות מרדות, ולפי גירסה אחרת בדברי הרמב"ם "עד שתצא נפשו". ישנם מספר טעמים מדוע הדבר כה חמור. הרמב"ם מבאר, שאם נאכל מצות גם בערב פסח לא יהא היכר בליל פסח שהמצה שאנו אוכל...

בעל הפמ"ג (סי' תמד) והמהרש"ם (סי' תנג) התירו לאכול קטניות בערב פסח עד הלילה. אולם הכרעת שבט הלוי (ג לא) לאסור כבר משעת איסור אכילת חמץ. לכן ניתן להקל רק לילדים קטנים בכלים נפרדים מכלי הפסח....

אנו חוששים שכלי פורצלן דינם ככלי חרס שלא מועילה להם הגעלה. לכן רק בשעת הדחק וחשש הפסד ניתן לסמוך בכלי פורצלן ישן על הגעלה, כפי שפסק הגר"מ פיינשטיין.

כיוון שאנו חוששים מחמץ חם שהיה בה, אם המסננת מברזל יש לערות עליה מים רותחים מכלי ראשון מבעבע. אם היא מפלסטיק יש מחלוקת בין האחרונים האם ניתן להכשירה, ולכן ראוי להימנע מלהגעיל....

אם יש במדיח חלקי חרס ופורצלן לא ניתן להכשיר את המדיח. אך בשאר מדיחים הדרך היא לנקותו באופן יסודי, להימנע משימוש במשך 24 שעות כדי לפגום את הטעם הפנימי, ולהפעיל בהפעלה הארוכה ובחום הגבוה ביותר עם חומר פוגם, ואז גוף המדיח והמדיחים מוכשרים לפסח (אגרות משה ג נו). אך מגשי פלסטיק לדעת הגר"מ פיינשטיין לא ני...

מרן השו"ע (או"ח צו א) פסק שאסור להחזיק ביד שום דבר תוך כדי התפילה, לא תפילין, לא ספר ולא סכין, משום שהאדם חושש שיפלו בידיו ונותן דעתו עליהם ומסיח דעתו מהתפילה. כתב מרן המשנה ברורה (שם סק"ה) שלאו דווקא דברים אלו, אלא כל דבר שטורד אותו בתפילה. ולכן אסור להחזיק שום דבר בידו, כל שכן פלאפון שהוא הטורד הג...

מרן הרמ"א (צח א) כתב שאסר לנשק בבית הכנסת את ילדיו הקטנים כדי לקבוע אהבת ה' בליבו ושאין אהבה כאהבת ה' יתברך. כתב תלמיד המהרש"ל, בעל שו"ת 'בנימין זאב' (סי' קסג) שגם את בניו הגדולים אסור לנשק ולא דווקא את בניו הקטנים. גם בעזרת הנשים הדבר אסור, משום שגם שם חלה קדושת בית הכנסת (כמבואר באו"ח סי' קנא). לכ...

מקור הדין נמצא בדברי השל"ה הק' ומרן המ"ב הביא את דבריו (קנח ס"ק מד), וגם מהר"ם פאפירוש כתב כן (סדר הסעודה סדר א, ב). למעשה אין זה הפסק (יבי"א ח כ(. אולם באמת רבים חלקו על כך, ולכן הגאון מוילנא מעשה רב) לא נהג לומר את הפסוקים הללו. אבל מי שנוהג כך כאמור יש לו על מי לסמוך....

מותר לכתחילה. כך פסק מרן השו"ע (או"ח קס ו) רק במים שהיד סולדת בהם יש דיון בין הפוסקים לגבי נטילה בהם, אך עניין זה לא מצוי כלל שייטלו ידיים במים כאלו. למעשה, אם בטעות המים התחממו לחום שכזה, ניתן להשהותם שיצטננו ויירדו מחום שהיס"ב (מ"ב שם)...

ישנם ב' טעמים מדוע מנגבים ידיים אחר נטילת ידיים. הטעם הא' הוא משום שהמים שנשארים על הידיים אחר הנטילה טמאים ויטמאו את הלחם אם ייגע בו, כפי שמבארת הגמרא )סוטה ד:( שעל כך צעק יחזקאל הנביא )ד, יג(: "ויאמר ה' ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא". וכפי שרמז הטור במילת 'לחמם' – 'לחם מים', וכן 'לחמם טמא' בגימט...

הרי כבר בגמ' (מגילה ה:) דנו האם הים נחשב לחומת העיר טבריה, כמו שכתוב בשירת הים "והמים להם חומה", או שנחשבת בלי חומה מאחד מצדיה. לכן מספק קוראים בטבריה בי"ד עם ברכה ובט"ו בלי ברכה. כאשר המקום היחיד בעולם שקרואים בו בט"ו בלבד עם ברכה זו ירושלים. עכ"פ הדיון האם המקומות הסמוכים לטבריה תחתית, כמו למשל...

בגמרא נאמר שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן-נון, וגם נמצאו שם קברים עתיקים. אבל למעשה הכריעו המנח"י (ח"ח סי' סא) ומרן היבי"א (ח"ז סי' ס) שקוראים בי"ד וט"ו בלא ברכה....

אתם מחוייבים גם בקריאת מגילה, גם במתנות לאביונים וגם במצות סעודה ושמחה. לגבי משלוח מנות ישנה מחלוקת, הפרי חדש (סי' תרצה) מחייב רק בי"ד, שזהו יום הפורים לרוב העולם. הפרי מגדים (שם) מחייב בשניהם, וכך גם מרן הבן איש חי (פ' תצוה), וכן נהג קה"ק האר"י זצ"ל (עי' כה"ח שם). גם 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון...

בודאי שלא תצא ידי חובה אם תשלח בט"ו לעני מבני ברק, כי עבר זמן הפורים אצלו. ואם תשלח מתנות לאביונים בי"ד כשאתה ירושלמי – אם הולכים אחר המקבל יצאת ידי חובה כי הוא קיבל בזמן פורים שלו. אולם מרן החזוא (עי' תשובות והנהגות א תד) סובר שכיוון שאינך מחוייב ביום זה לא יצאת ידי חובה. אולם משלוח מנות לטעם מנות ...

להלכה אנו פוסקים כדעת המהר"י אסאד (סי' קכז) שהעיקר במתנות לאביונים זה שיגיע לידי העני בפורים, ואם אדם מפריש כסף כעת והכסף יינתן בפורים – יוצא בזה ידי חובה. וגם אם נותן לעני ומתנה איתו שיהנה ממנו רק בפורים יוצא גם כן ידי חובה. ומוסיף המהר"י שאפשר לזכות על ידי צד שלישי לעני וזה נחשב כאילו הוא קיבל, וג...

כיוון שהפירורים נועדו רק לדבק ולא לתת טעם. ממילא בזה לא אומרים טעם דגן לא בטל. וכן כתב על שאלה זו המהרש"ג (ח"ב סי' לב).

כן, כך פסק החיי אדם. אולם להלכה לא פוסקים כמותו. ויש שמדקדקים לברך 'שהכל' לפני הסעודה, כפי שנתפשט מנהג זה אצל החסידים, וכך פוטרים את הקפה שבסוף הסעודה. וכך שמעתי שנהג מרן האמרי אמת מגור זי"ע....

טעם הדבר הוא בכדי שיהיו עשרה לומדים יחד, משום שאם יחידים למדו אין ניתן לומר על כך קדיש דרבנן. ובאמירה זו מצרפים את כולם (ערוה"ש סי' נה).

שאלה זו נידונה בספר 'רב פעלים' (ב יד), והוא מסיק להלכה שמותר, משום ש'ואמרו אמן' מוסב על המלאכים. ובוודאי שעדיף שיהיו שניים שיענו או עכ"פ אחד (עי' מנח"י ד ל). אבל כאן שלא היה מי שיענה מותר לומר את הקדיש. המקום ינחם אתכם....

יידע כבודו כי עצם זה שאתה טורח ומגיע לשיעור, אפילו שאתה לא מבין, אבל משתדל בכל הכח – בזה תזכה שבעולם הבא תבין את כל הלימוד. כך כתוב בזהר הקדוש (פ' וישב). וכמו שאמר החכם מכל אדם: "נפש עמל עמלה לו" (משלי טז כו). והאור זרוע (הל' קריאת שמע) כותב שעל כל הטרחה וההקשבה תקבל שכר בדיוק כמי שהבין הכל, משום של...

כן, משום הטעם השני של מים אחרונים- "והתקדשתם והייתם קדושים" (ספר הסומא בשם הגר"מ שטרנבוך).

יש מצוה לכתחילה לזמן על כוס, שנאמר "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" (סי' קפב ס"ז ובמ"ב שם). אבל כשאין יין בבית מקילים לזמן בלי כוס. ישנה מחלוקת אם ברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד, ומנהג העולם שלא לברך על הכוס ביחיד (סי' קפב ובמ"ב שם). וגם כששלושה אכלו יחד- העולם מיקל בזה שיברכו בלי כוס (שם ובכה"ח). לע...

מכיוון שהתפללו תוך כדי הטיש ולא יצאו החוצה זה לא נחשב להפסק, וממשיכים לאכול על סמך הברכה הראשונה. אבל אם יצאו החוצה להתפלל, אלו שלא נטלו ידיים צריכים לברך שוב ברכה ראשונה, והברכה האחרונה תחול על כל האכילה. אבל אם נטלו ידיים ואכלו חלה אין צריך לברך שוב, ומחוייבים רק ליטול ידיים בלי ברכה....

כל דבר שבקדושה מותר לענות באמצע הסעודה. ועל אדם שכזה (גם לת"ח) כן אומרים "שומר פתאים ה'". כן פסק בעל הלבושי מרדכי (תניינא סי' לז).

זו נשאלה ע"י הגרש"ז (שש"כ פי"ח) סי"ח, והבהיר שבמשקפיים הפעולה נעשית מעצמה ממילא ואילו במד-חום שמים אותו בידיים על גבי המצח ועל כן יש לאסור.

המשנה (ביצה לו): אומרת שמשום שבות אסור לשחות בשבת. אולם אם הבריכה בבית פרטי ויש לה שפה, כלומר שאין היא כמעיין זורם אלא בריכה מגודרת ומתוחמת, ובנוסף האדם זקוק לכך משום בריאותו, כגון בשביל פיזיותרפיה במים- אפשר להקל בצנעא. ודווקא בצנעא משום שהמנהג לאסור את הדבר לחלוטין שלא משום ההלכה אלא בשביל שלא ת...

האגרות משה (ח"ד סי' פד) אוסר שימוש ברמקול בשבת, משום שבכל דיבור שהאדם מדבר נוצרת התהוות חדשה, ועובר בזה על מכה בפטיש ואיסור בונה. ובאמת החלק"י (ח"א סי' עא ואילך), המנח"י (ח"ג סי' לח) והצי"א (ח"ג סי' טז) באריכות כתבו על רמקול ומכשירי קשר וכדומה, שאפילו שהיו מחוברים לחשמל כבר מערב שבת ולא נדלקת בהם נו...

מותר לכתחילה ואין בזה איסור דישה. שכן כפי שמגדיר האגלי טל האיסור חל רק במעשה שלא מאפיין את צורת האכילה, שאז רואים במעשה ההפרדה מעין גמר מלאכה, כפי מהותה של דישה.אמנם פרי שלפני אכילתו הרגילות להוריד ממנו את העלים או הגבעול הדבר יהיה מותר, ובלבד שלא מדובר במציאות של איסור ברירה, כגון שישנה תערובת של א...

הפוסקים דנו בדין ספר שכתוב על צידיו אותיות, שבזה הרמ"א היקל והמג"א החמיר. אמנם בציור הדבר אסור, אלא אם מדובר בציור סתמי כפי שמקובל בספרים רבים.

מותר לכתחילה, משום שהאות היא מגוף העוגה עצמה ולא כתיבה אחרת על גביה.

מותר לך לעשות הבדלה, כיוון שכבר יצאה שבת אתה יכול לעשות הבדלה ולהתפלל ערבית לאחר מכן, וכך פסק בפשיטות בשו"ע הרב (סי' רצג). רק שעפ"י הסוד אסור להדליק נר קודם אמירת 'קדושא דסידרא'- "ובא לציון' (זוה"ק הקדמה, כה"ח סי' רצד). אבל אם יש לחץ של זמן ומוטלים עליך צרכי ציבור אתה יכול להקל ולהבדיל גם עם נר ללא ...

לא, כי החדר בו מתארחים עדיין קשור לכל הבית, שכן אם ילד ישכח שם משהו הוא ייכנס וייקח. אלא אם כן החדר סגור לחלוטין לכבוד האורח, ואז הוא נחשב כמקום הפרטי שלו ויהיה צריך להדליק שם נרות. ואז יש להקפיד שנרות אלו ידלקו עד שיבואו לחדר אחר סעודת השבת. ...

המג"א (סי' רסג) מתיר זאת לכתחילה, כך שאין צורך שהבעל ידליק. אך המ"ב כותב שנכון שבעלה ידליק. אמנם אם עד היום נהגה להדליק בעצמה תמשיך בכך, כי סתימת כל הפוסקים היא ש"טוב" שהבעל ידליק. ולכן אם רוצה יכולה להדליק בעצמה עם ברכה, וכל שכן אם כך נהגה עד היום. ...

נכון שכך מבואר במשנה ברורה (סי' שח סק"ג), אבל כיום שחבילה של 1000 דפים נמכרת בפרוטות אין חשיבות לנייר כמו פעם, ואי אפשר לומר שהנייר נחשב למוקצה מחמת חסרון כיס. אבל לדעתי יש לומר שהנייר מוקצה מחמת שהוא כלי שמלכתו לאיסור, כי אין בנייר הזה שימוש לניקוי אלא לכתיבה בלבד. ויש הבדל מאיזה דין הנייר מוקצה, ש...

חינוך הבנים היא מצוה גדולה, ועל כן כל דבר שמופיע בדף קשר שקשור לחינוך הילדים, כולל אסיפות הורים וכדומה, מותר לקרותו בשבת. אבל דברים שלא קשורים ישירות לחינוך, לדוגמא הודעה על טיול שיתקיים במהלך השבוע, אסורים בקריאה. לכן גם הדף שעליו צריך לחתום אחר השבת שהילד או הילדה למדו יפה במהלך השבת- מותרים לשימו...

יש בזה מחלוקת גדולה. הרמב"ם (בפירוש המשניות) מסביר שמשמעות 'שטרי הדיוטות' היא כל לימוד של חכמה שאין בה חכמת התורה. אך הרמב"ן והרשב"א התירו. הכרעת מרן המ"ב (סי' שז סקס"ה) שהמנהג להקל בזה, וירא שמיים יחמיר. לכן באופן כללי כל לימוד של חכמה, דקדוק, חשבון וידיעות בענייני העולם שמחכימים את האדם הם בכלל הה...

כן בהחלט, זה כסף מתנה והוא שלך וכולו 'רווח' ולכן מחוייב במעשר כספים (חקרי לב יו"ד סי' קב. דרך אמונה פ"ז ציון ההלכה בשם החזון איש).

זו מחלוקת גדולה. מחד, הרי כמו כל פליטי המלחמה הנוראה התייאשת מלקבל את הכספים, ולא חשבת ולו לרגע שאי פעם תקבלי פיצוי מאותם רוצחים ארורים, ממילא כסף שניתן אחר יאוש חייב במעשר כספים. כך היא דעת הציץ אליעזר (ח"ו סי' כז). לעומת זאת מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (קובץ קול תורה חוברת לט) שהתשלומים מגרמניה פטורי...

חז"ל אסרו לקחת רפואות בשבת. רק שכיום הרבה אנשים בריאים לוקחים ויטמינים, וכאן נשאלת השאלה האם גם בזה גזרו חז"ל לאסור. הרי מרן בשו"ע (שכח לז) פסק שכל מאכל בריאים – מותר בשבת, ועל כך הוסיף המגן אברהם (והוכיח את דבריו מהירושלמי) שאם הבריא עושה כך לרפואה הדבר אסור. ומרן המ"ב הוסיף מהפמ"ג שגם בשביל חיזוק ...

לפי מה שמתברר מתוך עיון באופן עשיית המוצר עולה כי יש בתי-חרושת שמייצרים את הסכרין בחום גבוה בכלל בלי מים, וממילא חומר זה נחשב כצלוי, והרי ישנה דעה שבישול אחרי אפיה אסור אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו (45 מעלות), ודעה זו הובאה בדברי מרן השו"ע (או"ח שיח ה), ורק שיש מקילים. ודעת מרן הרמ"א שעכ"פ נוהגים לא...

בשש"כ הביא מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שאין בזה חשש כלל, כיון שאין דעת בני אדם שהתקע יהיה כחלק מהקיר, אף שהתקע נמצא שם זמן רב. ויש להדגיש שמה שהמג"א כתב שפקק החלון נחשב כחלון, הוא כי פקק החלון נראה כמו חלק מהחלון. אלא שיש לדון לדעת מרן החזו"א שסגירת מעגל חשמלי דינו כבונה, ממילא סתירת מעגל חשמלי דינו כסו...

מרן הרמ"א (או"ח תרעב ב) כתב שטוב להחמיר להדליק בזמן. אולם ודאי שקודם תתפלל ערבית, בשונה מהמדליקים בחוץ שחיוב הזמן אצלכם מעיקר הדין, שאז יש שהקפידו להדליק ורק לאחר מכן להתפלל (מ"ב שם סק"א). ...

בשו"ע (יו"ד קמא ו) נפסק שמותר לעשות מנורות עם צורות חיה ועופות, כי כל מה שאסור הוא ארבע פנים שבמרכבה – פני נשר, פני אריה, פני שור ופני אדם. ביד אפרים מהגאון מבראד כתוב שגם בדמות שאר חיה ועוף יש להחמיר ולהפחית מצורתו במשהו. ממילא עולה לנו להלכה שאריה שעל גבי מנורה או חנוכיה חייבים לפחות ממנו משהו, כד...

להלכה אין צריך להקפיד להדליק בחנוכיה, שלא מצינו בכל הפוסקים צורך בכלי לנרות. אולם ישנם שניים מעמודי ההוראה שכן פסקו את הצורך בכלי לנרות, הלו הם האבני נזר (או"ח סי' תק) והחסד לאברהם (נהר יח מעין ב) שפסקו שללא כלי לא יוצאים ידי חובת נר חנוכה. לכן המחמיר כמותם תבוא עליו ברכה. ועוד שבכתי"ק של רבי יצחק ה...

מרן השו"ע (תרעג ד) כותב במפורש שאין צריך להחליף את הפתילות בכל יום. אולם לעניות דעתי יש להדר לקחת את הפתילה החרוכה לנר החדש, הנר הנוסף שאנו מדליקים באותו היום, מכיוון שהנר הנוסף הוא מדינא ושאר הנרות הם רק מדין מהדרין, ואין ראוי להורידו מקדושה חמורה של חיוב ההדלקה של אתמול לקדושה קלה של ההידור שבאותו...

האגרות משה (אהע"ז א נח) כתב שמעיקר הדין עד רוחב ב' אצבעות מותר, ומקור דבריו ברשב"א (ברכות כד.). כשכוונתו מלפנים בלבד, ולא מאחור או בצידיה. אולם בעל החת"ס נחלק נחרצות ואסר להוציא שום דבר משערותיה. הוסיף עד השד"ח (אסיפת דינים אות ד) וכתב שמי שעושה כך היא בגד מין ואפיקורוס ויוצאת מכלל ישראל בחרם. כמו ש...

למדונו רבותינו ז"ל שהמדליק נר מעל עשרים אמה לא יצא משום שאין העין שולטת בגובה שכזה. בכל זאת בזמנינו ניתן להדליק את הנר במקום שכזה לכתחילה, משום שישנם חלונות מול חלון הבית וניתן לפרסם את הנס באופן שהעין שולטת ורואה את הנרות. ואין זה משנה אם הבית שממול נמצא אפילו במרחק גדול מהבית שלנו, העיקר שכאשר ייצ...

מלשונו של מרן משמע שצריך לסדר שולחנו, הוי אומר סעודה עם פת. ובשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' לה) כתב שכן משמע להדיא בגמרא (שם). כן מובא בספר 'מעשה רב' שהגר"א דרש מר' חיים מוולוז'ין ליטול ידיים אפילו שהיה חלש. וכך פירש גם בעל מחצית השקל. עוד נעיר כי האר"י הקדוש (פע"ח שער השבת פי"ח) והשלה"ק (מס' שבת) כתבו ש...

מרן המ"ב (סי' רצז) פסק שאסור לברך במצב שכזה, ושזו ברכה לבטלה. באם מכוון להוציא אחרים ידי חובה צריך להקפיד שמישהו אחר מהשומעים יברך ויכוון להוציא את שאר השומעים ידי חובתם. ...

אין להפסיק בתפילת עמידה לצורך הבדלה, אלא אם כן אין אפשרות אחרת לעשות או לשמוע הבדלה לאחר מכן. גם בזה נפסיק רק בין ברכה לברכה ונכוון לצאת ידי חובה, אך אין לענות "אמן" בסוף הברכות. כך פסקו הרב הגאון המפורסם מנשה קליין (משנה הלכות ח"ו סי' סד) ודו"ז הרב פראנק (הר צבי ח"א סי' נט). ...

ביסוד ושורש העבודה (סוף שער ח), בא"ח (פ' ויצא) וכה"ח (סי' רסב) מובא עפ"י האריז"ל שלא פושטים את בגדי השבת עד אחרי מלוה מלכה, כי רק אז הנפש יתירה עוזבת. אבל העולם נוהג להישאר עם בגדי השבת עד שהולכים לישון, וכך מובא בלקט יושר (עמ' נה) שכן נהג התרומת הדשן. ואוסיף שאביו של הגאון האדיר מסערדהעלי- המהרש"ג ...

המקור להזכרת אליהו הנביא הוא בדברי מרן הרמ"א (או"ח רצה א.) והסבירו הב"ח והמג"א (שם) שהטעם הוא משום שבשבת וביו"ט, ובער"ש ועריו"ט, אין בן דוד ואליהו באים, לכן מתפללים בתחילת השבוע שכעת נזכה שבשבוע הבא עלינו לטובה יבוא משיח ויגאלנו. ודבר פלאי מצאתי במטה משה בשם מהרי"ל בשם מדרש, שבכל מוצאי שבת נכנס אלי...

מרן המשנה ברורה כתב שיש להקדימה כמה שיותר לצאת השבת, כי היא הרי נועדה ללוות את המלכה – את השבת. ובאמת בספר הפרדס (אור השנים מהדו"ב – קידוש לבנה) כתב שיש לאכול את סעודת מלוה מלכה לפני כל מלאכה ולימוד. אולם עפ"י האר"י (בן איש חי פ' ויצא ושע"ת) עד חצות הלילה עדיין יש הארת קדושת שבת ועד אז צריך לסיימה, ...

כן, הכה"ח כותב כך, רק שלא צריך עד הבוקר אלא עד אחרי סעודת מלוה מלכה, כשם שלא מורידים את בגדי השבת עד אחרי סעודת מלוה מלכה (שו"ע סי' רסב). אולם מלשון השו"ע והראב"ן משמע שיש להוריד את המפה של שבת ולשים מפה מיוחדת למלוה מלכה, וכך נהג באמת הסטייפלר זי"ע. ...

חז"ל אומרים בשני מקומות (ברכות מג,: שבת קיג:) שפסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם ובשעת הקידוש בליל שבת הראייה שנחסרה חוזרת. פירש רש"י שהכוונה היא שחוזרת הראייה בשתיית היין של הקידוש. והתוספות (פסחים קי . בשם ראבי"ה) ביארו שלא רק בקידוש שנעשה בבית הכנסת יש סגולה זו, אלא גם בקידוש שכל ...

כבודו צריך לדקדק על כל סעיף וסימן בהלכה וכל מנהג ישראל, אבל הנהגה זו שייכת רק למי שנוהג את כל הליכותיו לפי האריז"ל וגדולי המקובלים. לכן אל לך להתייחס להערה זו ואכול בשמחה לחמך. לשם ביאור פרטי הנהגה זו נאמר שהובא בבה"ט (סי' רס"ב) שהאריז"ל הקפיד מאוד לאכול על שולחן של ארבע רגליים, כמו שולחן המקדש. בס...

זהו דיון ארוך באחרונים, והכרעת הגרש"ז לחשוש לאיסור תורה ולא להשתמש בשבת בצמר גפן לא חתוך. היו שחששו בכך לאיסור פוצע- שהיא המלאכה ההפכית למלאכת אורג, והיו שחששו למלאכת קורע (צור יעקב). כן יש שסברו שנחשב ל'תיקון מנא'. אמנם מרן הגרש"ז דחה לכל הדעות הללו, ובכל זאת חשש מאיסור תורה. ...

הדבר מותר, כי חז"ל התירו לחתוך תפירת מאכלים כשם שהתירו בשבת לחתוך חתיכה ממלפפון.

אם היא נמצאת במקום נסתר כך שתישאר שם זמן רב- אסור (רמ"א סי' שיז). וכן הדין בטיקט של מחיר וכדומה. אך אם היא ממוקמת במקום חיצוני ומיד שמקבלים את הבגד מורידים משם את התווית או הטיקט הרי שלאשכנזים הדבר מותר, אך לא בפני עם הארץ, ולספרדים הדבר אסור. הטעם הוא משום שמרן פסק שתפירה שאינה של קיימא נחשבת לתפיר...

יש להתפלל תפילת שמונה-עשרה ולאחריה תחנון עם הציבור, ורק לאחר מכן להתפלל שוב שמונה-עשרה כתשלומין עבור תפילת ערבית שנשכחה. כך פוסק במפורש מרן המשנה ברורה בהלכות תשלומין (קח ס"ק יב). הוא הדין לגבי אדם ששכח תפילת שחרית ומשלים בתפילת מנחה....

המנהג הוא שאין הנשים אומרות נפילת אפיים. וכנראה שהסיבה כיוון שהטור כותב בשם רב נטרונאי גאון שנפילת אפיים היא רשות, נשים לא קיבלו על עצמן נפילת אפיים, כמו שלא על עצמן תפילת ערבית מטעם שהיא רשות....

תזדרז לומר קודם לכן ברכת התורה ותאמר יחד איתם י"ג מידות. אם אין הדבר אפשרי פוסק מרן היביע אומר (ד ח) שמותר לומר גם בלא ברכת התורה.

לכאורה זה סדר הדברים. אולם ראיתי שמרן החזון איש בכל זאת היה אומר 'אדיר וחזק'. ודבר מופלא ראיתי בארץ צבי על המועדים, מהגה"ק מקוזיגלוב צה"ל הי"ד שישנם מלאכים ששמם 'אדיר וחזק'....

ראשית, אין זה מנהג כל החסידים. עוד יש לציין כי בכל החסידים שנכתבו בנוסח האר"י הקדוש (רש"ש, רב קאפל, סידור הרב) כתוב לומר 'מטובך', שנוסח זה 'פני האדמה ושבענו מטובך' מעלה בסופי תבותיו את השם 'יוהך' שהוא שם המסוגל לפרנסה, ומרומז ב'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. וכתב הכף החיים (סי' קיח) שכנראה כתבו תל...

לדעת המגן אברהם הסכך אסור לעולם למי שקצץ אותו. אבל רבים חלקו עליו. אך יש לדעת כי סוכה זו כשרה בדיעבד ולא לכתחילה כמו סוכה גזולה.

א. אסור לסכך בזכוכית כי היא עשויה מחול, שאינו גידולי קרקע. ולגבי החקירה המפורסמת בצילתה מרובה מחמתה ידועים דברי הגרי"ז והבכור"י (סי' תרלב) שחקרו בזה, אך על כל פנים לדינא הדבר אסור. ב. לגבי חשש הב"ח אין המחצלת דומה לעניין כלל. הב"ח דיבר בסולם שעשוי נקבים לקבל את השליבות. אבל כאן הסיבים של הסכך עשו...

צריך לדעת שהקרשים לא גזולים, לדעת שהחוטים המחברים את הקנים עשויים מדבר שגידולו מהקרקע, כמו פשתן, ושאין הוא שזורו וכדומה.

לא, אין חשש, כי גם העליון הונח לשם צל.

כן, תטבול כפי שכתוב בהלכה לטבול (עי' שו"ע סו"ס תקפא). נכון שהטור בהלכות יום הכיפורים והגר"א (תרו ד) פסקו שכיום אין חיוב לטהר את עצמו ברגל. אבל בכל זאת נוהגים לטבול לטהרה....

בודאי, אבך נשים סמכו על אמירת 'כל נדרי', שזו התרת נדרים ויוצאים בה ע"י הקהל על כל נדרי השנה. ואין זה נכון, משום שרבים לא יודעים שאמירה זו הינה התרת נדרים, ואין מבינות את פירוש המילים, ועלינו לומר בפה ולהשמיע לאוזן דבר שלא תמיד מקפידים עליו. ועוד שלדעת רבנו תם זו מסירת מודעה על העתיד ולא התרת הנדרים ...

עדיף לתת את כל הסכום למעט מעט שמקדימים לחודש אלול, שצדקה מעבירה את רוע הגזירה. אך יש להשאיר גם חלק קטן קודם חג הסוכות, כי הרמב"ם כותב שיש מצוה שלמח עניים ברגל שיהא להם צרכי החג. לכן גם אנחנו בעמותת 'איש צדיק היה', שזכיתי לעמוד בראשה, משתדלים בערב ראש השנה לעמוד בכל הפניות שמגיעות אלינו ובעזרת הציבו...

כך מופיע בשם הרב מזידיטשוב, שר בית הזוהר. ובדבריו מופיע הסבר שלם שעל פי הקבה יש עניין גדול בקניית סכין חדשה בערב ראש השנה. ואפילו שהיא חדשה יש להשחיז אותה בערב ראש השנה, ושזוהי סגולה לפרנסה לכל השנה. וידוע שהרבי החוזה מלובלין זי"ע היה מחלק סכינים בראש השנה כסגולה לפרנסה. שכן הסופי תבות של הפסוק '...

א. יש בזה חילופי מנהגים. רוב העולם אוכלים סימנים רק בלילה הראשון, כמו שכותב הבני יששכר. אולם יש שכן נוהגים גם בלילה השני, כמו שכותב השערי תשובה, החיד"א (במחז"ב) והאליה רבה, וכן היה מנהג החת"ם סופר. לכן מי שרוצה לנהוג גם בלילה השני יכול לנהוג כן לכתחילה. ב. אין מניעה לערב אגוזים בעוגה, שע"י הבצק א...

כך פוסק בעל התשובות והנהגות (ב רסט). ולכן הגאון הרב שריה דבליצקי פוסק לקחת אבטיח או תות ולברך עליהם 'בורא פרי האדמה' ולפטור את שאר הסימנים שזוהי ברכתם. אך אנו מכריעים כדברי הגרש"ז זצ"ל, שכמותו כתב גם הדברי יציב, שמכיוון שאין שום רגילות לאכול קרא בימי השנה אין הם נחשבים כבאים מחמת הסעודה ויש לברך עלי...

זו מחלוקת גדולה בין הפוסקים, המג"א והפנים מאיר (ותח"א סי' פ"ד) מקילים, משום שהם מחשיבים את השומן-הציר כדבר יבש, וממילא דבר יבש שהתבשל כל צרכו מותר להניח אותו על גבי סיר רותח (אך לא על גבי פלטה). אמנם הלבוש והחמד משה דנים את השמן הקרוש על שם סופו, ועל כן אוסרים כבר מעתה להניחו שעתיד לשוב להיות נוזלי ...

ראשית יש מחלוקת האם עירוי מבשל (לדעת הרשב"ם אינו מבשל ולדעת ר"ת מבשל- תוס' שבת מב:.) אמנם אנו מכריעים למעשה שעירוי מבשל, אבל כל בישולו הוא כדי קליפה. אך פוסק הבית מאיר (הובאו דבריו בביה"ל) שעירוי מים לא נאסר משום שהמים מתערבים ועל כן מיד בטלים המים הקרים ולא שייך לומר בזה בישול כדי קליפה.ועוד שכאן ...

א. מותר לך גם להסתפר וגם לגזוז ציפורניים (א"ר סי' קלב. הו"ד ברעק"א סי' שצ, וחת"ס יו"ד סי' שמח). וכפי שהרחיב מרן החת"ס שכשם שהתירו לשאת אשה בימי האבל כך התירו את שאר איסורי האבלות. נכון שהפרי מגדים (סי' קלב) הסתפק בדבר, כי זה רגל שלך ואיך ידחה אבילות שכבר הייתה קודם הרגל והשמחה (מלבד רחיצה שמותרת לדע...

בגמרא (מועד קטן) נאמר שאחרי אכילת דגים עם הציר שחה (כפירוש ר"ח) יש לשתות מים. התוספות באחד מתירוצם כתב שבזמן הזה רואים שיש בזה סכנה. וכן פסקו הגרע"א (יו"ד סי' קטז), ערוך השלחן שם, הכף החיים (סי' קד), וכך כותב הרב ישראלזון {'אשרי האיש' על יו"ד) בשם חמיו מרן דו"ז הגרי"ש אלישיב זצ"ל. אבל הוא מדגיש שם ש...

לכן פוסק הרש"ל שלא לאמרו (עטרת זקנים סי' א, והיעב"ץ בשמו). אבל כבר נכתבו יישובים מדוע כן יש לאמרו, משום שהגמרא (סנהדרין קה.) מבארת שקללותיו של בלעם נחשבות לברכות, שלכך נתהפכו.  ...

לרוב ראשונים אשה כשרה לעשות ציצית. אולם המהר"ם סובר שממעטים ממה שכתוב בפרשת ציצית "בני ישראל" את בנות ישראל. הלכה למעשה מרן השו"ע פסק שאשה כשרה בעשיית ציצית, ומרן הרמ"א כתב שלכתחילה כדאי להחמיר שאשה לא תעשה ציצית. כשיש לדעת שגם הספרדים למעשה מחמירים לכתחילה שאשה לא תעשה ציצית, כמו שכתב הבן איש חי (פ...

המהרש"ק (האלף לך שלמה סי' ג) ובעל ברכת הבית (פ"א כב) הכריעו שצריך שהכיפה תכסה את רוב שטח הקרקפת, ופחות מכך נחשב כגילוי הראש לחלוטין. וכך היה פוסק מרן החזו"א, והוסיף שזהו לדינא ולא חומרא. אבל ידועים דברי האגרות משה בתחילת ספרו הגדול (א א) ובעל היחוה דעת (ד א) והציץ אליעזר (חי"ג יג) שאם רואים את הכיפה...

ישנו הבדל מהותי. הספרדים נוהגים שכולם יחד מתחילים שמונה-עשרה, ואומרים קדושה אחרי הש"ץ, וממשיכים יחד עד "האל הקדוש", וכולם ממשיכים בלחש עד סוף התפילה, חצי קדיש ו"עלינו" (בה"ט הרדב"ז, כנה"ג, כה"ח). לעומת זאת, האשכנזים ממתינים שהחזן יאמר לבד בקול עד קדושה, עונים קדושה, החזן ממשי עד "האל הקדוש" ואז כולם...

נקדים שמרן החזו"א (לז לב) סובר שאין איסור הטמנה בכלי בתוך כלי, והשקית נחשבת לכלי ולכן הדבר מותר לכתחילה. כן לגבי נתינת הביצה בתוך החמין הדבר מותר, כי זהו דרך מאכל ולא דרך הטמנה. אמנם לגבי נתינת מאכל בשקית יש מקום לעיין האם זה נחשב לדרך בישול, כי יש לומר שהסיבה שנותנים את המאכל בתוך שקית הוא בכדי שהא...

הסיר לבישול איטי, הנקרא 'קראקפוט', בנוי משני חלקים. החלק הפנימי עשוי מחרס מצופה בזכוכית ובו מכניסים את האוכל ומכסים אותו במכסה זכוכית. החלק השני הוא מכשיר החימום שלתוכו נכנס החלק הפנימי. ולכאורה יש במכשיר זה כמה וכמה חששות; כיוון שיש במכשיר זה אפשרות לשנות את דרגות החום (High /Low), לכן יש מקום ל...

א. חדר בעל ד אמות על ד אמות חייב במזוזה (יו"ד סי' רפו). ואם לא הוי כמו חור ולא כחדר (דעת קדושים). ופסקינן כגר"ח נאה שהשיעור:  3.85 בסך הכל (מידות שוחקות), וגם בלרבע את השטח, כלומר גם אם אין ד' רוחב וד' אורך אל בסך גודל השטח. אולם כך הקביעה תהיה בלי ברכה (ש"ך וחיי אדם כלל טו). נכון שיש בחדר מיטה, ...

מכיוון שזהו מקום מגורן הקבוע הן חייבות להדליק שם נרות שבת ויום-טוב, והן נחשבות כמשפחה אחת גדולה. על כן בת אחת תדליק בברכה בחדר האוכל המרכזי בעבור כולן. כשחדר האוכל גדול יש להדליק בכמה מקומות בחדר האוכל, משום שיש צורך שאור הנרות יגיע לכל חלקי החדר, ואם כך תדליק את הנערה את כל הנרות ותברך על כולם לבסו...

יש ספר חשוב שנקרא ברכת הבית, להרב אינהורן זצ"ל מצפת, ושם הוא דן בשאלה זו (שער מה). ולדעתו עדיף להדליק היכן שהגברים, כי הרי הם יצטרכו להביט בנרות בשעת עשיית הקידוש (כדברי הרמ"א סי' רעא). אולם לדעתי הענייה יש לנהוג כפי שכותב בעל האז נדברו (ח"ג סי' ג, חי"ג סי' ב), מהרב בנימין זילבר זצ"ל, שיש להדליק נרו...

לספרדים אין בכך כל מניעה. וגם האשכנזים נוהגים להקל בזה, אך לכתחילה כדאי להקפיד שהסירים יהיו מונחים על גבי הפלטה למשך שיעור זמן שבו יספיקו להתחמם עד השקיעה. טעם הדבר משום שישנה דעה (תוס', סמ"ג ורא"ש) שמדייקת מדברי רב ששת (לח:) שאין להניח בסמוך לשקיעה תבשיל קר המבושל כל צרכו על גבי אש גלויה, מחשש ש...

להלכה נקטו הראשונים (תוס', הרא"ש ועוד) שיש מצווה מן התורה להוסיף מחול על הקודש בשבתות וימים טובים. אמנם הרמב"ם והגאון (ביאור הגר"א) כתבו שהיא מצווה מדרבנן. לגבי שיעור הזמן לתוספת השבת ישנה מחלוקת עצומה. בראשונים כבר מצינו שאין צריך לקבל זמן תוספת שבת אלא שהיא נעשית מאליה, וכן פסק בשו"ע הרב. אולם ...

המהרש"ם (ח"ד סי' קמח) מתיר לענות אמן ולדבר ולשמוע דברי תורה, אך אינו מנמק את דבריו. אך הביא ממהר"י אשכנזי שראה שבעל 'והשיב משה' שמע דברי תורה תוך כדי קציצת ציפורניים, וביאר המהרש"ם ששומע כעונה ולכן יש להתיר גם לדבר בדברי תורה....

מרן הרמ"א (סי' רס ס"א) כותב שהמנהג הוא שאין לקצוץ ציפורניים לפי הסדר, ומקור דבריו באבודרהם. שמעתי ביאור לעניין שהוא משום שהציפורניים רומזות לייתור וחיצוניות – קליפות והרי הן הפוכות מן הסדר, ולכן אין להם סדר. מובא שיש י"א שערים של מסאבותא ולא עשרה שהוא מספר הרומז לסדר כמו שכתב המהר"ל. השל"ה (מס' שבת)...

לא, היא אוכלת ללא הבדלה ושומעת הבדלה רק במוצאי תשעה באב מבעלה. נדגיש שהדברים אמורים באשה ולא בחולה שהותר לו לאכול. משום שחולה שאוכל צריך לעשות הבדלה כדי לאכול. שהסיבה לקולא באשה היא עפ"י דעת הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א שגם גברים פטורים מהבדלה, וכך פסקו הרדב"ז (ח"ב סי' תרמ"ב) והב"ח ועוד. וישנה דעה שנשים ...

זו מחלוקת בין הט"ז שאוסר למג"א שמתיר (שע"ת סי' תקנו). הגר"א הכריע לאיסור וכן פסק המ"ב (סי' תקנט), וזו ההכרעה למעשה, כפי שכותב השלה"ק (דף ר) שבכל תענית אין להתעסק עם דברי תענוג....

תברך למחרתו (כה"ח, שד"ח), שרק אם יעברו ביום תשעה באב שלושה ימים מהגעתך נתיר לברך בתשעה באב עצמו. אך גם בזה יש לברך דווקא במנחה, שקוראים בתורה פסוקים של נחמה ולא בשחרית שקוראים פסוקים של פורענות....

כיום שאין שמחה כ"כ בבגדים חדשים ואין צריך לברך עליהם "שהחיינו"- מותר לחדש עד ראש חודש כל בגד אף אם הוא יקר וטוב. אולם כדאי להחמיר בבגדים חדשים יקרים מחויטים וכדומה. אך מראש חודש ואילך אין לחדש אף נעליים וכובע וכדומה. כשיש לדעת שכל דבר שאבד ושייך בו פסידא, יש להקל בקנייתו אף בשבוע שחל בו, לדוגמא מכיר...

לחתן בלבד מותר לחדש בגדים. ובוודאי שאם הוא עתיד ללכת עם שטריימל מותר לו לחדש כי אם לא זה ייראה ממש כאבילות בפרהסיא. אולם אתם תחדשו בשבת שקודם ראש חודש אב את כל הבגדים שברצונכם. אמנם מרן המ"ב מביא מהמג"א שאסר במפורש גם על החתן לחדש בגדים, אך היו רבים שהקלו בשבת 'חזון' לצורך חתן (דרכי חיים ושלום סי' ת...

מרן הרמ"א פסק שמותר לרחוץ רק פניו ידיו ורגליו בצונן ללא סבון. ומי שבכל ערב שבת רוחץ בחמים יכול להקל לרחוץ פניו ידיו ורגליו בלבד בחמים. ומרן המ"ב מדגיש שגם בזה הכוונה היא לרחיצה ללא סבון. לעומתו החיי"א והחזו"א מתירים לרחוץ גם בסבון ובמים חמים את פניו ידיו ורגליו. אך הערוה"ש צעק על כך שבעבר המרחצאות ה...

לספרדים אין מניעה כלל, שמרן השו"ע (תקנא) פסק את מאמר חז"ל שרק משבוע שחל בו תשעה באב אסור. אך לאשכנזים הדבר אסור, כפי שפוסק האליה רבה בשם המהרי"ל, אלא אם כן הצביעה החלה לפני י"ז בתמוז שאז נתיר להמשיכה עד השבוע שחל בו ט' באב (אגרו"מ או"ח ח"ג סי' פב). והדברים אמורים לגבי צביעה שנעשית לשם יופי ונוי, אך ...

שו"ת דבר יהושע (ח"ב סי' עג) התיר לקבלן שמתפרנס מעבודות בניית בתים והשכרתם לעשות כן גם בתשעת הימים, משום שזו היא פרנסתו. והאריכו המקו"ח והלבושי מרדכי (ח"א סי' קא) שמעיקר הדין מותר לקנות או לשכור דירה, וכן להיכנס לדירה חדשה הן בשכירות והן בקניה, בתנאי שנצרך לדבר ולא עושה כן לשם הרווחה. רק שאם הדבר אפש...

בספר טעמא דקרא מופיע בשם מרן החזו"א זצ"ל שלא לחפש דירה לשכירות או לקנייה בכל ימי בין המצרים. ונרחיב מעט בדין זה; כל הדינים החמורים שהוזכרו בהלכה בנושא בניין, צביעה וכדומה, נאמרו דווקא החל מראש אב ולא בשלושת השבועות (וכתב הביה"ל (ריש סי' תקנא) שאולי בי"ז בתמוז יש להחמיר בזה). אלא שגדולי ישראל אמרו...

במחילה מאותו מורה שהורה לך לצום עד סוף הצום, הוא טעה בדבר משנה ואם זה היה נגמר באסון חלילה הוא היה מחויב בהריגת נפש בישראל. ובכדי שלא תהיינה אי הבנות בדבר נבאר את הדין היטב. נקדים שכל מה שנאמר הוא דווקא בג' הצומות (י"ז בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת), ולא על ט' באב שהוא צום חמור, וכל שכן שלא בעניין ...

הם מחויבים לצום כרגיל עד הערב, ובערב עושים את הסעודה. שכל הסערה הגדולה האם להתיר לבעלי השמחה לאכול היא רק בצום נדחה לא בצום שחל בזמנו (עי' סי' תקנט באריכות)....

מרן המ"ב (סי' תקנא סק"ה בשם החיי אדם) פוסק שאין צריך לחנכו את הקטן אפילו לצום שעות. רק שיש להקפיד שיאכל אוכל בריא ומזין ולא מעדנים וממתקים. אולם הכה"ח (סי' תקנד) מביא בשם ערך השלחן שיש לחנך קטן לשעות. וכתב בשו"ת באר משה (ח"ח סי' צח) שכך יש לנהוג למעשה. לכן יש שמחמירים ומחנכים קטן או קטנה בשנה שלפני...

יתן לקחת אך יש לערב מעט מלח עם המים כך שיהיו מרים (בה"ט סי' תקסח בשם דבר שמואל).

רק אדם שמצטער מאוד מחמת הריח ואי הנעימות, אך צריך לעשות זאת באופן שהראש כפוף כך שלא יבלע כבטעות מהמים.

כך אכן מספרים במשפחה. אבל מעיקר הדין מותר לעיין במודעות אבל, שזהו צורך מצוה שנדע ללכת ולנחם אבלים, ואין בזה חשש של שטרי הדיוטות. אבל סבא רבה ר' אריה שליבו היה לב העם ואהבתו לכל יהודי הייתה מופלאה כאב לא מאד על כל מאן דהו שהיה נפטר, ובכדי לא להצטער בשבת נמנע מלקרוא מודעות אלו....

פר טלפונים הוא כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר, כי יש בו טלפונים וכתובות. בשבת מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו אפילו כלי שמלאכתו לאיסור, כל שכן כלי שמלאכתו להיתר, ולכן הדבר מותר. נוסיף שהגרש"ז אויערבאך זצ"ל התיר לעיין בכתובות בספר הטלפונים בשבת בגלל הסיבה שהזכרנו כעת, שהדבר נחשב כ'צורך גופו'....

מותר להתבונן כדי ליהנות ממראה המוצר, ואפילו אם עוברת מחשבה שנקנה את המוצר לאחר השבת. אבל להתבונן במחיר או בתווית שמוצמדת לחפץ אסור, שזהו בכלל 'שטרי הדיוטות'. כשכמובן העדיפות היא שלא להסתובב בין חנויות בשבת קודש שנועדה לתורה וקרבת אלקים....

מרן המ"ב הביא בשם המגן אברהם שפסו כמט"מ לקרוא מילה במילה עם הבעל קורא כדי לכוון לכל מילה. אבל על פי הסוד יש לשתוק, כמו שכתוב בזוהר (ויקהל) שאנו נחשבים בזמן זה לאלמים כבשעת מתן תורה. לכן בשע"א (ש"ד) ובקיצוש"ע (כד) סתמו שיש לשתוק ולכוון למילים שקורא הבעל קורא. וכך נהגו גדולי עולם, כדוגמת הגר"א (מעשה ר...

רן השו"ע (או"ח קמו) אסר באופן נחרץ אפילו לדבר בדברי תורה. אבל הב"ח היקל על כל פנים בלימוד, אבל בשום אופן לא בשיחת חולין. כיון שמתירים לדבר בשיחת חולין זהו על פי הפר"ח, הפמ"ג והבה"ט שכיום שמאריכים ב"מי שבירך" יש מקום להקל, אבל זה מחויב להיות מאד בקצרה ורק בדברי הכרח (ערוה"ש). ואשרי מי ששותק ולא מדבר,...

עיסה של שותפים, אפילו אם אין לכל אחד שיעור חלה חייבת בהפרשת חלה (שו"ע יו"ד סי' של), העיקר שלכל אחד יהא על כל פנים שיעור כזית (27.5 ג') (רשב"א. רדב"ז).

התנור נאסר כי אפית בו טבל. נוסיף שיש נשים שטועות ואת החלה שהפרישו שורפות בתנור ולא על גבי הגז ואז תנורן נאסר. הדרך להכשיר את התנור היא לנקות אותו עם חומר ניקוי ואחר כך להדליק אותו בשיעור החום הגבוה ביותר בו אפינו למשך חצי שעה (דבר מלכיאל ח"ג נו). [עי' בדברי הרמ"א יו"ד סי' שכד, הגרש"ז אויערבאך 'מ...

למעשה זו מחלוקת בין הראשונים (הובאו דבריהם בטור סי' רצט) האם דין כוס ההבדלה ככוס של קידוש שמחלקים ממנה לכל השומעים או שרק המבדיל שותה ממנה. והכרעת המג"א (סי' רצו) היא שעל המבדיל לשתות את כל הכוס....

כן, עניין זה מופיע בכל בו (סי' קיח) ובבא"ח (פ' פנחס) בשם האר"י הקדוש. ובאמת הגרי"ח זוננפלד זצ"ל (שלמת חיים סי' תצט) כתב שראוי להזהיר על הדבר. אמנם מצד שני אומר הכה"ח (יו"ד סי' קטז) שבכל דבר שקשור למצווה, כמו לכבות בערב שבת את הנרות שמכינים עבור האשה (למי שנוהג להכין), מתקיים "שומר מצוה לא יידע רע"....

ידועים דבריו של דו"ז בהר צבי (או"ח ח"ב סי' קיד), שהגאון בעל הצפנת פענח התיר לעשות הבדלה על נורת להט, כי היא אש לכל דבר. ובשו"ת כוכבי יצחק (ח"א סי' יא) העיד שכך נהג מרן הגרח"ע גרוז'ינסקי זצ"ל. אבל מאידך גיסא מרן הגרש"ז (מאורי אש ענף א) הסתפק בדבר, כי שמא דינו כנר בעששית שאסור לברך עליו (ביה"ל סי' רחצ...

מרן הרמ"א (סי' קצז) פסק שיש להסתכל על יד ימין ועל הציפורניים של יד ימין, ע"י כך שכופפים את האצבעות ורואים את כף היד יחד עם הציפורניים. ומרן המ"ב מביא שיש שכופפים ופושטים. אולם עפ"י הסוד יש להצניע את האגודל....

מכיוון שאין הוא קריא אין הוא נחשב לכתב (מהרש"ם ח"ג סי' שנז), ומכיוון שכך גם אין בכתב זה שום שמירה ושום מעלה.

המזוזה צריכה להיות מכוסה בשני כיסויים, ולעניין זה כיסוי הניילון ששומר על הקלף לא נחשב לכיסוי, אבל גם הזכוכית של בית המזוה לא נחשב לכיסוי בתנאי אלא בתנאי שיש עוד כיסוי אטום מלבדו....

מרן המשנה ברורה כדעת הדה"ח שרק משעה שהחתן נכנס לחופה לא אומרים תחנון, אבל בשחרית של יום החופה אומרים תחנון גם אם מתפללים יחד עם החתן. אבל יש אומרים (הגר"א) שגם בשחרית כבר לא אומרים תחנון. ולמעשה מכריעים כדברי הגרש"ז והשבה"ל (ח"ז סי' יח) שאם החופה מתקיימת בלילה אז בשחרית ודאי נופלים נפילת אפיים, וגם ...

המבי"ט (ח"א סי' קעז) כתב שאסור לקרוא לילד בשם שכתוב בתורה לפני שנולד אברהם אבינו ע"ה. לכן אסור לקרוא לילד בשם נח, עבר, שם, ולידה בשם צילה, נעמה וכו'. אבל הברכי יוסף מהחיד"א (יו"ד סי' רסה) והכנה"ג (שם) חלקו עליו והוכיחו מרבי בנימין בר יפת ומעקביא בן מהללאל שמופיעים במשנה ובגמרא. וזו הוכחה שאין מה לחש...

בארחות חיים (סי' רעד) הביא בזה מחלוקת, על כן יש להפרידן. ואין בסימן החיבור שיישאר עליהן בכדי שלא ייחשבו כלחם משנה. אולם אם אחת החלות נשכה חלק מהחלה השנייה היא נחשבת כפרוסה ויש להבין במקומה חלה שלמה....

הנצי"ב זצ"ל (משיב דבר סי' כא) הכריע בדבר שלחם פרוס העטוף בנייר, ובזמננו- בניילון, נחשב כלחם שלם משום שנראה כלחם שלם. על אף שלהלכה פסקנו שיש להניח עשר אצבעות על גבי הלחם וכאן הניילון חוס בעד האצבעות, אך הוא בטל לגבי הלח ולכן נחשב כאילו הנחנו את האצבעות ישירות על הלחם. ולכן באם אין לחם שלם ניתן להשתמש...

הניסיון מראה שאפשר לאכול גם מחלה קפואה ע"י שנחתוך חתיכה קטנה מהקצה שלה, ולכן היא לא מוקצה וראויה להיות לחם משנה, ואפשר לכתחילה להוציא אותה מהפריזר כדי להשתמש בה ללחם משנה וכדי לאכול את כולה אחרי שהיא תופשר. ובסיעתא דשמיא מצאתי שכך פסק גם הראב"ד הגר"י פישר זצ"ל במכתבים ששלח לבעל ספר מאור השבת....

יש להתפלל מנחה קודם פלג המנחה, ואפילו ביחידות. בשעת פלג המנחה להדליק נרות ולקבל שבת, ולאחר מכן להתפלל את תפילת ערב שבת, לקדש ולאכול.  אך אם האוכל מוגש עוד קודם פלג המנחה בלית ברירה יש לשמור אותו עד הערב. אמנם אם האוכל יתקרר אז בדיעבד ניתן לאכלו קודם שבת, ולבקש בערב יין או לחם לקדש עליו, ולאחר מכן יש...

יש לעמוד בסמוך מקדש כפסק מרן המ"ב (סי' רעא ס"ק מו), כי אחרת זה לא נחשב לקיבוץ ולקביעות. לגבי אופן אמירת הקידוש, בספר הנפלא "נתיבי המנהגים", מידידי הגאון הגדול הרב אליקים דבורקס שליט"א, אשר עוסק בכל המנהגים על מקורותיהם הרבים עד לפסיקת ההלכה, הקדיש לנושא זה פרק שלם. עכ"פ בכל-בו (סי' מא) מבואר שבאמ...

הגמרא במסכת חולין (קה:) פוסקת שיש צורך להפסיק בין אכילת בשר לאכילת מאכלי-חלב כשיעור של שתי סעודות. הוה אומר שלא לאכול בשר וחלב באותה סעודה, ארוכה ככל שתהיה.אולם מהו השיעור שנתכוונו חז"ל בין סעודה לסעודה, בכך נחלקו הראשונים. בעלי התוספות מפרשים שהכוונה שלאחר אכילת מאכלי הבשר יש לשטוף את הפה במים א...

עצם ההנחה מותר, שכן הם אינם מתערבים אלא נדבקים. אבל לטובת הערבוב יש צורך בשינוי- ערבוב באופן של שתי וערב.

בדיעבד לא עברת בכך על איסור לישה, אך להבא יש תקפידי לערבב בשינוי בצורך שתי וערב, משום שיש ספק שמא זו בלילה עבה ועל כן צריך בה שינוי. מה שכן יש להיזהר שאם אינך מתפללת שחרית בשבת בבוקר, משום שאת טרודה עם הילדים, אז את מחויבת לקדש לפני האכילה. אך אם את נוהגת להתפלל שחרית בשבת בבוקר- ניתן לאכול גם לל...

מותר לכתחילה, ואין בזה חשש ש עשיית אוהל. וכן מותר לפרוס שמיכה ארוכה על גבי המיטה אף אם היא תגיע עד הרצפה. וכך פסק מרן המ"ב (סי' שו סקל"א).

מותר לכתחילה ללבוש מטפחות שכאלו בשבת ולקשור אותן באופן זה. אמנם הקיצוש"ע (סי' פ) ורב פעלים (ח"ב מד) אסרו, אבל אין כוונתם למטפחות שעליהן נסובה השאלה, שכן במטפחות אלו הקשר על קשר לא נעשה בהידוק, וממילא לא נחשב כקשר על גבי קשר. וזו הכרעתו של מרן הגרש"ז (שש"כ פט"ו)....

מותר לכתחילה להוסיף את המלח בין לאשכנזים ובין לספרדים. הגמרא (שבת מב:) הביאה שני לשונות סותרות (אביי בשם רבי חייא), לפי הלשון הראשון מלח אינו מתבשל אפילו בכלי ראשון רותח כשאינו עומד על גבי האש, ולפי הלשון השני מלח נחשב מקלי בישול שאנו חוששים שמא מתבשלים אפילו בלי שני. דעת מרן השו"ע (יח ט) כדעת רוב ה...

מרן השו"ע (או"ח סי' קפג) כתב שבברכת הארץ מוזגים את היין להראות את שבח הארץ. אבל מרן הרמ"א (שם) כותב שכיום היין לא חזק ואין צריך. אולם מרן הבית יוסף הביא ממדרש הנעלם (רות) שיש בזה סוד, ואם כך אין בזה שוני בין סוגי היינות (הובאו דבריו במ"ב סק"ו). לכן העולם נוהג למזוג את היין גם היום, בפרט על פי דברי ה...

הדבר תלוי, אם היא מתפללת בקביעות – דינה כדין גבר וחוזרת ומתפללת. אולם אם אינה מתפללת אלא כשזמנה בידה – אינה חוזרת. כך הכריע הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה פט"ו הערה ה). אולם דעת מרן היביע אומר (ח"ו סי' יח) שכיוון שתפילת זו הינה מתפללת, הרי קיבלה אותה על עצמה, ואם טעתה עליה לחזור ולהתפלל. והדברי יציב (...

 אשה שטרודה בגידול הילדים בבית, טרודה גם בשבת, ולכן פטורה לחלוטין מן התפילות ותאמר בקשה (כ"מודה אני") וברכות התורה, ודי בזה. אולם כיוון שיש דעות (מור וקציעה סי' רסח) שסוברות שבשבת התפילה היא מן התורה, לכן כדאי להתאמץ להתפלל שחרית ומנחה. כמובן אשה שזמנה בידה מחוייבת להתפלל על כל פנים תפילה אחת,...

תתפללי מנחה בישוב הדעת ובנחת, ואת פטורה משחרית. אמנם עלייך להקפיד לומר "מודה אני" וברכות התורה. אם ניתן תאמר גם ברכות השחר, ונכון שתקרא קריאת שמע במידת האפשר....

הדבר מותר לכתחילה, שאין בתבשיל איסור לישה, וכך פוסק הרמב"ם בתשובות ומרן (ב"י סי' שכא) פסק את דבריו להלכה. ומטעם זה גם מותר לשים רוטב על גבי פירה ולערבב....

מותר, משום שהדבר נעשה ממילא (שבה"ל ח"ד סי' לב, דלא כשש"כ פי"ד).

אסור משום נולד (שבה"ל ח"ז סי' מ"א), אבל אין כאן איסור לש, כי אדרבה בשפיכת המים הוא ממיס את האבקה (וצריך עיון, שבשבט הלוי חשש גם לאיסור לש).

מותר בשינוי כי זו בלילה רכה (הגרש"ז- שש"כ עמ' נז).

אם הוא יוצר בכך טחינה עבה הדבר אסור מן התורה משום איסור לישה. ואם בוודאות יעשה אותה בבלילה רכה יש להקל בשינוי ע"י אופן העירוב בצורת שתי וערב וכדומה.

קודם כל יש להיזהר שלא לשפוך את המים ישר מהמיחם, משום שיש שם רכיבים שאינם מבושלים.  על כן יש לשפוך מהמיחם לכוס, וממנה להעביר לכוס נוספת- "כלי שלישי" ורק מכוס זו לשפוך על גבי האבקה. בעניין הלישה איני בקיא בעניין אבקת פירה, אך אם מיד עם שפיכת המים נוצר הפירה הרי שהדבר אסור, כפי שהגמרא דנה בעניין פשתן ב...

מותר, שאין טוחן אחר טוחן.

אם האבוקדו רך עדי כדי כך שכאשר מחזיקים בצידו האחד חלקו השני נופל אין בזה איסור טוחן. אבל אם הוא רך אך לא כדי נפילת חלקו השני אסור לטוחנו בשבת (הגרש"ז שש"כ פ"ו)....

האגרו"מ (ח"ד סי' ע"ד) סובר שבבננה שנשארת גוש אחד משום הלחות העצמית שבה שאין איסור טוחן, כי כל טוחן הוא רק בדבר הדומה לקמח שנהיה בטחינתו כפירורים. אולם כיוון שמרן החזו"א חולק על דבריו אנו מקילים רק בשעת הצורך ובשינוי. וכותב הגרש"ז (שש"כ פ"ו) שבמעיכת בננה השינוי הוא לא במה שנמעך בעזרת ידית הכף או המזל...

האגרו"מ התיר משום שנעשה בסמוך לסעודה, ובדבר הסמוך לסעודה אנו מתירים מעוך לחלוטין. אבל היתר זה הוא רק למעוך עם כף וכדומה ולא בעזרת מכשיר המיועד לריסוק ומעיכה. ואין בזה איסור לש, שכן רכות הרסק הוא מרכותה הטבעית של הבננה, ולא מנוזל שהוסיפו לתוכה....

ישנה מחלוקת בין הרמב"ם לרשב"א האם גם בדבר שנאכל חי יש איסור טוחן. הרמב"ם כותב שכל איסור טוחן הוא דווקא בירק שעומדים לבשלו. אבל הרשב"א חולק וסובר שגם בירק שנאכל חי ולא מיועד לבישול יש איסור טוחן. ומכיוון שמרן השו"ע (או"ח שכא יב) פסק שתמיד יש איסור טוחן, ממילא אין אפשרות להקל בזה....

הדבר מותר, וניתן אפילו לחתוך באמצעותו עגבניה רכה, כפסק הגרש"ז (שש"כ פ"ו). וטעם הדבר משום שהמכשיר בנוי ככלי בעל מספר סכינים שמשתמשים בהם בבת אחת, וע"כ נחשב לכלי סעודה....

לא ידוע לי על פוסק מובהק שאוסר בזה, וכן היא הכרעת האגרות משה ונימוקו עימו. ושמעתי שאומרים בשם דו"ז מרן הרב אלישיב שאסר זאת. אבל אסור להאמין לשמועות שכאלה, כיוון שגם יש שאלה כיצד הציגו בפניו את השאלה הזו....

איסור טוחן הוא אחד מאבות מלאכות האסורות שבת, ועיקר הדגש באיסור זה הוא שלא לעשות פעולת טחינה בשבת כדרך שעושים בחול. מרן המשנה ברורה מביא בביאור הלכה בשם הראשונים שאם אדם חותך ירק חיתוך דק בסמוך לסעודה יש למיקל על מי לסמוך, הוי אומר שאין זה נחשב לטחינה אלא לדרך אכילה, משום שנעשה ממש בסמוך לסעודה. האגר...

מותר, ומי שרוצה להחמיר ישים סוכר ויאכל מיד את התותים ולא ייתן להם לשהות זמן רב עם הסוכר. כשהיסוד לשאלה זו הוא האם הסוכר מועיל למאכל כמו מלח. יש בזה סערה גדולה בדין מליחת בשר עם דם בעזרת סוכר. כי המהר"ם בריסק (ח"א סי' ז') הכריע כעיקרי הדינים והטעמים (או"ח סי' יד) לחשוש שהסוכר מוציא דם כמו מלח, לכן ר"...

א. בספר כף החיים (סי' קנה) כתב כך בשם הנהר"ם פאפארש באור צדיקים, אבל הוא מוסיף שגם בסוף הלימוד יש לנשק את הספר ולא רק בתחילתו. ב. בספר חסידים (סי' תתקכג) כתב שיש להרים את כולם ורק לאחר מכן לנשקם....

א. קדושת התפילין חמורה מקדושתו של סידור, שיש בהם שמות קודש שנכתבו בטהרה. לעומת זאת הסידור קדוש אך כיוון שהוא מודפס ולא נכתב בטהרה קדושתו פחותה מקדושת התפילין ואין לשים אותו עליהן (מחז"ב סי' כה). לכן ניתן לתת את הסידור בנרתיק התפילין, אך יש להיזהר שהסידור יהיה תחת התפילין ולא מעליהן. ב. האיסור בנתינ...

הנידון הוא דווקא בשלחן שלומדים עליו, ועל כך כתב בספר חסידים (סי' תתקכ) שהדבר אסור משום סכנה. אבל שלחן שמיועד לאכילה ולא ללימוד אין בזה שום מניעה. נכון שנשים נזהרות לא להעביר ילדים מעל כל שולחן, אך אין האיסור אלא בשולחן המשמש גם ללמידה ולא לדברים אחרים בלבד....

מפשטות דברי מרן השו"ע (יו"ד רפג ד) עולה כי דברי תורה מצריכים גניזה גם כשלא נועדו לעיון ולמידה

כשהשערות מאד מציקות לו מותר, והוא הדין גם בחול המועד כאשר השערות מפריעות (או"ח תקלא ו). אבל אם השערות לא מציקות המנהג שלא לספר גם ילדים עד ל"ג בעומר, וכמו שכתבו הפוסקים שהן בחול המועד והן בימי בין המצרים ראוי שינהג ככולם. ויש בזה גם אלמנט חינוכי. אולם האור לציון (ג פי"ז) התיר לספר ילד עד גיל בר-מצוה...

אין מניעה ומותר לכתחילה משני טעמים: א. אנו מכריעים להלכה שכל סעודת מצוה במהלך ימי הספירה מותרת במוזיקה, כולל כלי נגינה ושירה וזמרה, כדברי הקרן לדוד (סי' קיט), האגרות משה (או"ח ח"ב צה) והיחוה דעת (ו לד). אם כי היו שחלקו ואסרו (קובץ מבית לוי ח"א). ב. בליל ל"ג בעומר אנו מכריעים שמותר כבר להסתפר ואף ל...

חכמינו ז"ל הורו כי חמץ שנפסדה צורתו מותר לקיימו בפסח. הוסיפו על כך הפוסקים (שו"ע הרב) כי לא די בהיתר לקיימו, אלא אף ניתן להינות ממנו בכל הנאה שהיא. עוד אמרו חכמינו כי כל דבר שנפסל מאכילת כלב מותרת אכילתו והנאתו. אלא שכשהאדם מחשיב את הדבר הנפסד, הוה אומר שרוצה בו, אין החמץ שבו מתבטל. עוד נוסיף, כי כש...

די לאשה ולחנך קטנים וקטנות בכזית אחד, כפי שמופיע בארחות רבינו (עמ' סו) בשם הסטייפלר, שמרן החזו"א זי"ע אכל בעצמו רק כזית אחד מהשלימה ומהפרוסה, והדגיש שזה לא בגלל שְקָשַה לו האכילה, אלא כי הוא סובר שדי בכזית (מהשלימה ומהפרוסה) מעיקר הדין. לכן פסק כאמור כך מרן הסטייפלר זי"ע עכ"פ לנשים להקל בכזית אחד בל...

ראשית, מעיקר הדין מותר למכור לגוי גם חמץ בעין ממש, כלחם וכדומה. כך מרחיב רבה של חברון השדי חמד (חו"מ סי' ט כ) באריכות רבה. מעבר לכך מרן הגרש"ז היה מקפיד לקנות אחר הפסח מחמץ גמור שנמכר במכירת חמץ, בכדי להראות שהמכירה מועילה כפשוטה גם בחמץ ממש. כמו שבחו"ל ביו"ט האחרון של פסח נוהגים אותם שנמנעו מלאכול ...

הביאור הלכה (סי' תמג ד"ה ואפילו) הביא בשם האחרונים שיש איסור להריח את החמץ. אך מדובר כשהמריח נהנה מן הריח של החמץ. אבל כשמריח בלא הנאה אין איסור בעצם ההרחה. לכן אדם שגר ליד מאפייה של גויים אינו צריך לעבור דירה בפסח, אלא להימנע מליהנות מריח זה. כך פסק אביר ההוראה המהרש"ם (הגהות על או"ח סי' תמז). לכן ...

החותמת עשויה מדיו, ולא מעורב בה כל חמץ. לו יצוייר שיש בה מעט חמץ עדיין היה מותר להשתמש בביצים ולהרתיחן בקליפתן ללא כל חשש, כיוון שהדיו נפסל מאכילה, וממילא כל המרכיבים שבו מותרים לכתחילה. וכשם שהתיר בעל תרומות הדשן (סי' קכט) לסופר שמשתמש בדיו ומכניסו מדי פעם לפיו על ידי הקולמוס, אף כשיש תערובת חמץ ממ...

האוכל שמאכילים דגים, תוכים, חתולים וכלבים אינו ראוי למאכל אדם, והכלל הוא שדבר שלא ראוי למאכל אדם, אפילו שאינו פסול מאכילת כלב, מותר בהנאה. לכן לו יצוייר שיש בתערובת של הדגים והתוכים וכדומה מעט חמץ, כיוון שזו תערובת מותר לתת אותה לבעלי החיים, שכן ההנאה מחמץ שכזה מותרת בפסח. כך פסק האור לציון (ח"ג עמ'...

לגבי עופות החשש הוא שיימצא בזפק או במעיים חיטה שנאכלה על ידיהם. לכן כותב מרן החיד"א (בס' טוב עין, הובאו דבריו בשערי תשובה או"ח סוף סי' תסז, ובן איש חי פ' תצוה) שחסידים ואנשי מעשה היו קונים את העופות בסמיכות לפסח, ומנקים את החלקים הפנימיים מכל פסולת, מחשש שמא יימצא חמץ בתוך התבשיל, כפי שכתב מרן השו"ע...

בוודאי, כפי שכתוב בשו"ע (סי' תנא) ששיפוד שצולים עליו בשר עם מלח שאינו בדוק מועיל לו ליבון. לכן יש לנקות את המנגל וללבנו ע"י חימום עצמו.

כדי להבין את חומרת דינה של מחבת הטפלון לאו דווקא לפסח אלא אפילו כל ימות השנה, נקדים להסביר את דין המחבת הפשוטה. בשו"ע (סי' תנא סי"א) כתב שדין המחבת בהגעלה, ושיש מחמירים להכשירה בליבון קל, וכן נוהגים הלכה למעשה. אך ביורה דעה (סי' קכא) הכריעו השו"ע, הש"ך, שו"ע הרב, המקו"ח והחת"ס שאם המחבת בלעה היתר, ה...

בהחלט אפשר להכשירו. שאמנם הוא מגיע לחום ורתיחה יותר מסיר רגיל, אבל אנו פוסקים כדעת הצמח צדק (חדשות סי' נב) ששיעור בעבוע טוב לכל כלי, ואף לכלי שרתח בשיעור של יותר ממאה מעלות. רק שיש להחליף את הגומיה של הסיר. אמנם אם אין אפשרות להשיג גומיה שכזו אפשר להקל ולנקות את הגומיה באופן יסודי ולהגעילה עם הכלי (...

בהחלט, אך בתנאי שהם חלקים ללא חריצים (שו"ע סי' תנא ס"ח ובמ"ב שם).

נחלקו מרנן השו"ע והרמ"א בדין כלי זכוכית בפסח. מרן השו"ע הכריע שאין צריכים אלא שטיפה והדחה, ואילו מרן הרמ"א הכריע שאף הגעלה אינה מועילה להם. וממילא הדברים אמורים גם בדיני בשר בחלב. לכן כוס זכוכית שנשתמש בה עבור מרק חם, ולאחר מכן נרצה לערות לתוכה חלב רותח- דינה תלוי במחלוקת זו, שלמרן השו"ע מותר לכתחיל...

זו מחלוקת גדולה, ודיברו בזה המנחת יצחק (ח"ג סי' סז), החלקת יעקב (ח"ב סי' קסג), האגרות משה (ח"ב סי' צב) והגאון הרב עובדיה יוסף (בספרו חזון עובדיה). היו שטענו שמכיוון שהכלים עשויים מתרכובת כימית, שהוא דבר שלא שערום אבותינו, אין להכשירם כלל. אולם רוב הפוסקים הכריעו, וכן ההכרעה למעשה, שניתן להכשירם ע"י ...

 זוהי שיטת יחיד, אם כי הוא מסתמך על דברי התוס' (שבת קמב: ד"ה שאכל) והרי"ף (ביצה ז.), ולכן אין הלכה כמותו (אג"ט בורר סק"ג. שבה"ש בורר סק"ד) כמו שהכריע מרן הבה"ל (שיט א ד"ה הבורר). טעם הב"ח הוא משום שכשהאוכל מועט או שווה בכמותו לפסולת גם ביום חול נהוג להוציא את האוכל מן הפסולת ולכן זוהי דרך הברירה, וש...

הרב הכריע על פי הכף החיים (קמג ס"ק לד) שכותב כך. אבל כבר הרחיב מרן היחו"ד (ח"ו נו) שמותר לעלות ולברך על ספר תורה תימני, כיוון שיש להם מסורת איש מפי איש. אחרת אשכנזי לא יעלה לספר תורה תימני ולהיפך. וכתב הגר"ש קלוגר (קנאת סופרי קכא) שאדם שנוהג כך צריך לתת לו מלקות ולרדוף אותו. לשון נוראה ביותר!  שאחרת...

 על אף שהפעולה נועדה ללמידה היא אסורה כיוון שאין הפעולה עצמה מותרת, שאינה עומדת בתנאים שמגדירים את הפעולה כאכילה ולא כמלאכה (מאור השבת ח"א מכתב ח מהגרש"ז)....

מעיקר הדין אתה מחוייב, לכן יש להשתמש בטישיו ולהיזהר שלא להתלכלך בידיך. אבל בשמונה עשרה שלא ניתן לזוז תנסה את ידיך על ידי שפשופם על גבי חפץ או בגד, ורק בסיום תפילת עמידה תשטוף אותן. אם הדבר קשה מאד והצינון לח מאד אפשר להקל כדעת האשל אברהם (סי' רמא) שפוסק שדי בקינוח היד בבגד, חפץ או מעט רוק כדי לא להפ...

זו מחלוקת גדולה מאוד בין הפוסקים. נוסיף שהמחלוקת היא בין לגבי זמן נתינת המתנות ובין לגבי זמן הגעת המתנות לעניים. להלכה אנו מכריעים שאם השימוש במתנה ייעשה ביום פורים עצמו, אז אפילו אם המתנה הגיע לידיו קודם הפורים, יוצאים בה ידי חובה. כלומר שלא רק שהמתנה נשלחה קודם פורים אלא אפילו הגיעה בפועל לידי הענ...

הדבר אסור משני טעמים: א. הכנה משבת לחול ב. יתכן שהמגילה נחשבת למוקצה מחמת חסרון כיס. כיום שהבעל קורא אינו מכין את קריאת המגילה מתוך המגילה אלא מתוך תיקון-סופרים המגילה משמשת את הבעל קורא בשעת הקריאה בלבד. אם כן הרי הוא מקצה את המגילה מדעתו בשבת, משום שחז"ל (מגילה ד:) אסרו לקרוא את המגילה בשבת. א"כ מ...

בעניין איסור עשיית מלאכה בפורים פוסקים הלכה למעשה כדעת רבה (מגילה ה:) שלא קיבלו ישראל על עצמם איסור זה, אמנם יש שנהגו שלא לעשות מלאכה בכדי שלא להתבטל משמחת הפורים (שו"ע או"ח תרצו א), ולדעת הרמ"א המנהג הוא שלא לעשות מלאכה שאין בה שמחה. פסק המשנה ברורה (שם ס"ק ג) שמלאכה שמניבה לאדם פירות נחשבת כמלאכה ...

מרן הרב וואזנר אוסר זאת, והגרש"ז התיר. ולפי הגרש"ז יש לשטוף את הפירות מערב שבת. אולם לכלוך של ריסוס מותר בשטיפה בשבת, משום שזה נחשב כדרך אכילה.

מותר לכתחילה להפריד ביניהן כי זה כבורר פסולת מתוך פסולת (מ"ב שיט סקנ"ח).

מותר להתבונן כדי ליהנות מהמוצר, ואפילו אם עוברת המחשבה לקנותו לאחר שבת. אבל אסור להתבונן בתווית המחיר משום איסור שטרי הדיוטות. וודאי העדיפות היא שלא להסתובב בין חנויות בשבת, ששבת קודש נועדה ללימוד תורה וקרבת אלוקים....

השימוש אסור, משום שגם בצבע שקוף יש איסור שכן הוא מבליט את הצבע הקיים עוד יותר, ובשפתון יש איסור נוסף של ממרח. ולכן גם אסור לתת לק שקוף על הציפורניים (שש"כ ח"ג פי"ד- הערה מהגרש"ז). אך פודרה ניתן להתיר משום שהיא אבקה בלבד ללא מריחה, ועל כן דינה שונה מאיפור שאסר מרן (סי' שג סכ"ה). אך ראיתי שמרן הגרש"ז ...

הראשונים דנו בשאלה זו, והמהרי"ל מביא שיש בזה מחלוקת, משום שיש שכן נוהגים לומר "יעלה ויבוא" בשבת. אבל הכרעת האחרונים ומרן המ"ב (סי' ע"ר) שאין אומרים. והטעם לכך מבואר בלבוש (שם), שהפסוק בפרשת החצוצרות שאמר "והיו לכם לזכרון" דיבר רק על יו"ט ושבת לא מוזכרת בו. ובעצם זו המחלוקת שבדברי הראשונים, האם "ביום...

אם המטחנה לא נקייה לחלוטין משיירי הטחינה הדבר אסור משום סכנה של בשר ודגים יחדיו. רק אם המטחנה יכולה להתנקות היטב מותר ולא חוששים שתצא הבליעה הפנימית תוך כדי הטחינה השנייה....

כך כתב מרן השלחן ערוך (יו"ד קכא ז), אולם הקרקע צריכה להיות לא קשה מדי ולא רכה מדי, ואיננו יודעים את ההגדרה המדויקת לגדר זה. לכן כתב דו"ז הרב אלישיב זצ"ל (הובא בספר דבר-חריף) שאפילו אחר הנעיצה צריך לנקות היטב את הסכין ולערות עליה מים רותחים....

כפי שכותב השד"ח (מע' ד) מצוה לפרסם שלא לעשות דבר זה, וכך פסקו החכמת אדם (סי' לב) והכה"ח (סה) שלא לשים את הכבד בתוך עטיפה מחוררת, ושמי שעושה כך טועה. אז יש לומר לאמך בכבוד רב את ההלכה הצרופה....

עצם המחוברת לבשר נמלחת עם הבשר לכתחילה, ואין צורך להפריד את העצם. כל מה שנחלקו מרן השלחן ערוך ומרן הרמ"א אם ניתן למלוח הבשר עם העצמות הוא רק בעצמות שהופרדו מן הבשר, שכיוון שיש בהן מח פסק מרן הרמ"א למלחן בפני עצמן, ומרן השו"ע סבר שאין מניעה למלחן יחד עם הבשר. עם זאת מרן הבן איש חי כתב שעצם שלמה יש ל...

אם הביצה לא הייתה מקולפת אין בזה כל בעיה. אך גם אם הייתה מקולפת, היה מי שרצה לומר (כך ראיתי בשם הרב אפשטיין הראב"ד) שכיוון שליל הפסח הינו ליל שימורים ומשומר מן המזיקים אין חשש בלילה זה. אולם הדברי יציב (יו"ד לא) כתב שהוא ליל שימורים רק לעניין שאין לחשוש ל"זוגות".לכן יש לשים בלילה על גבי הביצה מעט מל...

לכאורה היה מקום בפשטות להתיר, שכן הביצה נמצאת עם החלה. אולם הבית שלמה (ח"א יו"ד א) שהיה מאבירי הפוסקים כותב במפורש במענה לשאלה זו שנתינת הביצה על החלה לא נחשבת לתערובת שמתירה 'לינת לילה', והביצה נאסרת לאכילה בבוקר. וכ"פ מרן השבט הלוי (קובץ מבית לוי). לכן עצתי לשים בתוך החלמון מעט סוכר, ואז נחשבת הבי...

א. נחלקו הפוסקים בדין הבצל הירוק. מרן החזון איש התיר (קובץ מבית לוי או"ה עמ' צא), לעומת זאת הביאו בשם שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל להחמיר, וכך ראיתי שאסר הגאון האדיר הרב נבנצאל שליט"א, ולכן ראוי להחמיר בדבר. ב. לגבי שום כתוש קפוא שנתון בקופסא ללא כל דבר נוסף – צריך להחמיר ולא לקנות אותו, על אף ש...

במקום אחד בלבד מצאתי הסבר לזה– בספר ידעיה הפניני (פי' אגדות), שהיה חי בזמן הרשב"א, והר"ר בונם מפשיסחא אמר שהוא היה גלגול שלו, כמו שמופיע בשער הספר. וכותב שכשאדם מגיע לקבר חבירו ונוצר קשר ביניהם בגלל אהבת נפש שהייתה ביניהם או בגלל שהאיש שמגיע יכול לגאול את הנפטר, אז נבהל האיש שמגיע לקבר ונמס לבו ובזה...

ראשית, יש הבדל בין כתב שוקע לבולט. כי המקור לדבר זה הוא מהגמרא בסוף הוריות (יג:) שהקורא כתב שע"ג הקבר קשה לשכחה לפי מאן דאמר אחד, וכך נפסק להלכה בפשיטות (ליקוטי פר"ח סי' ב, פמ"ג או"ח סי' ב, מ"ב שם, רעק"א יו"ד סי' שעו). בספר נגיד ומצוה מביא בשם קה"ק מרן האר"י ז"ל שעיקר ענין השכחה הוא בכתב בולט ולא בש...

ראשית עליך להתבונן היטב ממש האם באמת הוא אדם לא הגון. כן יש לדעת בבירור שהחבר השומע יקבל ממך את הדברים ולא ידחה אותם על הסף, שאם לא כן אין לספר. לאחר בירורים אלה, תקפיד בשעה שאתה מזהיר את חברך שלא להגזים בגנות אותו השותף הפוטנציאלי. ויש לדעת שכל גוזמה על אדם זה היא איסור תורה. כך יש להקפיד שהדברים י...

יש דעה (דעת הרדב"ז (ח"ב סי' תרצא) ושערי צדק (משפטי ארץ פי"א ס"ח)) שאומרת שהכותל המערבי הוא לא מכותלי הר-הבית אלא 'כותל העזרה' או 'כותל החיל' וממילא צריך להתרחק שמונים אמה מהכותל (שהוא כ-40 מטר, כדעת המהרי"ט שהובאה בדרך הקודש י' ע"א) או קל"ה אמה (67 מטר, לדעת התוי"ט מדות ריש פ"ב) משום שמי שנכנס חייב ...

רבים נתפסו לדברי המג"א (סי' רנא) שהאר"י לא היה מסתפר בזמן המנחה ואפילו בערב שבת, ורצו לומר שהכוונה היא שאסור להסתפר בלילה. אבל לא זו היא כוונת המג"א, וכמו שכתבו המחצית השקל והאליה רבה (שם) שכוונתו היא שבגלל זמן מנחה לא היה מסתפר האר"י, אבל לאחר שכבר התפללנו מנחה אין מניעה מלהסתפר. וכך ביאר גם מרן המ...

שאלה זו נידונה במנח"י (ח"ח סי' פ"א) ובאגרו"מ (קובץ מוריה, קל"ג-קל"ו, תשמ"ג), והם מסכמים שצריך להקפיד בזה על שלושה תנאים: א. שיש ליידע את כל התלמידים על שותפות זאת, ואין הנהלת הישיבה יכולה לעשות הסכמים שכאלה שלא בידיעת התלמידים. ב. אם הורי התלמידים משלמים את שכר הלימוד עבורם והם למעשה דואגים להם לכל ...

אסור בתכלית, וכפי שכותבים מרנן האגרו"מ (קובץ מוריה קל"ג-קל"ו, תשמ"ג, עמ' ק"ד), החיד"א (ראש דוד- פ' קדושים) והמנח"י (חו"מ סי' ק') שעוד יחשוב העשיר שיש לו בזה כפרת עוונות. ומעבר לזה, שותפות זו היא גם בעולם הבא, כפי שכותב החיד"א, והאם ירצה תלמיד חכם לשבת במחיצת בעל עבירה בעולם העליון. וידוע לי מעשה מפו...

מחלוקת המנח"י והישכיל עבדי, ע"כ יתנה מראש.

כן, וכמובן שהסיבה היא כיון שאומרים ב"יהי רצון" שבסיום המסכת- "שנזכה להתחיל ולסיים מסכתות אחרות וכו'". אבל זקני המהרש"א (מסכת ע"ז דף יט.) והמקובלים אמרו שסמא"ל הוא ר"ת סיום מסכת אין לעשות....

המקור הוא ממדרש ידוע בתהלים שכת שבגיל שלוש מוליכים את הילד ללמוד תורה. ומרחיבים בזה הח"י (סי' תצ"ד) והא"ר (שם) שמנהג זה מופיע כבר במחזור ויטרי וברוקח. ונציין שהחסד לאברהם (מעיין שני נהר כ"ב) כותב שמלאכים לוקחים את האותיות שלומדים הילדים ומצרפים אותן ומעלים אותן אל סוד היחוד העליון....

מרן השבה"ל (ח"ה סי' קל"ג) פסק שכן, אבל הוא פוסק שגם את הבנים שמעל גיל שש אפשר לפרנס מכספי מעשר, כי החיוב לפרנס ילד מעל גיל שש הוא רק מדין צדקה ולא מצד חיוב (שו"ע סי' רנ"א ס"ג, ש"ך רמ"ש סק"ג). אולם האגרו"מ (יו"ד ח"א סי' קמ"ג) חלק עליו בזה, ולטענתו כיום שעד החתונה הילדים לא עובדים זה חלק מחיוב הכתובה ...

זו מחלוקת. רבי אליעזר פאפו (פלא יועץ ערך חיזוק) כותב שעדיף לתת לתלמיד חכם אחד כל צרכו מלחלק בין כמה מתלמידי חכמים כשלכל אחד יהיה מעט. ואני הקטן מסכים עם דעתו. אולם המנח"י (ח"ז סי' פ"ז) מביא בשם החיד"א (ראש דוד- פ' משפטים) שיש עדיפות לתת לכמה תלמידי חכמים שמא ביניהם יש מי שלומד תורה לשמה....

פסק השו"ע במפורש (סי' רפו) שפתח שעשוי לנוי פטור ממזוזה. וכיוון שאין כל צורך עתה בפתח באמצע הסלון, וודאי שקורה זו משמשת לנוי ופטורים לחלוטין מלשים תחתיה מזוזה....

לא, שאסור להשאיר דירה שהנחת בה מזוזות כשרות ללא מזוזות, ואף שהדירה אינה שלך. אלא יש לקזז עם המשכיר את מחיר המזוזות או להניח במקומן מזוזות אחרות כשרות אף שלא יהיו מהודרות.ובוודאי שאינך יכול להניח את המזוזות הפסולות שהורדת בחזרה. אלא שאמר מרן רבי שלמה זלמן אויארבעך זצ"ל כי אין חיוב לבדוק את מזוזות המש...

כן, כי הוא בטל למזוזה ונחשב לתשמיש קדושה. וכך פסקו מרנן רבי שלמה זלמן אויארבעך ודו"ז הרב אלישיב זצ"ל. ומו"ח הרב לוין שליט"א אמר לי שמרן הראשל"צ רבי מרדכי אליהו זצ"ל פסק לו במפורש שאין בניילון משום קדושה, ולכן פטור מגניזה. אולם לעניות דעתי למעשה הניילון טפל ומחויב בגניזה....

בשליש העליון של הפתח, וכך נפסק בש"וע (סי' רפט). כשמקור הדין הוא במסכת מנחות (לג.), שם יש בעניין זה מחלוקת אמוראים, וכן חלקו להלכה הרמב"ם והרא"ש. ומרן השו"ע פסק שכדאי לחוש לדעת הרמב"ם ולקבוע את המזוזה ממש בשליש העליון. אגב התוספות בסוגיה (מנחות שם) מופיע שכמו שלמדו על מקום הנחת המזוזה מתפילין, כן לו...

הגזירה הייתה על רחיצה בשבת ולא על טבילה, והשאלה האם יש בהם את אותה גזירה או לא. החכ"צ (סי' יא), הבית מאיר (או"ח סי' שכו), רעק"א (סי' יז), החכמ"א (כלל קכב) והנוב"י (תניינא או"ח סי' כד) אוסרים את הטבילה בחמים בשבת כמו את הרחיצה. והגר"א החמיר בזה מאוד. אבל הק"נ (על הרא"ש פ"ב דשבת) חולק על דעה זו, וסובר...

השו"ע (סי' שכו א) התיר לרחוץ במים חמים שהוחמו דווקא מערב שבת את פניו ידיו ורגליו, אך לא את רוב או כל גופו. אמנם במקום צער וחולי לא גזרו ויכול לרחוץ בהם (רעק"א). ובעניין השערות שעליהם, אם סוחטם בגמר הרחיצה – אסור, וכאשר נסחטות תוך כדי הרחיצה- האגרו"מ התיר, אך הגרש"ז הסתפק, והאבנ"ז כתב בדעת הרמב"ם שאס...

נאמר בפסוק "כל מלאכה לא יעשה בהם", ודרשו חז"ל שלא אתה, לא חברך ולא עכו"ם. ועוד דרשו חז"ל מהפסוק "ודבר דבר", שאסור לדבר דיבורים אסורים בשבת. על כן אין לומר לגוי לעשות מלאכה שאסור ליהודי לעשותה בשבת, ואף לא לומר בערב שבת. ואסור לומר לו אף בדרך רמז. ואם הגוי עשה מעצמו מלאכה בשבת עבור היהודי- אסור ליהוד...

אם כוונת השואל לכרובית קפואה בכשרות מהודרת, כגון 'עלי בודק', התשובה היא שמותר לכתחילה, וניתן לתת את הכרובית ישר לתוך הסיר. אמנם אם כוונת השואל לסנפרוסט וכדומה – הדבר אסור באופן מוחלט. יהודי ירא שמיים שומר תורה ומצוות אסור לו לגעת בברוקולי וכרובית קפואים בלא כשרות מיוחדת. נכון שברוקולי שנקנה על ידי ה...

הדבר תלוי, אם את מתפללת בקביעות דינך כדין גבר ועלייך לחזור. אולם אם אינך מתפללת אלא כשעיתותייך בידך אז אינך חוזרת, כהכרעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה פט"ו הע' ה). אולם לדעת מרן היביע אומר (ח"ו סי' יח) כיוון שהתפללת את התפילה הזו מבחינתך היא עצמה כחובה עלייך ולכן בכל אופן עלייך לחזור. אבל ה...

הדבר אסור, משום שאין יכולת לבדוק אותם, ובוודאות יש בכל קלח שרצים בין התירסים ובינם לבין הקלח עצמו. לכן מותר לאכול את התירס רק לאחר שהפרדנו את התירס מהקלח ושמנו לב שהתירס לא כורסם על ידי שרצים וזוחלים שפעמים רבות מצויים שם. אגב, התירס שבקופסאות שימורים לא מחוייב בבדיקה, אלא די בהסתכלות רגילה לראות...

א. בנידון זה ישנה מחלוקת גדולה. לדעת החכמת אדם (סי' מט) ומרן המשנה ברורה (תנא לא) הבלנדר נהיה בשרי בגלל הבצל. אבל האבן העוזר (צו ג) ובעל המהרש"ג (ג לט) מכריעים שאפשר להקל, וכך אנו מורים למעשה. אבל מכאן ולהבא יש להיזהר ולהימנע מלעשות כן. ב. מותר לאכול מיד לאחר אכילת בצל שנחתך בסכין בשרי או חלבי את...

לאשכנזים אם עברו 18 דקות מתחילת הכבישה, שזהו 'זמן מועט', כל המלפפונים נהיו בשריים, כי הם חריפים ובולעים מהכלי (יו"ד קה א, בדרכ"ת). אבל לספרדים אפשר להקל, כי לדעת מרן (או"ח סי' תנא) אין בליעה בכלי זכוכית....

יאורן הוא דג נסיכת הנילוס. יש בו סוגים שהם לא כשרים, כמו דג יאורן בלי קשקשים שהוא אסור באכילה. אבל יש דגי נסיכה שבשעה שמעלים אותם מהבריכה הן משירים את קשקשיהם, ולכן הם מותרים (יו"ד פד. ע"ז לט.). לכן למעשה יש לקנות דגים רק במקום שיש בו השגחה מסודרת או שעל גבי השקית יש הטבעה של גוף כשרות שלוקח אחריות...

מרן הגרש"ז זצ"ל התיר להשתמש במטליות נייר אם משתמשים בהן בנחת ולא בחוזק, וכשאין סוחטים אותן בידיים. ונימוקו משום שבקושי יוצא נוזל כלשהו מהנוזלים הבלועים בהן, והריח שנשאר מהן על גבי עורו של התינוק הוא ריח שאין בו ממשות. אך כל זה הוא במטליות נייר ולא במטליות בד. אולם כל הפוסקים נחלקו עליו וחששו מאוד לס...

מדרבנן אסור לנגב שערות בשבת כאשר מתקיימים ב' תנאים: א. מנגבים בכח ולא בניחותא. ב. השערות צפופות וע"י המים הן מתקבצות, כך שלמעשה הניגוב גורם שהשערות לא יהיו מקובצות יותר ביחד. ולכן אדם בעל שיער קצר (עד מספר 3 במכונת התספורת) יהיה מותר לו לנגב את השערות אפילו בכח, משום שהמים לא נחשבים כבלועים בשערות. ...

בשאלה הזו יש כמה רבדים שונים. מצד המדובר בשאלה זו הדבר מותר, כי מדובר על עשיית סדר ולא יישור של הבגדים מקמטים והחלקתם. אולם מצד הכנה מקודש לחול אם בכוונתנו להכין כך שכבר במוצ"ש יהא נוח למיין ולהחזיר למקום הדבר אסור משום איסור הכנה. ויש כאן רובד נוסף של איסור בורר, ולכן יש להיזהר לקפל ולשים בצד כל בג...

במפיות נייר מותר לקפל אותם בקיפול רגיל, גם אם מקפיד שכל המפיות יהיו מקופלות בקיפול אחיד, כיון שהעניין הוא ליצור סדר בשולחן בלבד. וכן בנייר לא שייך 'תיקון מנא' – תיקון כלי. אולם מפיות בד שהיו מקופלות בערב שבת ונפתחו- אסור להחזירן לקיפולן הראשוני, משום שבשביל להתיר קיפול בגד בקיפולו הקודם צריך חמישה ת...

מרן השו"ע (תרעא ה) כותב: "נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות הרבים, מניחו על פתחו. ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר. ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה, מניחו על שלחנו ודיו". עיקר מצו...

כן, כך פסקו מרן השבה"ל (בתשובה בכת"י), וכמו שכותב הדע"ת מהמהרש"ם בשם שו"ת תשובה מאהבה שהשמן שהחשמונאים מצאו היה קרוש, אם כך יש בזה אולי אפילו עדיפות על שמן צלול....

זו מחלוקת בין האחרונים, החכם צבי פוסק להחליף לשמן זית, והשבות יעקב פוסק להדליק בשעווה. ומסקנת האחרונים (ברכ"י, ערוה"ש סי' תרע"ג, או"ש פ"י מהל' ס"ת), כדעת החכ"צ, להחליף לשמן זית. אבל אם כבר הוא התחיל לברך התקדשו הנרות ואסור להחליפם את הנרות....

בקונטרס הנורא של רבי יצחק העיוור בן הראב"ד, שכל דבריו לקוחים מדברי אליהו הנביא, כתוב שהשמש יהיה דווקא משמן זית ומדליקין את השמש עם נר שעווה. אבל יש שאומרים שעל פי הסוד השמש צריך להיות דווקא משעווה, וכל אחד יעשה כמנהגו....

שאלה זו יש לשאול גם בהדלקת נרות שבת, שהרי יש חשמל ומה הצורך בהדלקתם. התשובה היא שמאחר שחז"ל תיקנו הדלקת-נרות זהו גוף המצווה, וזה שיש עוד אמצעי תאורה אינו משנה את התקנה שעומדת עדיין בעינה ובמקומה. עוד יש מקום לבוא ולומר - מה אם תהיה הפסקת חשמל, מה יקרה כשהשעון שבת יכבה את האור. מעבר לכך, בהדלקת נר...

ברכת שהכל כמו פטריות שגדלות באדמה אך צמיחתם מכח יניקת האוויר, כפי שרואים שפטריות גדלות בחפצים שונים, על גבי אבנים ועוד

אצות ים הינו צמח מימי חד תאי שכשר לאכילה. הבעיה אינה בגוף האצה, אלא בטפילים שנמצאים בתוכה,בפרט ב'דפי אצות' שצריך בהם משנה זהירות, ולכן קשה למצוא 'דפי אצות' עם כשרות ברמה גבוהה, שהכשרות יכולה להינתן על האצה עצמה אך קשה לתת אותה מכח הטפילים שנדרשת מיומנות מיוחדת להוציאם. לעומת זאת, אבקת אצות שבה נטחני...

החלמון השני נאסר על אף שנמצא נקי לחלוטין, כך פסק המנח"י (י סב).

באם היה מדובר בביצה אחת כמו שכתב מרן (חו"מ סי' רלב) יש כאן מחילה מראש בין המוכר לקונה, כעין הסתכנות ששני הצדדים יודעים עליה, ולכן אי אפשר לבקש בחזרה את הדמים. אולם במקרה דנן זה שונה לחלוטין, כי המוכר מכר תבנית מקולקלת ממש, ובוודאי שהוא מחוייב לשלם בחזרה את דמי המכר....

מותר להשתמש במסנני מים בשבת לכתחילה. דברי המשנה: נותנים מים על גבי השמרים בשביל שיצולו, ומסננין את היין בסודרים, ובכפיפה מצרית. רש"י: נותנין מים בשבת, על גבי שמרים הנתונים במשמרת מבעוד יום. כפי שהגמרא אומרת בשם זעירי: נותן אדם יין צלול ומים צלולים לתוך המשמרת, ואינו חושש אבל עכורין לא. כשהמים...

שלשה סימני טהרה בעופות טהורים (יו"ד סימן פ"ב סעיף ב): יש שלושה סימני טהרה: אצבע יתרה, וזפק, וקורקבנו נקלף ביד. ונהגו ישראל שלא לאכול עוף על פי סימני הטהרה בלבד, אלא אם כן בידינו מסורת מאבותינו שעוף זה טהור ונהגו לאכלו (רמ"א יו"ד סימן פ"ב סעיף ג´). עופות טמאים שלושה סימנים: דורסים באכזריות; כשזורק...

מותר לכתחילה מכיוון שזו אמירה ולא לימוד, כך ראיתי שמביאים בשם שו"ת בית ישראל (לנדא סי' לה). לכן פסק הלבושי מרדכי (סי' קז) שמותר לסופר סת"ם להוציא בפה את המילים שכותב בלילה, שגם זה אינו דרך לימוד אלא דרך אמירה....

מותר, משום שהכלל הוא שאין "טוחן" אחר "טוחן"

מרן החזו"א (ערלה כו יא-יב) שאם הוציאו את כולו מן האדמה לשם העברתו, באופן שאם יישאר כך ימות משום שאין לו כלל אחיזה בקרקע, מונים את שנות ערלתו מההתחלה, שאנו נוטעים אותו כעת מחדש. לכן יש לספור ג' שנות ערלה ועוד שנת נטע-רבעי, ורק לאחר מכן ניתן ליהנות מן העץ. אבל אם נשאר משהו מן העץ אחוז בקרקע באופן שעל ...

הדבר מחולק; ירקות שאוכלים את קליפתם, כעגבניה, שזיף וכו' יש המקילים (קצוה"ש קכה טז) ויש שמחמירים (אז נדברו יא מח) משום 'עובדין דחול' – שנוהג בשבת כדרכו בחול. אולם ירקות שאין אוכלים את קליפתם, כתפו"א, גזר, אבוקדו, צנון וכדומה, לכל הדעות אסור לקלפם באמצעות מקלף, שנחשב ככלי המיוחד לברירת הפסולת מהאוכ...

דין "חריף" בבשר וחלב נאמר דווקא בדברים חריפים חיים, משום שבשעה שמבושלים ניתן לראות בחוש שהחריפות פוקעת מהם וניתנים לאכילה בפני עצמם בלא דבר נוסף שמקהה את החריפות (פ"ת יו"ד צו, דרכ"ת). יוצא מן הכלל הדין בפלפלים חריפים, שבהם גם בשעה שמבושלים נשארת החריפות, ולכן גם בשעה שמובשלים דין "חריף" ממשיך לחול ב...

מותר לכתחילה להפריד גביעי מעדנים בשבת, כן פסק הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (מנח"ש ב יב), כי אין בזה איסור מחתך ועשיית פתח, משום שהאדם רק חתך במקום שנוח לו ולא כי משנה לו הדבר. מטעם זה התיר הגרש"ז לפתוח פחיות שתיה בשבת במקום המסומן באופן מדויק להוצאת הלשונית, שגם שם עושה כן מטעמי נוחות בלבד. במעדנים שיש ל...

זו מחלוקת גדולה מאד. החזו"א (סי' לז ס"ק לב) מתיר לחלוטין, כי לדעתו אין מושג של הטמנת כלי בתוך תבשיל. אבל הט"ז (סי' רנח) הכריע לאיסור. ובנידון השאלה של השואל הנייר כסף שעוטף מכל צד את התבשיל נחשב ממש ככלי, והשקעתו בתוך תבשיל חם לכאורה נחשב כהטמנה בדבר המוסיף הבל, שאסור גם מערב שבת, וזו הכרעת מרן הרב ...

כבודו צודק, אבל כפי שכותב ערוה"ש (שם ס"ג) שכיום הדבר לא נהוג. וגם אם מנחמים מנחמים בנוסח שונה, כפי שכותב מרן המ"ב (שם סק"ג): "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא". אבל ראיתי באחרונים שאם הדבר יגרום נחת-רוח לאבל מותר לנחמו כרגיל. העיקר שהניחום לא יגרום לבכי....

בשו"ע לא מצינו התייחסות לדבר לעניין תפילה. אולם הפמ"ג (רסג מ"ז סק"א) כתב במפורש שבני הבית לא נגררים אחרי האשה. וכך הכריע ר"ח נאה (קצוה"ש סי' עו הערה ה). כשהדלקת נרות ודאי לא גוררת את בני הבית, כפי שפסק הרמ"א להדיא שאף אם האשה הדליקה נרות אפשר שאחרים יעשו עבורה מלאכות....

לדעת הרמב"ם (שבת פ"ט) השיעור הוא חצי בישול, וכפי שפסק מרן השו"ע (או"ח רנד ב). אולם לדעת רש"י (שבת כ.) השיעור הוא שליש בישול. המ"ב (רנג ס"ק כח) כתב שבדיעבד יתכן שאפשר להקל. כמובן שמהשלב שיד סולדת בו ועד מאכל בן דרוסאי עוברים על איסור בישול (ראש יוסף, חזון איש סי' ז)....

באופן הזה ממש מותר, אבל באופן שאמרנו לה 'תדליקי לעצמך מזגן ותהני' הדבר אסור. הרי הט"ז (סי' רמד) אוסר בשם רבינו שמחה לשפחה הגויה לעשות מלאכת עצמה בבית יהודי מפני הרואים. ומבאר הח"א (כלל סג) שכשניכר ממש שהיא עושה לצורך עצמה הדבר מותר, לדוגמא מה שהוא מציין בדבריו כשהיא מתקנת את הבגד האישי שלה. השו"ע הר...

יותר מגובה אדם, ויש לעשותה עם חורים קטנים שאי אפשר לזהות צורת אדם, זו החלטה שחתמו עליה גדולי הדור, הד"ח מצאנז והמהרי"א מזידיטשוב זי"ע. והמהר"ם שיק כותב שאפילו אם כל בית הכנסת יתפרק בגלל זה אסור לוותר בשום אופן. והמחנה חיים (ח"ג סי' י) מהגאון האדיר רבי עמרם בלויא זצ"ל כותב מיד לעזוב את העיר. ודברי הא...

כך מופיע ממרן החידושי הרי"מ מגור (הובאו דבריו בס' חמדת צבי פ' ויקרא) בשם המגיד מקוז'ניץ זי"ע, שסעודת ליל שבת נקרא על ידי האריז"ל "חקל תפוחין קדישין", ומי שאוכל תפוח בליל שבת מובטח לו שלא תחסר לו פרנסתו כל אותו השבוע. וגדול שבאחרונים התרומות הדשן (בלקט יושר מתלמידו עמ' 66) כותב שלא לשנות מהמאכלים הנה...

המג"א (ריש סי' רסב) והמ"ב (סי' רנ) הביאו עניין זה של הורדת קורי העכביש בערב שבת קודש. מקור הדין בספר הקדוש ראשית חכמה (תוצאות חיים אות ז), השלה הקדוש (מס' שבת), אור צדיקים (סי' כח) וכף החיים (רנ סק"י). העכביש מרמז על קליפה שנקראת 'שממית' ששייכת לעשו, ויש לעכביש ז' רגליים כנגד ז' עממין. ועניין זה מרו...

כן, כדי שלא תיפול חתיכה פנימה תוך כדי ההפרשה, אבל צריך להיזהר שהיד תהיה מעל הכלי כדי שיהא נחשב מן המוקף.

רק אם לא נימנע מלשתות את התה גם אם ייצאו מעט עלים אז יש להתיר, אחרת זו ברירה בכלי (בא"ח בשלח, כה"ח סי' שיט ס"ק קיג, מנח"י ח"ז סי' כז, אול"צ ח"א סי' כז, שבה"ל ח"א סי' פד, יחו"ד ח"ב סי' נא). נכון שמרן החזו"א (סכי' נג) מתיר וכך העיד הסטייפלר שנהג מרן, אבל כאמור זה התנאי להיתרו....

הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א (תשוה"נ ח"ב סי' קפט. ועי' בצל החכמה ח"ו סי' סה) שמותר לעמוד מול מצלמה שמותקנת בתחתית בנין, על אף שאתה יודע שאתה נראה בבירור, וכך יודעים שאתה ממתין בכניסה. טעמו הוא שזה כמו לעבור מול מראה, שגם בה לפני כן ראו דבר מה וכעת רואים אותך, והאם במראה יבוא מאן דהו ויאסור לעמוד...

חלילה, זה לא עניין מסחרי. ההלכה אומרת (סי' תרמז) שהערבה נפסלת כשנקטם ראש הערבה, כלומר כשנקטם הגזע. ממילא כשיש 'לבלוב' ניתן להיות רגועים ולדעת בוודאות שלא נקטם העץ, אבל אם ברור לך שהעץ לא נקטם אין לחשוש כשאין 'לבלוב' לערבה....

בנחלק חייבים ששתיהם תהיינה שלמות (מ"ב תרמה ס"ק טו). בנקטם לעומת זאת אם אחד נקטם הלולב כשר (בכור"י תרמה ס"ק טז). איני יודע לבאר מה טעם השינוי ביניהם, אבל כך פסק מרן המ"ב (ס"ק כט)....

השד"ח (ד' מינים סי' ב) כתב שהספרדים בארץ ישראל לוקחים לולב זה לכתחילה, וגם בחב"ד נוהגים כך, ואין צריכים לחשוש לכסכוס העלים בשעת הנענועים, כי העיקר היא ההולכה וההבאה. אולם היו שחששו שמא מתחת הקורה יש 'הימנק' או נחלק, ולכן העדיפו לולב אחר. אבל המאמ"ר (סי' תרכה) והסטייפלר זצ"ל (ארחות רבנו) האריכו שאין ...

לא, האחרונים לא חששו לדברי הרשב"א כיום שמחצלות לא משמשות לשכיבה ואין חשש תקרה. נכון שדו"ז מרן הגרי"ש כתב לגאון ר"ב זילבר זצ"ל להחמיר בהם, וכן פסק הצי"א (ח"י סי' כט), אבל כבר כתב בעל האבנ"ז שמכיוון שהגשם יורד דרך המחצלת אין חשש בכלל. גם מרן הרב וואזנר זצ"ל (שבה"ל ח"ו סי' עד) כותב שהמחצלת שהרשב"א דיבר...

תנוח דעתך, אינך צריך לפרק. א. מרן לא הביא דין זה של 'מעמיד'. ב. דעת חלק מהפוסקים היא שכל איסור מעמיד הוא רק בסכך הפסול משום קבלת טומאה (מהרי"ל דיסקין כתבים סי' נ, בכור יוסף תרכט ס"ק יא). נכון שחלקו עליהם, אבל אני מתאר לעצמי שגם הבחורים בנו את הסוכה באופן שיש קרש בין הסכך לברזל. מכל האמור - לך אכול ב...

החשש של להעמיד בדבר המקבל טומאה הוא משום חשש שאם הוא יעמיד את הסכך עליו הוא עלול לסכך בו, והרי אין חשש שאם יעמיד את הסכך על קיר הוא יסכך באבנים, לכן מרן המ"ב (תרכט ס"ק כד) מתיר לסכך על גבי הכותל. גם מרן החזו"א שאוסר 'מעמיד דמעמיד' כותב שמותר לסכך על קיר בטון (סי' קמג סק"ב). נכון שבעל המנח"י (ח"ד סוס...

להלכה נפסק שמותר לתקוע בשופר בבין השמשות אפילו כשיום הכיפורים חל בשבת, שזהו שבות לצורך מצוה. ואפילו שעדיין לא אמרו "אתה חוננתנו", הוה אומר שלא הבדלנו עדיין על כל פנים בתפילה,  משום שאין התקיעה מלאכה אלא חכמה. אך בוודאי קודם בין השמשות אסור לתקוע. למעשה מ-22 דקות אחר השקיעה כבר מותר לתקוע, והחזון איש...

דבר זה שנוי במחלוקת. שהא"א והשד"ח פסקו שאין צריך להחמיר בדבר בכלל, אולם  הגר"מ שטרנבוך בספרו מועדים וזמנים מחמיר בדבר. לכן תוכל לעשות בזה התרת נדרים בפני שלשה או בפני יחיד מומחה ולא תצטרך להמשיך במנהג הזה. רק נוסיף שאם התרנגולת נטרפה תוך כדי השחיטה עצמה אז בוודאי שצריך להביא תרנגול אחר....

התשובה לשאלה זו נמצאת בשו"ת מנח"י (ח"ט סי' ס) בהרחבה. ושם מסביר ש"כל נדרי" נאמר בלחש, ואז נחשב ל'דברים שבלב', ובנדרים ביטול בלב לא נחשב לביטול (שו"ע יו"ד ריא א). או שחלק מהציבור אומרים בקול רם ביחד עם כל הציבור, ו'תרי קלי לא משתמעי' – שני קולות יחדיו לא נשמעים, וממילא אנשים אינם שומעים את עצמם ולא י...

מרן המ"ב פסק לומר דווקא מבעוד יום, שלא תהיה הפרת הנדרים בלילה, כי בשבת ויום טוב לא מפרים נדרים. אך אם התחילו מבעוד יום והמשיכו לתוך הלילה ניתן להקל ולהמשיך, שכן יש אומרים שאפשר מלכתחילה להקל ולהתיר בלילה משום שהתרת הנדרים הזו היא לצורך היום. לכן לכתחילה תשתדלו לסיים את "כל נדרי" ביום, ועל כל פנים בב...

בעל השערי אפרים פסק שאומרים "יזכור" בכל שלושת הרגלים וגם ביום כיפור שחל בשבת, ומרן הרמ"א מביא שהיה מנהג להזכיר בכל שבת ושבת נשמות. לכן למעשה מזכירים "יזכור" גם בשנה זו....

מרן הרמ"א (או"ח תקפה ב) הביא שהמנהג לתקוע בצד ימין, והמג"א (שם סק"ד) ביאר שהוא משום השטן עומד לימינו לשטנו, שהתפילין כבר מגינים מצד שמאל. וביאר החמד-משה (הובאו דבריו בשעה"צ סי' תקפה) שמידת הדין הקשורה לצד שמאל ממותקת ע"י התפילין שמניחים העולם בצד שמאל (ולכן גם איטר תוקע בימין, עיי"ש). מרן המשנה ברור...

מרן השו"ע (או"ח תקפב) כתב שיש צורך לכוון להתפלל באימה וביראה, וימים אלו הם ימי רחמים ובקשות. מכח דבריו כתב המט"א (סי' תקפד) שמותר להתפלל על חולים ולעשות להם "מי שבירך" כרגיל, והוא מסיים שאין צורך לומר "יו"ט הוא מלזעוק" אלא את הנוסח הרגיל. והמגיד תעלומה כתב שלא לומר בנוסח "לכבוד יום הדין", כיוון שיום...

בעל התשובות והנהגות (ח"ב סי' רסט) פוסק שאין לברך עליו, משום שנחשב כבא מחמת הסעודה. לכן הגאון ר"ש דבליצקי (ס' דיני המועדים) פוסק לקחת אבטיח או תות וכדומה על מנת לצאת ידי הספק ולברך עליהם "בורא פרי האדמה" ולפטור את ה'קרא'. אך אנו מכריעים כדברי הגרש"ז זצ"ל והדברי יציב (או"ח רנב) שמכיוון שאין שום רגילות...

חלילה, הדבר אסור. השו"ע (סי' רנד לו) פסק בפירוש על פי דברי הראשונים שאין באפשרות אדם למנות שליח להתיר נדריו. משום שלבעל בלבד הותר להיות שליח לטובת התרת נדרי אשתו. נעיר שגם במצב בו הבעל שליח עבור אשתו יאמר בסוף נוסח התרת הנדרים: "וכל מה שאמרתי כן הוא לאשתי". המתירים יענו בלשון רבים: "הכל מותרים לכם.....

בשאלה חמורה זו דנו גדולי הפוסקים, כגרי"ח זוננפלד זצ"ל בספרו שלמת חיים (סי' תסז), המנח"ש (ח"א סי' צא כ), היבי"א (ח"ב או"ח סימן ל) ועוד. מסקנתם היא שאפילו אדם שנהג כך שלוש פעמים ולא אמר "בלי-נדר" באפשרותו לסמוך לכתחילה על מסירת המודעה של ערב ראש השנה ולבטל את ההתחייבות כלפי מוסד הצדקה. הדברים אמורים ג...

מרן הרמ"א (או"ח קפג ב) פסק שאין צריך להוסיף מים ליין שלנו, משום שכיום היין שלנו אינו חזק דיו. אך בדברי מרן הבית יוסף הביא את דברי המדרש הנעלם (רות) שיש סוד גדול בהוספת מים ליין של ברכת המזון, וכן הביאו מרן המ"ב (ס"ק ו). לכן מרן האר"י הקדוש (שעה"מ עקב), הבן איש-חי והכף החיים האריכו שיש בזה המתקה גדול...

החיי-אדם פסק שמברכים "שהכל נהיה בדברו" על שתיית קפה על הסעודה. אולם להלכה לא פוסקים כמותו, ויש מדקדקים לברך "שהכל" לפני הסעודה ופוטרים עם הקפה שבסוף הסעודה, ומנהג זה נתפשט בעיקר אצל החסידים, ושמעתי שכן נהג מרן האמרי-אמת מגור זצ"ל....

הדבר מותר ללא חשש. סיבת אלו שמחמירים (פמ"ג תרכט א"א סקי"א) הוא מכיוון שאסור לסכך בקרש של ד' טפחים מדרבנן, ויש חשש שהוא יסכך בו אם הוא יעמיד עליו את הסכך. אבל כבר הכריע   הגר"א (ריש סי' תרל) שאין בזה חשש, כי כמו שכתב הפמ"ג בעצמו (שם) יתכן והדבר נחשב כגזירה לגזירה, משום שכל הדין הוא משום גזירת תקרה....

דין זה נתון במחלוקת הפוסקים והמנהגים. לדעת מרן הוא נוטל כמו כולם – לולב בימינו ואתרוג בשמאלו, ולדעת מרן הרמ"א ובני אשכנז הוא נוטל ביד שמאל את הלולב (תרנא ג)....

האר"י הקדוש דווקא לא כל כך הקפיד על מלקות, כי כיום אין לנו מומחין בדור זה, ויש בכך צער בלבד, ואין מקום לצער את האדם בערב יום הכיפור שהוא יום-טוב. ואם אכן לקה, היה מלקה קודם מנחה רק ארבע מלקות כנגד שם הוי"ה הקדוש, ואחר כך טבל, על שם הכתוב "באנו באש ובמים" (תהלים סו יב) – כך מופיע בספר נגיד ומצוה מהמה...

לא מברכים על האכילה בערב יום הכיפורים, אפילו שזו מצוה מן התורה, כמו שדרשו חז"ל על הפסוק "ועניתם את נפשתיכם מערב עד ערב", מכיוון שלא ניכר שהאכילה היא לשם מצוה, הרי אתה בלאו הכי אוכל, כפי שאוכלים בכל יום, בשונה מאכילת מצה ומרור שלא היה האדם אוכל אותם אלמלא היה מצווה, שכן מה פתאום שיאכל האדם מצה שהיא ל...

המט"א (סי' תקפא) כותב לא לעשות כך רק אם השעה דחוקה ביותר.

חלילה מלומר כך, הרי המנח"א כתב שאפשר לבקש מהצדיק שימליץ טוב, אצל הקב"ה כמו בחיי חיותו. והמנחת יצחק (ח"ח סי' נג) הרחיב מאוד שמנהג הפתקאות הוא תמימות של בקשה מהצדיק שיפעל  בשמם ואין בזה משם ע"ז. מה שכן אסור זה להניח בכותל פתקים, שכן הקב"ה שומע תפילתנו גם בלא פתק, "קרוב ה' לכל קוראיו", ואת הנוהג הזה נש...

באופן הזה ממש מותר, אבל באופן שאמרתי לה תדליקי לעצמך מזגן ותהני הדבר אסור. הרי הט"ז (סי' רמד) אוסר בשם רבינו שמחה לשפחה הגויה לעשות מלאכת עצמה בבית יהודי מפני הרואים,   ומבאר הח"א (כלל סג)שכשניכר ממש שהיא עושה לצורך עצמה הדבר מותר, כדוגמא שמביא שם שמתקנת את הבגד האישי שלה. ושו"ע הרב נתן דוגמא של גוי...

כבודו צודק, אבל כפי שכותב ערוה"ש (שם ס"ג) שכיום הדבר לא נהוג. וגם אם מנחמים מנחמים בנוסח שונה, כפי שכותב מרן המ"ב (שם סק"ג): "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא". אבל ראיתי באחרונים שאם הדבר יגרום נחת רוח לאבל מותר לנחמו כרגיל. העיקר שהניחום לא יגרום לבכי....

אין צורך להצניעו משום שזה נחשב לגרמא שלא נוח לו בדבר, ואתה אינך מתכוון לדבר ולכן מותר. משום שפעולה שנעשית מחמת האדם יש לדון בה אם היא מלאכה מן התורה או מדרבנן, והאם נוח לו   ואם מתכוון לעשותה. אולם כאשר ישנה פעולה שאינה ישירה היא נחשבת לגרמא ולכן דינה שונה. לדוגמא, מכשירי חשמל ביתיים שמותקן בהם תרמו...

ר"ח פלאג'י (משא חיים) סובר שהנכון ביותר הוא לקבל את אחד משבעת הקרואים, משום ששבעת הקרואים הם עליות שבחובה ובזה זוכים לעליית חובה. אך החת"ס (ח"ו סי' ק"ג) הכריע שבשבת   שקודם היארצייט צריך דווקא לקבל את עליית מפטיר, וכן היה מורה למעשה מרן הרב וואזנר זצ"ל(מבית לוי חי"ב). לגבי החתן אין שום מקור שהוא צרי...

מרן המ"ב הביא בשם המג"א שפסק כדעת המט"מ, לקרוא מילה במילה עם הבעל קורא כדי לכוון לכל מילה. אבל עפ"י הסוד יש לשתוק, כמו שכתוב בהר (פ' ויקהל) שבזמן הקריאה אנו נחשבים כאילמים כבשעת מתן- תורה. שש"א (סי' שד) ובקיצוש"ע (סי' כד) סתמו להלכה שיש לשתוק ולכוון לקריאת הבעל קורא, וכך נהגו גדולי עולם כגר"א (מעשה ...

א) יש בזה מחלוקת, והכרעת מרן המשנה ברורה (קמג ס"ק כג) באופן נחרץ (עד כדי כך שלא הביא את הדעה החולקת- דעת הט"ז סי' רפב) כדעה הסוברת שלא מוציאים ספר תורה חדש לשם קריאת   המפטיר. וכן היא דעת הפמ"ג, חיי אדם (כלל לא), הדה"ח והקצוה"ש (סי' פו). ואם שמו לבלטעות לאחר קריאת העלייה 'שביעי' קודם הקדיש לאקוראים ...

במקרה שכזה העולה שבעלייתו נמצאה הטעות נשאר לעמוד בצד התיבה והגבאי מעלה את כל העולים שנותרו עד לסיום הקריאה מלבד מפטיר. והעולים קוראים בתורה בלא ברכה בתחילה ובסוף. ולאחר קריאת כל הפרשה יברך העולה שבעלייתו נמצאה הטעות את הברכה האחרונה ויסגרו את ספר התורה ללא הגבהה (סידור היעב"ץ). ואותו העולה יאמר את ב...

המג"א (סי' כה ס"ק כט) כותב שכשיש ספר-תורה אסור לחלוץ תפילין של ראש ולהישאר עם ראש מגולה מול ספר התורה, וכן פסק מרן המ"ב (שם ס"ק נח) אולם אם זה נעשה תחת הטלית אז ממילא   אין גילוי ראש ומותר....

דבר זה מותר לכתחילה, שכן קצוה"ש (סי' קלד) התיר לחזנים לגמוע ביצה בשביל להקל על גרונם בתפילה. וכן במ"ב (סי' צ ס"ק מה) התיר ללעוס צמח מסוים (לקריץ) בכדי להקל על ליחות ושיעול.   אולם יש לומר ברכות התורה ולקרוא קריאת שמע קודם לכן...

העיוור יכול לשמש כשליח ציבור, אולם לא בימים נוראים (שו"ע או"ח נג יד). אלא אם כן העיוור היה רואה כל השנים ורק בשנה זו התעוור רח"ל, שאז נמשכת קביעותו וממשיך לשמש כחזן. גר צדק  יכול לכתחילה להיות ש"ץ, ואף לומר "אלהי אבותינו" בין בתפילת הציבור ובין ביחיד. עוד נוסיף שחלל (כהן שנולד מפסולי כהונה) אסור לש...

לא, כל אחד יכול לנהוג כמנהגו ללא כל חשש, כך פסק מרן הגרש"ז (אשי ישראל פכ"ה). אבל ספרדי אשר ייכנס לאשכנזי או אשכנזי שייכנס לבית כנסת ספרדי ויאמר את נוסח מנהגו בקול- עובר ב"לא  תתגודדו". ולכן לא יאמר ספרדי "ויצמח פורקניה" בבית כנסת אשכנזי, וכן לא ייפול אפיים על יד ימין שיש עליה תפילין (כפסק מרן - קלא ...

כביסה ממוינת, עיון חטוף בעיתון, הורדת הפח וכל דבר עראי- מותרים קודם התפילה לכתחילה, כך פסק מרן הגרש"ז (דעתו מובאת בספר תפילה כהלכתה). רק אוסיף ואומר שלאחר עיון בעיתון קודם   התפילה ברור שהתפילה לאחר מכן תהיה שונה מאשר אם יעיין עיון חטוף בספר מוסר או קטע תלמוד קודם התפילה...

מרן המ"ב (סי' ק"ח ס"ק יב) פוסק שכיוון שאין להפסיק בין התפילה לנפילת אפיים- יש להשלים את תפילת ערבית שהחסיר רק לאחר נפילת אפיים.

מה שהעובדים עובדים בקביעות אצלך ולא לפי יום הדבר מותר מדין הבלעה, ומה שהחישוב שלך נעשה בצורה שונה בין יום חול לשבת זה לא נחשב לשכר שבת. מה שמרן הגרש"ז (שש"כ שם פכ"ח) פסק שתוספת על עבודה בשבת המשך ליום חולה אסור, הכוונה כשאין בין עובדים לעוסקים הסכם מסודר על כל השבוע, אבל כשיש הסכם חודשי מסודר רק על ...

מותר לכתחילה, כמו שהרחיב מרן הגרש"ז (שש"כ פ"י בהערה) ומרן שבה"ל (ח"ג נה), ולא כדעת שר התורה הדובב מישרים (ח"א נה) שאוסר משום נולד.

הנושא הזה דורש תיקון גדול. פסק מרן (סי' שג ובנו"כ. ועי' ריב"ש סי' שצד) על פי דברי הגמרא (נזיר מב.) שאסור להשתמש במסרק בשבת, כי המטרה של הסירוק להעמיד כל שערה במקומה, ויש ידיעה (ולא רק השערה) ששערות. יטלשו, ועוברים בזה על איסור גוזז. לכן מותרלסרק בשבת אך ורק במברשת מאד רכה ובעדינות. ומברשת זו תהיה מי...

מותר לכתחילה מכיוון שזה צורך רפואי. אמנם נאסור לאדם שהולך לשם תענוג.

לכבוד שבע ברכות מותר.

מותר וחובה, כי זו ברכה שזמנה עובר. כעת אתה שמח שנולדה לך בת, ואי אפשר לדחות את זה לזמן אחר, שלא ניתן לומר לך תחכה ואל תראה את הבת שלך עד שבת קודש. ולכן בברית מילה ופדיון הבן אומרים גם כן ברכת "שהחיינו" (מ"ב תקנא ס"ק צח) כי אין להחמיץ את המצוה. אגב כבודו, כמובן שאם היה זה בן הברכה הייתה "הטוב והמטיב"...

כיון שהוא דבר האבד, כי הבגדים ייהרסו ויש בהם צורך – נקל, ובפרט שהוא לפני שבוע שחל בו תשעה באב. וכדאי שבכל כביסה יצורף בגד של קטן שבו מקילים לכתחילה. בברכה נאמנה. ...

זו מחלוקת ראשונים גדולה. לדעת בעל המאור (תענית יא.) הצום מתחיל, ולדעת רש"י רי"ף ורמב"ן הצום מתחיל מהלילה. כשהכל ההנהגה של אבילות מי"ז בתמוז הוא ממנהגא יש בזה בזה. פסק השערים המצוינים בהלכה (סי' קכב) שיהיה מותר גם להסתפר בליל י"ז בתמוז, לעומת החיד"א (חיים שאל ח"א סי' כב) שאסר. לאור זאת התירו האגרות מ...

א. תקפידו מאוד שהחופה תהיה לפני השקיעה, ואז מותר לרקוד ולשיר ותזמורת כרגיל גם בליל י"ז בתמוז, כפי שפסקו האגרו"מ (ח"א סי' קסח), הסטייפלר זצ"ל (ארחות רבינו ח"ב) והגר"מ שטרנבוך שליט"א (מועו"ז ח"ח סי' שלח). ב. שניכם מחויבים לצום את כל הצום, וכך פוסק הביה"ל (סי' תקמט) בשם הריטב"א. נכון שהגר"א (סוס"י תרפ...

לא, עליו להישאר לשבת עם הספר שבידו (קנין תורה ה טז).

מקורו קדום – ספר מעם לועז (כי תבא כו כז), וכן הובא בספר החיים (ג ו) לר"ח פלאג'י.

עניין זה הוא רק לחושים לפי צוואת ר' יהודה החסיד. וכל האמור הוא רק אם שלושתם מתו בתוך הבית ולא במקום אחר (ספר חסידים סי' תעח). ובלא זה אין שום חשש (בצה"ח ח"ג סי' מג)....

מותר לכתחילה כי זה לא נחשב לליבון, כי הלכלוך הוא חיצוני והמברשת סינטטית וע"כ אין חשש. אבל אם נשתמש במטלית שיש עליה הדבר אסור משום שיש כאן "עובדין דחול"- התנהגות של חול ולא של שבת, וכן משום שהחומר 9הבלוע במטלית. יש להקפיד לנקות עם מברשת בלבד, וגם אז יש להקפיד שלא להבריק רהיטים או הכלים בשבת (מ"ב סי' ...

תוספת הברקה בשבת נחשבת כצביעה (הערה מהגרש"ז- שש"כ ח"ג פי"ד),ככה ההברקה אסורה בשבת בכל אופן. וכל מה ותר הוא להוריד אבק מהנעל בזהירות ועדינות רבה. וכן אסור שימוש במשחה שקופה כיוון שבעזרתה נראה צבע הנעל בצורה טובה יותר (מ"ב סי' שכז ס"ק יב)....

  לפי דברי מרנן הגרש"ז ודו"ז הגרי"ש זצ"ל אסור לנקות כסאות אלה מלבד העברת מפית או סחבה יבשה ובמוצאי שבת להשלים את הניקיון בצורה יסודית. אבל לפי דברי האגרו"מ (יו"ד סי' עו), שמתיר לנקות בעדינות עם מעט מים, ניתן לאפשר ולשים מעט מים ולגרוףירות באמצעות מפית או סחבה....

נחלקו אבירי הפוסקים בשאלה הזו. רבנו בחיי (פ' כי-תצא), מרן החת"ס (או"ח ק), הנצי"ב מוולוז'ין (מס' חולין) והחזו"א (יו"ד קעה) סוברים שאין מצות שילוח הקן שייכת כשלא לוקחים את. הביצים, כפי שעולה מלשון הכתוב "ואת הבנים תקח לך". מעבר לכך, היו שסברו שכזה איסור צער בעלי חיים. אף אולם דעת החו"י (סי' סז) שאין מ...

בכדי לעשות שלום בין אדם לחברו מותר לשנות על דברים שקרו בעבר (מג"א סי' קנו) ועל העתיד (שו"ע הרב שם). ובשלושה דברים התירו חז"ל לתלמיד חכם לשנות בדיבורו: פוריא, מסכתא ואושפיזא (מ"ב כג:). ובמגן אברהם מובא עפ"י הגמרא (עירובין נא., פסחים קיב. וסוף מסכת כלה) שאם אדם שמע דין להלכה יכול לומר את הדין בשם אדם ...

אמירת "בחיי" היא שבועה בחיי עצמו, והיסוד ושורש העבוד (ש"י פ"ה) מבאר שבשבעת אמת שנהגו לא להישבע, כמ"ש בספר חסידים (סי' תיז), ובוודאי שאם מוציאים שם שמיים בחינם, כמו לומר 'גאט' .', הדבר גורם לעניות וחייב נידוי...

  המנהג מוזכר בשער הכוונות למהרח"ו (פ"ז) כמנהג קדום. האר"י הקדוש בעצמו עשה חלאקה לבנו בל"ג בעומר בקבר הרשב"י. ישנה השערה שאנשי ירושלים עשו חלאקה בקבר שמואל הנביא ואנשי הגליל עשו בקבר רשב"י. כיוון שהרדב"ז, רבה הנודע של צפת שנפטר בשנת של"ג, כבר דן בתשובותיו (ח"ב סי' תר"ח) על מי שנדר לעשות חלאק...

אינך צם בל"ג בעומר, כמו בכל יום שלא אומרים בו תחנון מדינא שאין צמים כשחל בו יום השנה. כך הכריע הפמ"ג (סי' תקסח א"א סקי"ט) בהלכות תענית, וזו הכרעת מרן המ"ב (שם סקל"ז)....

הטור בהלכות קריאת ספר-תורה (או"ח סי' קמב) כותב בשם ספר המנהיג שאם החזן או הבעל קורא טעו בקריאה מן הראוי שלא להעיר לו ברבים כדי שלא להלבין פניו, שהרי גם אם הוא טעה – יצאו ידי חובה, וכמו שכתוב במדרש ( שיר השירים רבה ב ד) שאם הקורא קרא 'הרן' במקום 'אהרן' יצאו ידי חובה. ומסיים הטור שמהרמב"ם משמע שחובה ...

מרן המ"ב (תצג סק"ה) מתיר להסתפר וגם לשאת אשה, ומקור דבריו הוא בדברי הב"ח, וכן פסק דו"ז הרב פרנק (מקראי קודש בעמ' רכח), וכן משמע בכה"ח (ס"ק מז) . ) בשם הכנה"ג ואלו שמקפידים על צוואת ר' יהודה החסיד שלא להסתפר (עי' בדברי המג"א או"ח סי' רס, ומ"ב שם סק"ז) יכולים להסתפר בערב ראש חודש (יום חמישי) אחר הצהרי...

דעת מרן קודש הקדשים האר"י זצ"ל (עץ חיים שער כב פ"ז- מורה באצבע לחיד"א סי' ח אות רכא) שימים אלו אסורים בתספורת לא בגלל אבלות- אלא בגלל ימי דין שתלויים בשערות. ולכן לדעתו אפילו בעל ברית וחתן, ואפילו בל"ג בעומר, אסור להסתפר בשום אופן. המנח"א (ח"ג סי' סה) מביא שהמהרח"ו היה מסתפר ביום מ"ח לעומר, שהבין ש...

הראשון שאוסר הוא רב שרירא גאון (הובאו דבריו בספר תשובות ופסקים סי' סט), אבל הוא אוסר לחלוטין מפסח עד שבועות. השני שמדבר על כך מאוחר יותר בסדר הדורות הוא בעל הלקט-יושר, תלמיד התרומות הדשן, וגם בעיקרי הדינים וטעמים ומועד לכל חי (מהר"ח פלאג'י), הכף החיים (סי' תקנא) בשם החיי אדם ודה"ח. ולכן פסק מרן בעל ...

מותר, שכך פוסק הט"ז (סי' תעב), משום שלדעתו הקיטל נועד להזכיר את יום המיתה ולא כדרך חירות. אמנם הב"ח (שם) חולק וסובר שהאבל כבר כנוע דיו משום שיום המוות קיבל אצלו מימד ממשי. אך פסק מרן המ"ב (שם) שמי שלובש קיטל בשנת האבלות אין מוחים בידו....

קידוש ליל הסדר חייב להיות דווקא בלילה, לאחר צאת הכוכבים. והטעם הוא משום שמצה ומרור הוקשו לפסח, שכמו שהקרבן היה נאכל רק בליל ט"ו גם המצה נאכלת רק בליל ט"ו, וקידוש ניתן לעשות רק בזמן שאפשר לעשות סעודה (מ"ב סי' תעב). אבל לגבי תפילת ערבית ישנה מחלוקת האם צריך להתפלל דווקא בזמן שאפשר לעשות קידוש או לא. ד...

מה שמרן המ"ב (סי' תסז) פסק לאסור את השימוש בציפורן (נעגליא"ך) הוא משום שהיו שורים את הציפורן בשְֹעורים. אך כיום שלא נוהגים כך אין שום סיבה להחמיר. אגב מרן המ"ב דיבר לגבי אכילת הציפורן, אבל כפי ששאלת נכון הוא הדין שהיה אמור להיאסר בהנאה. לגבי טבק נחלקו גדולי הדורות. המהר"ם שיק (או"ח סי' תרמב) אוסר,...

אין מה לעשות, אלא אם כן תכשירו את כל הסט לפסח.

הדבר מותר לכתחילה. יש להמתין 24 שעות מהשימוש האחרון ואז מרתיחים בו מים באופן שיגלשו החוצה, ולאחר ששופכים את המים ניתן להשתמש בדוד להגעלה. ניתן גם להגעיל כלים בכלי של פסח, אך אח"כ צריך להכשיר את הכלי עצמו קודם שעה חמישית של ערב פסח (שו"ע סי' תנ"ב סעיפים י'-י"ג). נעיר שכאשר מגעילים כלים ביתיים ואין...

מרן הגרש"ז (מנח"ש תניינא סי' נט) קרא שם בט"ו, כי לדעתו כיוון שיש שם עירוב של העיר ירושלים יש חיבור ושם של עיר אחת, בצירוף דברי הכה"ח (תרפח י) שמשערים את המיל בזמן נסיעה. אבל מרן היבי"א (ח"ז סי' נח) חלק בתוקף וטען שאין דין קריאת המגילה קשור לעירוב, שכן מה נעשה כשנקרע העירוב, או מה יעשה אדם שלא סומך ע...

אמת שלהלכה (או"ח תרפז א) נפסק עפ"י המשנה שכל הלילה כשר לקריאת המגילה, וכמו שכתב המג"א (שם סק"א) בשם הסמ"ג שאין כאן חשש שמע יפשע ולא יקרא, כמו שקיים בקריאת שמע, משום שקריאת מגילה חביבה לכולם ולא יפשעו ויבואו לשכוח. אולם הא"ר (תרפח סקי"ט, הובאו דבריו בכה"ח שם סק"ז) כתב שיש להקפיד לסיים את הקריאה קודם ...

חלילה, אין מקום לחשש כלל. ואין צריך במוצאי שבת להדליק את הנר, אלא לקנות בשבת הבאה נרות טובים יותר, ולהקפיד להדליק במקום שאין רוח, ולדעת שהכל על מקומו בטוב לבב. ובכל זאת יש מהדרים להדליק אותו במוצאי שבת, כמו שעושים בנר יום הכיפורים שכבה....

אף שאינך מקבלת שבת בהדלקתך אין זה מתיר שימוש בנרות השבת, משום שיש בשימוש בהם עבור דבר אחר בכלל ביזוי מצוה. אך כיוון שמדובר בנרות שאינם לצורך שימוש, אלא יש בהם מעין מצוה, שכן את מדליקה אותם לע"נ צדיקים, יש מקום להקל. אך עדיף להדליק אותם מגפרור רגיל ולא מנרות השבת או גפרור שהודלק על ידי נרות השבת (עי'...

בספר הנורא 'עבודת הקודש' לרבי מאיר גבאי כתוב שעל ידי כך שמרחיבים את גבולות הקדושה הקב"ה מרחיב לאדם. וידוע שהקדמונים ראו בדבר סגולה גדולה, כפי שידוע ממרן החפץ חיים ועוד גדולי ישראל....

בספר מגדל עז (תחילת הלכות תלמוד תורה) כתוב שבסוף ימיו למד הרמב"ם את חכמת הקבלה. אך המהרח"ו סבר של למד, וכן כתב מרן החיד"א שלפי שורש נשמת הרמב"ם נראה שלא למד קבלה. והמהר"ם שפירא בספרו הוכיח מארבעה מקומות בספרו 'משנה תורה' שלמד את הזהר הקדוש, שאין לדבריו שם מקור מלבד בחכמת הסוד – זריקת הנעל בדין חליצה...

יש למנות בחור אחד שיהא שליח עבור כולם בהדלקת נר שבת במקום האכילה, ויזכה לכל אחד מן החברים תמורת פרוטה.

כתב מרן הרמ"א (רעא י): "וכשמתחיל יתן עיניו בנרות, ובשעת הקידוש בכוס של ברכה". בדרכי משה ובאליה רבה נפסק כי במשך כל אמירת "ויכלו" צריך להסתכל בנרות, ובשעת ברכת הגפן וברכת היום יש להסתכל בכוס. אולם המגן אברהם כתב שצריך לקדש ליד הנרות, ואולי זהו הטעם שיש המקפידים להניח נרות על גבי השלחן, וכך מסתכלים בב...

יולדת נחשבת לחולה שיש בו סכנה ומחללין שבת עבורה. עם זאת, יש למעט במלאכות דאורייתא, ובתנאי שאם יעשן בשינוי או בהפחתת המלאכות דאורייתא לא תתעכב הנסיעה וההגעה כלל. לגבי טלטול, במקום שאין עירוב כל מה שנצרך לצורך היולדת, כתרופות ומסמכים וחפצים אישיים – מותרים בטלטול, וגם דברים שאינם הכרחיים אלא שיגרמו לה...

מותר לכתחילה, וכפי שכותב הערוה"ש (סי' קיז) עפ"י המהרי"ל, שמכיוון שהסבון פגום מאוד אין בזה חשש כלל. נכון שמרן המ"ב (שו סק"י) כתב שעדיף להתרחץ בסבון שאין בו חֶלֵב, אבל הוא דיבר בסבון שיש בו ממשות לחלב, אך בסבונים שלנו אין בכלל ממשות ולכן אין חשש. ואפילו בפסח פוסק התרוה"ד שמותר לסופר להכניס את הקולמוס ...

לא, חובת הטבילה היא רק כשהכלי ניתן במתנה גמורה, ואפילו שלא קיבלת עליו שטר מתנה. אבל השאלה, השכרה ותקופת ניסיון נחשבות כמו שהגוי עדיין הבעלים על הכלי, וממילא אין חיוב טבילה (שו"ע יו"ד קכ ח). וגם להיפך, כאשר יהודי השאיל או השכיר לגוי כלי, ולאחר מכן הגוי החזירו בגמר ההשאלה או ההשכרה הכלי פטור מטבילה....

אין שום צורך לקלוע את החלה, העיקר שתהיה שלמה. הסיבה שמקפידים על קליעה היא כפי שכותב הפמ"ג (מ"ז רמב סק"א) משום שבעבר היו עושים חלות עם שומן, וכדי לעשות שינוי שיידעו לא לאכול אותן עם חלב קלעו אותן. כיום אין מציאות שכזו, ולכן העיקר שיהא שלם ולא פרוס בשביל שייחשב לחם-משנה. כשבכלל יש להבין מה ההבדל בין ה...

א. לקיים מצות בוראי, זה לפני כל הסגולות והבקשות. דבר ראשון שהקב"ה ציווה אותך להפריש חלה, וכבת-מלך את מיישמת מצותו. ב. וכותב הגהות מיימוניות (סוף סדר זרעים) שבשעת ההפרשה מתקבלות התפילות והבקשות, ולכן יש להתפלל על ילדים צדיקים וצדקניות יראי ה', ובזכות מצות חלה זוכים לפרנסה (שבת לב:), לכן זה הזמן לבק...

מנהג לברך בשם ומלכות, כך הכריעו אחרוני זמננו, המנ"י (ב מז) בצל החכמה (א כ), מרן הגרש"ז (הלי"ש פכ"ג), היביע אומר (ב יד) וביחוה דעת (ב כו). אם כי מרן היבי"א התנה שתהא נסיעה של שעה וחומש, כשלפעמים יש טיסות פנימיות בין מדינות שאין זמן שכזה. הגאון האדיר הרב שטרנבוך שליט"א (תשוה"נ א קצג) מעיד שכך הורה מרן...

פסקו מרנן הב"י והרמ"א שאסור ליפול אפיים עם אין ספר תורה בבית הכנסת, אלא אומרים את התחינה ללא כיסוי פנים. אבל במקרה שלכם אין זה רלוונטי, וכפי שפוסק האגרו"מ (או"ח ח"ד סי' כא) שמצב שכזה נחשב שיש ס"ת בבית הכנסת רק שהוא שמור בצד בית הכנסת, לכן תפלו אפיים כרגיל ללא כל חשש, וכך פסק גם מרן הגרש"ז (אישי ישרא...

כך זה מנהג אשכנז, ואת הסיבה למנהג אשכנז לשנות בין התפילות איני יודע. ובאמת ראיתי שהיעב”ץ כותב בסידורו שאין בזה שום טעם ויסוד לשנות בין שחרית למנחה וערבית. והוא שנהג כמנהג אשכנז שינה בזה למנהג ספרד, כמו האר”י ז”ל שלא לשנות בין התפילות. אבל את הטעם לסיבת השינוי איני יודע בבירור. ומצאתי בעבר טעם בשם המ...

רק אם לא נימנע מלשתות את התה גם אם ייצאו מעט עלים אז יש להתיר, אחרת זו ברירה בכלי (בא”ח בשלח, כה”ח סי’ שיט ס”ק קיג, מנח”י ח”ז סי’ כז, אול”צ ח”א סי’ כז, שבה”ל ח”א סי’ פד, יחו”ד ח”ב סי’ נא). נכון שמרן החזו”א (סי’ נג) מתיר וכך העיד הסטייפלר על מנהג מרן, אבל זהו התנאי להיתרו....

יש מושג בהלכות מוקצה שנקרא ‘בסיס לדבר האסור’, בו הבסיס מקבל את דין המוקצה שהונח על גביו. כך גם יש ‘בסיס לדבר האסור והמותר’ – דבר שנעשה בסיס לדברים האסורים והמותרים בטלטול. כדי לבחון האם מה שעומד לפנינו הוא בסיס לדבר האסור או לדבר האסור והמותר יש ג’ כללים: א. חשיבות ההיתר כנגד האיסור, כאשר חשיבות זו...

מרן רבי משה פיינשטיין (אגרו”מ ח”ד סי’ עד – בורר) סובר שזו ברירה בכלי שאסורה מהתורה וחייב עליה חטאת בשוגג. אבל צריך להדגיש שהשמן שצף מעל הטונה לא נחשב מעורב בטונה ולכן מותר להוציא את השמן שמעל גובה הטונה, אפילו באופן המדובר. אבל השמן שבתוך הטונה אם הוא מפריע לאנשים באכילה נחשב לפסולת ואסור בברירה. עצ...

כי היא טפילה לאביה שבעבר היו מדליקין בחוץ וכל כבודה בת מלך פנימה, וגם כיום נשארה התקנה (חתם סופר שבת כא:).

כן, כל מה שכותב הא”ר (הובאו דבריו במ”ב תרעא ס”ק טז) שצריך רווח אצבע, שהוא שני ס”מ לגר”ח נאה, הוא בין הלהבות ולא בין הקנים. ורבים טעו בזה, אבל המעיין בתוך ספר ‘אליה רבה’ רואה שזו כוונתו. ...

באמת מרן הגרש”ז (מנח”ש סי’ צא) דן בזה באריכות ונשאר בצריך עיון, אולם מרן הרב וואזנר זצ”ל היה מבאר שמכיוון שהקקאו מר מאד וכל הדרך לאכול זה רק ע”י בישול וכו’ לכן ברכתו שהכל, כי אחרת נשאל גם על תה וקפה....

כדי לענות על שאלות חשובות אלו נקדים ונאמר כלל ופרט. כל מין דגן, חיטה שעורה שיפון כוסמת ושיבולת שועל, אם הם עטופים עדיין בקליפה ולא נתמעכו כלל – ברכתם בורא פרי האדמה (מ”ב סי’ רח ס”ק טו). אם נתמעכו קצת זה ספק גדול האם ברכתם “בורא מיני מזונות” או “בורא פרי האדמה” (שעה”צ יח), ואז ראוי לאכול את הדגן תוך ...

כבודו צודק, אבל כפי שכותב ערוה”ש (שם ס”ג) שכיום הדבר לא נהוג. וגם אם מנחמים מנחמים בנוסח שונה, כפי שכותב מרן המ”ב (שם סק”ג): “שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא”. אבל ראיתי באחרונים שאם הדבר יגרום נחת-רוח לאבל מותר לנחמו כרגיל. העיקר שהניחום לא יגרום לבכי....

מעיקר הדין כתב מרן המ”ב (סי’ רצו) שמותר לתקן את היין עם מים, אבל האר”י הקדוש (שער הכוונות, ופע”ח שער ח”י פכ”ד) הזהיר שלא לעשות זאת, כי המיתוק של הגבורות – היין במוצאי שבת נעשה על ידי ההדסים – תפארת, ולא על ידי מים – חסד....

הנושא הזה דורש תיקון גדול. פסק מרן (סי' שג ובנו"כ. ועי' ריב"ש סי' שצד) על פי דברי הגמרא (נזיר מב.) שאסור להשתמש במסרק בשבת, כי המטרה של הסירוק להעמיד כל שערה במקומה, ויש ידיעה (ולא רק השערה) ששערות. יטלשו, ועוברים בזה על איסור גוזז. לכן מותרלסרק בשבת אך ורק במברשת מאד רכה ובעדינות. ומברשת זו תהיה מי...

מותר לכתחילה לסנן אפילו במסננת רגילה, מכיוון שלמבוגר השתיה לא צריכה סינון, וגם תינוק יכול לשתות מיץ תפוזים עם חתיכות רק שאנחנו מפנקים אותו ועושים עוד סינון, לכן הדבר מותר לכתחילה אפילו במסננת רגילה כאמור. כך ביארו מרנן הגרש”ז (שש”כ פ”ח הע’ עב) והאול”צ (ח”ב פל”א)...

רק אם לא נימנע מלשתות את התה גם אם ייצאו מעט עלים אז יש להתיר, אחרת זו ברירה בכלי (בא”ח בשלח, כה”ח סי’ שיט ס”ק קיג, מנח”י ח”ז סי’ כז, אול”צ ח”א סי’ כז, שבה”ל ח”א סי’ פד, יחו”ד ח”ב סי’ נא). נכון שמרן החזו”א (סכי’ נג) מתיר וכך העיד הסטייפלר שנהג מרן, אבל כאמור זה התנאי להיתרו....

אם אתה יכול להוריד לכמה דקות את הקשירה ולהניח תפילין של יד ושל ראש, ולברך ולקרוא קריאת שמע – מה טוב. באם אין יכול, וכשאלה כבודו הוא הדין במקרה של גבס על היד, דעת הפמ”ג (סי’ כז א”א סק”א) להניח על יד ימין. אולם הוא יחיד בדבר וכל הפוסקים (עי בביה”ל, חלקת יעקב (ח”ב סי’ מג) ומנח”י (ח”ב סי’ מו)) הכריעו שמ...

אם יש בפנים מרכיב חיטה כמרכיב עיקרי ברכתם “בורא מיני מזונות”, אפילו שהחיטה המבושלת שנמצאת בפנים מועטת (שו”ע או”ח סי’ רח ס”ב). אולם אם ברכיבים ישנם רק שיבולת שועל בלבד יש ספק גדול האם אפיה נחשבת כבישול וברכתן “בורא מיני מזונות” או שבישול ואפייה הם דברים שונים ולכן הברכה “בורא פרי האדמה”, וצריך לאכול ...

במסכת חולין (צד.) שמואל אמר: אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של עובד כוכבים. ומבואר שאסור למכור לגוי בשר בחזקת כשרה והוא באמת בשר טריפה, וכך נפסק בשו”ע (חושן משפט (סימן רכח סעיף ו): אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח. אף אם הוא עובד כוכבים, לא ימכ...

כן, משום שהיא יציבה וחשובה ואפשר לשוטפה. זאת למעט כוסות מקרטון שלאחר פעם אחת כבר בטל דינן מדין כוס. ומה שמשמע מהג”ר משה פיינשטיין והמנחת יצחק להחמיר כוונתם דווקא בכוס קרטון. וכן פסק דו”ז מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל בפשיטות, וכן מורה מו”ר הגרי”מ שטרן שליט”א בפשיטות לכל השואלים....

מנהג זה הוא מנהג קדום שמופיע בדברי הרמב”ם, והמ”ב (סי’ רס”ט) כותב שאין לבטל אותו כי הוא מנהג גאונים. אולם כיום בארץ ישראל לא נוהגים את המנהג הזה, ודו”ז בהר צבי (או”ח סי’ קנג) כתב שמחוץ לירושלים מי שרוצה לנהוג את המנהג יכול לנהוג. אבל המנהג הקדום היה שקטן שותה מהיין או אדם שנשאר לאכול בבית הכנסת והמקד...

מותר לך להכין את הקריאה, כל מה שנפסק על פי האר”י (עיין בה”ט ומ”ב לסי’ רלח) שאסור לומר תורה שבכתב בלילה ע”פ המדרש תנחומא (פ’ כי תשא) ופרקי דר”א (פמ”ו) זה רק בלימוד ממש, אבל לקרוא דרך שינון מותר (עיין שו”ת לבושי מרדכי תניינא סי’ קז – או”ח)....

פעמיים, כי אחרת אתה משנה ממטבע שטבעו חכמים שהנוסח הוא “מענשו של זה”, ולא “שלהם”, כך פסק מרן הגרש”ז (הלי”ש פכ”ג אות מא).

מותר להכניס ולהוציא, כי החלקים לא מחוברים בחוזק ובקלות הם יוצאים, ואין בזה חשש של מכה בפטיש ולא איסור אוהל, כי החלל שמתחת לא נצרך.

מרן השו”ע (או”ח תרל י) פסק כי “אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים אע”פ שקשרן הטוב, זמנין דמינתקי ולאו אדעתיה והוי ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה”. אמנם כל זה דווקא ביריעות שנקשרות באופן מסוים כך שיכולות להינתק ברוח מצויה. אבל היריעות הנמכרות היום שמחוברות אל מוטות הברזל ל...

לא, האחרונים לא חששו לדברי הרשב”א כיום שמחצלות לא משמשות לשכיבה ואין חשש תקרה. נכון שדו”ז מרן הגרי”ש כתב לגאון ר”ב זילבר זצ”ל, וכן פסק הצי”א (ח”י סי’ כט) אבל כבר כתב בעל האבנ”ז שמכיוון שהגשם יורד דרך המחצלת אין חשש בכלל. וגם מרן הרב וואזנר זצ”ל (שבה”ל ח”ו סי’ עד) כותב שהמחצלת שהרשב”א דיבר עליה הייתה...

אם יש כאן עניין ממוני, תלך לבית הדין ותסדיר מול הבן את הדבר והכל יבוא על מקומו כפי שיפסקו הדיינים כך ייפסק בבית דין של מעלה. אולם אם מדובר בעניין אישי ביניכם יש סדר בקשת מחילה שמופיע בשלחן ערוך (או”ח תרו ב). יש לקחת עשרה גברים לקברו ולומר: ‘חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו”, ויש לציין בפירוש ...

האר”י הקדוש דווקא לא כל כך הקפיד על מלקות, כי כיום אין לנו מומחין בדור זה, ויש בכך צער בלבד, ואין מקום לצער את האדם בערב יום הכיפור שהוא יום-טוב. ואם לקה, היה מלקה קודם מנחה רק ארבע מלקות כנגד שם הוי”ה הקדוש, ואחר כך טבל, על שם הכתוב “באנו באש ובמים” (תהלים סו יב) – כך מופיע בספר נגיד ומצוה מהמהר”י ...

ראשית יש להדגיש את דברי מרן השו"ע (או"ח סי' תקעא), כי היושב בתענית וגופו אינו בריא וחזק, נקרא חוטא. הוסיף מרן המשנה ברורה, שבתיקוני החטא הכתובים ברוקח והאר"י הקדוש, וכל הקדושים שביארו אופן הצומות, יש לצום גם כשאינו חזק, אלא אם כן יש סכנה בכך. אולם בעל התניא באגרת התשובה (פרק ג) הורה שגם על כריתות ...

א. ישראל מומר אסורה מלאכתו בשבת (פמ"ג סימן שכ"ה). ובימינו לדעת מרן החזו"א (יורה דעה סימן ב) דינם כתינוק שנשבה, אולם בשבת אסורה מלאכתם ורק בצאת שבת יש להקל מיד להתירה. אך יש מקום לראותו כשוגג בדבר, וחכמים לא קנסו במלאכה דרבנן בשוגג ויהא מותר מיד (חכמת אדם בנשמת אדם כלל ט, ועיין בהגר"א ריש סימן שיח. ו...

כן, הגמרא (הוריות יג:) מנתה זאת כאחד הדברים הקשים לשכחה (גליון מהרש"א יו"ד סי' קמו, בן איש חי (פ' פנחס), כף החיים (יו"ד סי' קטז)).

לא ראינו מי שנזהר בזה (דברי תורה- מונקאטש מהדו"ת אות סט). והקומארנר (שלחן טהור סי' קנח) כותב שכל מה שהקפידו הוא דווקא למה שהוא עיקר הסעודה ולא לדברים המתלווים לעיקר. וכן ודאי שמותר לקנות קניות עבור כמה ימים (לב חיים ח"ב סי' קנ). אך כאמור הציבור לא מקפיד בזה כלל....

לא, זהו מאמר שנהגו לומר ואין לו בסיס, כך כתב המנחת יצחק (ח"ט סי' ח) שידע את כל התורה כולה. בעל טעמי המנהגים כתב בשם היערות דבש שאדרבה בקצה הלחם נאחזים החיצונים יותר והברכה מבטלת את כוחם....

לעשות קידוש ומיד בסוף הקידוש לפני שאתה טועם לרוקן לכוס אחרת ממנה ישתו כולם, בעוד אתה תשתה מן הגביע שעליו קדשתה, כי המקדש צריך לשתות מהגביע. אמנם מרן (סי' רעא) פסק שאין זו חובה לחלק מהדעות ואפשר שמישהו אחר ישתה. אבל לדעת הגאונים לא יוצאים ידי חובה אם אין המקדש שותה, וראוי להחמיר שלא לעשות קידוש אם א...

דעת מרן השו"ע (סי' רצו) לומר הבדלה בישיבה, וכך פסק מרן הבן איש חי (פ' ויצא) שזה המנהג בבגדד, וגם הכף החיים פלאג'י (סי' לא) כותב שלפי הקבלה צריך לשבת. רק שהאשכנזים נהגו בעמידה משום שאין הם נותנים לכולם לשתות מן היין (שו"ע הרב שם). ולכן מנהג חמיך הוא מדויק ובודאי שרעייתך יכולה לשבת....

לא נכון לפצל, אין לזה משמעות. המשמעות היא לפי סדר העולמות, צריך שאחד יתפלל עד אשרי ומאשרי מתחיל סדר הפוך של אצילות בריאה יצירה ועשיה, אין טעם לחלק עד ישתבח, מעבר לזה זה מהווה גם בעיתיות. כי אם הוא אומר עד ישתבח, הקדיש שהוא אומר הוא בעצם מפסיק בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע ולא נכון לחלק זאת ל- 3,...

שאלה זו כבר נשאלה בבית המדרש, והגאון בעל שערי דעה (ח"ב סי' ב) הכריע שמכיוון שקידוש צריך להיות במקום סעודה, ולפני תפילת שחרית אי אפשר לעשות סעודה, אם כן לא חלה עליו חובת קידוש ויכול לשתות קודם התפילה מים או שתייה חמה. וזו גם הכרעתו של הגאון בעל הבצה"ח (ח"ג סי' א) ומפרטה שם באופן נפלא. שהרי מן התורה מ...

הוא לא יצא ידי חובה בקידוש הראשון, ולכן צריך לקדש שוב בזמן הראוי (כך משמע מדברי הברכ"יסי' רפו).

הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א (תשוה"נ ח"ב סי' קפט) פוסק שמותר לעמוד מול מצלמה שמותקנת בתחתית בנין, על אף שאתה יודע שאתה נראה בבירור, וכך יודעים שאתה ממתין ונמצא, משום שזה כמו לעבור מול מראה שגם בה לפני כן ראו דבר מה וכעת רואים אותך, ובמראה לא יבוא אף אחד ויאסור לעמוד עם ספר מול מראה בטענה שנחשב ה...

כן, כי יש יכולת להשתמש במשקף בלי בורג, וחז"ל חששו שבשביל הנוחות יתקן בקלות את המשקף ויעבור איסור תורה. אמנם כשצריך אומן לתקן נתיר את השימש, לדוגמא משקף שנשברה לו הידית ולא רק יצא הבורג או משקף שכבר בערב שבת השתמש בו בלי בורג, שאנו תולים שהוא לא יבוא לתקן בשבת כשם שלא תיקן בערב שבת. אבל כשנפל הבורג ...

תלוי, אם הוא רואה פסוק בחומש ואחר כך קורא מתוך הספר הדבר מותר, אבל אם הוא וקרא ברצף את הדבר – אסור, כי הוא מוציא בוודאות מילים מהפה לפני שהוא קרא אותם מתוך ספר התורה, זו מסקנת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך (הליכות שלמה תפילה פי"ב ס"ה). אמנם האגרות משה (ח"ג סי' יט) אוסר זאת לחלוטין. לכן הדבר הנכון הוא...

ראשית כל מזל טוב! תזכו לגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים. מותר עד שבת לאבי ואם הבן, לסנדק ולמוהל להסתפר לכבוד הברית, אבל לא לסבא. לובשים בגדי שבת אבל לא לובשים נעלי עור ולא מתרחצים ולא אוכלים ולא שותים. מרן הרמ"א פסק שמלים קודם חצות מיד אחרי הקינות בגלל זריזים מקדימין למצוות, וממילא חוץ מבגדי שבת הכל...

מותר לכתחילה כי יש כאן חשש פיקוח נפש, אבל אם עושים כן בשל לחץ סתמי שהתינוק לא יפסיק לנשום, בלא עילה רפואית, יש לאסור משום אוושא מילתא וחסרון כבוד השבת (שבה"ל ח"א סי' רל), על אף שאין בזה איסור, שהמכשיר פועל כל הזמן ואין בו שום שינוי על ידי נשימות התינוק....

הבימה יכולה מעתה לשמש לתשמישי חול, כי כיום אין מציאות שישתמשו בספר תורה על הבימה עצמה, כי תמיד משתמשים בבימה כשעליה פרוסה מפה מעוטרת, ולכן הבימה והפרוכת נחשבות תשמיש דתשמיש דקדושה, ופסק מרן המ"ב (קנד סק"ו) שאין בזה קדושה כלל, ולכן מותר כאמור להשתמש בבימה ובפרוכת לכל שימוש חול, אבל לא שימוש מבוזה. וב...

א. אפשר לקנות לכתחילה, כיון שאין זה נחשב למשא ומתן של שמחה שיש להחמיר (עיין שער הציון סקי"ג), כי הוא כלי הכרחי לעבודות המטבח. וברכת שהחיינו, יש לברך לאחר תשעה באב. כך פסק האגרות משה ( ח"ג סימן פ). ב. כיון שהוא הכרחי להתניידות וכך אתם מורגלים, מותר להשתמש בו. ויש להסתפק אם לברך עליו שהחיינו לאחר תשע...

על אף שחז"ל לימדונו שלאישה יש רנ"ב איברים, מסקנת בעל המנחת אלעזר (ב כח) שגם אישה מחוייבת להוסיף ביחידות "א-ל מלך נאמן" על מנת להשלים לרמ"ח תיבות, משום שלא מכוונות רק כנגד איבריה שלה אלא גם כנגד איברים רוחניים שלמעלה....

הדברים נכונים, ובכל זאת נמליץ טוב על הציבור שמיקל. נכון שמרן השו"ע פסק במפורש שאסור לברך ברכות קריאת שמע אחרי זמן תפילה. אבל הביה"ל הביא תשובה משכנות יעקב (סי' עז), וכפי שכתבו בפירוש מרן החת"ס בהגהותיו, מרן החיד"א (חיים שאל ח"ב לא), מרן הבן איש חי (רב פעלים ב י), הרב זוננפלד (שלמת חיים סי' כג), שו"ת...

בלב מלא הודיה נברך עליכם "ברוך מחיה מתים" ו"שהחיינו", בברכת אורך ימים ושנות חיים בטוב ובשמחה. כתב מרן המשנה ברורה (סי' ריח ס"ק לב): "כתבו האחרונים מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה כפי השגת ידו, ויחלק ללומדי תורה ויאמר: 'הריני נותן זה לצדקה, ויהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש'. ו...

גם היום צריך להיזהר ולהקפיד על מה שכתוב בגמרא (נידה יז.) שכל מי שזורק צפורניו ברשות הרבים חייב בנפשו, ושהחשש הוא דווקא במקום שיש נשים בהיריון. אמנם הגמרא עצמה מלמדת שאן אדן מכנס את הציפורניים שעל גבי הקרקע ע"י מטאטא ומזיז אותן ממקומן אין הן מזיקות עוד. והרמב"ם השמיט את כל דין זה ולא ציינו כלל, ולכן...

ראשית, יש להתייחס לעניין קידוש עם ברכת מקדש השבת בסעודה שלא תגיע לצאת הכוכבים. דברי המהר"ל הללו מוזכרים בפסיקת הב"ח (או"ח תעב), שסעודת שבת חייבת להיות משחשיכה, וכן פסק השל"ה הקדוש. רק יש לסייג שהביאור הלכה (סי' רסא) כותב שאדם שעושה מלאכה בזמן של תוספת שבת או בשעה שהציבור קיבלו על עצמם את השבת אף שהו...

המקור לאיסור נמצא בצוואת רבי יהודה החסיד (אות טז- יז), אבל החת"ס (יו"ד סי' קלח) כתב שיניח תרנגול ותרנגולת למעט זמן בבית, וזה נחשב כמו שכבר דרו שם ואז אין ממה לחשוש. ומעניין שבדע"ת (סי' קעט) הביא משו"ת חיים ביד (יו"ד סי' לב) שיניח שם תרנגול כנגד כל הזכרים ותרנגולת כנגד כל הנקבות, ושצריך שיהיו שם כל ה...

חבורת אנשים או אדם יחיד שאינם עוסקים בתורה, ולא בחכמה, ולא בדרך ארץ, אלא מדברים בשחוק וקלות ראש על יחידים או על ציבור, ודיבור זה נעשה מתוך רשעות גאווה ויהירות (פלא יועץ). וכת זו אינה מקבלת פני שכינה (סנהדרין קג:) ודנים אותו ראשון לגיהנום חלילה (אותיות דר"ע). אולם ליצנות מעבודה זרה מותרת (מגילה כה:)...

כן, כפי שמוכח מדברי השל"ה (מס' שבועות) על המעשה ממרן הבית יוסף שהיה גם ביום שני של גלויות. וכן כתב הכה"ח בשם החיד"א.

מרן השו"ע (או"ח קסה ה) התייחס לשאלה זו ונתן ב' אפשרויות, כשהשנייה שבהן לא רלוונטית ולכן נציין את הדעה הראשונה שאותה פסק מרן בשם רש"י שהביאה מרבו- רבי יצחק בר יקר. לאחר שהאדם התפנה יטול ידיו עם מעט מים, ינגבן ויברך "אשר יצר". ולאחר מכן יטול ידיו ברביעית מים מתוך כלי, כדין נטילת ידיים בכל סעודה, ויברך...

מותר לכתחילה אך רק לאשכנזים. והטעם לכך הוא משום שכל מה שחששו חכמים מחיתוי (שהוא הגברת האש בלשון חז"ל) הוא כאשר אין לאדם תזכורת שלא לעשות כן בשבת. ולכן ע"י מה שהיו גורפים את הגחלים או מפזרים עליהם עפר (קטימה) יש בזה תזכורת. וחכמינו הורו שאם אדם עושה היכר משמעותי שיזכיר לו לא לחתות בשבת- יהיה מותר להש...

דודי זקני הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק לאיסור (אשרי האיש ה ג). ויש להעיר גם לגבי איסור בישול לשבת, שאם שפכנו את המרק הרותח על גבי דברים שלא עברו בישול – עברנו גם באיסור בישול בשבת. ולכן יש בזה שני איסורים – איסור בישול בשר בחלב ואיסור בישול בשבת, וזאת על אף שאין לנו תועלת בבישול משום שהולך המתבשל לאיבוד (...

אין בכך איסור, משום שאבקת הכביסה פוגמת את הלכלוך. וכמו שפסק מרן הרמ"א בשם המהר"ם שמותר להשתמש בסבון פגום שיש בו תערובת של בשר בחלב.

מרן המ"ב (רסג ד) כותב שנהגו לא להדליק נר שבת מנר שבת אחר באמצעות קיסם, או גפרור בזמננו. טעמו משום שבמה שמדליקים גפרור ממנה, גם אם עושה כן לצורך נר שבת אחר, יש ביזוי למצווה. ואם כן בוודאי שלא נעשה שום שימוש זול וחול מנרות השבת, כדוגמת העברת אש להדלקת הכיריים הביתיים וכדומה. אולם ללא פקפוק אפשר להדליק...

מדינא די באחד. למעשה ישנם מנהגים שונים; יש שנהגו להדליק ב' נרות – אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור". ויש שנהגו בשבעה נרות – כנגד ימי השבוע. ויש שנהגו עשר – כנגד עשרת הדיברות. וכן יש הנוהגים להוסיף נר עבור כל ילד....

כתב בעל המחצית השקל (סימן קיד סק"ג) שמדברי מרן השו"ע משמע שיש לומר רק מוריד הטל בימות הקיץ, וכן הוא בנוסח התפילה של הרמב"ם (סוף ספר אהבה). ובנוסח תפילת רב עמרם גאון וכך כתב בעל הכף החיים (שם סקי"ז) שכן הוא בפשטות מנהג בני ספרד. אולם הב"ח (שם) ביאר בדברי הטור (שם) שנוסח ספרד הקדמון היה לומר "משיב הר...

מרן השולחן ערוך (סי' תמ"ב ס"ד) פסק שאם תערובת חמץ נפסלה מאכילת אדם מותר לקיימה וליהנות ממנה בפסח (ב"י ריש סי' תמ"ב מהרמב"ם ועוד), ולכן מותר לתת לדגים ולעופות תערובת חמץ שנפגמה מאכילת אדם. וקטניות בוודאי מותרות לחלוטין. ואם אי אפשר להאכילם אלא בחמץ ממש, משום חשש נזק לחיות בשינוי המאכל – ימכור את החמץ...

בביאור הלכה (סי' תמ"ג ס"א ד"ה "אפי' חמצו") הביא בשם האחרונים שאסור להריח פת חמה של גויים בפסח. המהרש"ם (הג' או"ח סי' תמ"ח) הוסיף שכשאין ברירה יכוון שלא ליהנות מהריח של הפת. וזוהי עצתי עבורך, משום שכבר אמרו רבותינו (ירושלמי חגיגה פ"ב) שאימו של אלישע בן אבויה ("אחר") הריחה ריח של עבודה זרה כשהייתה מעו...

כמעט ואין תוספת קטנית שלא נועדה לתת טעם או להעמיד. והאשכנזים החמירו בזה יותר מחמץ עצמו. ולתינוק יש להקל לכתחילה. ובפרט בקטניות שגזרו הקהילות ואינם בגדר קטנית שכתבו הראשונים לדוגמא לציטין....

נקדים ונאמר שעיקר מכירת חמץ היא שיוציא הגוי את החמץ מבית היהודי (מ"ב סי' תמ ס"ק יב). כיום מקילים בזה, משום שאין לגוי יכולת וכוח לקחת את כל החמץ מבית היהודי, ולכן משכירים או משאילים לו מקום בבית ומסתפקים בזה. נוסיף שכל מכירת החמץ תוקנה בלית ברירה, כפי שכתוב באריכות בישועות יעקב, באליה רבה ובמחצית ה...

לשיטת מרן השו"ע (או"ח כח א) כל הפטור מתפילין הוא רק בקלות ראש, ולכן המדוכא מחויב להניח תפילין אפילו שמר לו וקשה לו. אבל לדעת מרן הרמ"א (או"ח לח א-ב) הוא פטור משום שאינו ביישוב הדעת, והוא מצטער וחולה – ולכן פטור לחלוטין. אז היינו אומרים שבעצם השאלה היא האם הוא ספרדי או אשכנזי. אבל אין הדבר נכון, כי כ...

סיבת השאלה היא משום ש"לילה לאו זמן ציצית", כי כתוב "וראיתם אותו" – בזמן ראייה חייב בציצית. אולם גדולי הפוסקים האריכו שאין מניעה להטיל ציצית בלילה, כן כתבו מרנן הפמ"ג (סי' יח) והכף החיים. ויש על כך אריכות בשו"ת משולם איגרא (או"ח סי' ב) ובשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' עד). וכמו ששכתב המהרש"ם בדעת תורה שהרי מות...

דו"ז הגרצ"פ פראנק (מקראי קודש פורים סי' ז) והגר"מ שטרנבוך (תוה"נ ח"א קנד) האריכו שאשכנזי אינו יכול לצאת ידי חובה בשמיעת פרשת זכור מספרדי. ראשית משום שהמבטא שונה. כן משום שהגיית השם שונה - בפתח ולא בקמץ. וכן פסק מרן הראשל"צ (יבי"א ח"ו סי' יא) שספרדי אינו יכול לצאת ידי חובה בקריאה של אשכנזי. ישנם עוד...

המקור לזה הוא בדברי מרן הגר"א (מעשה רב סוס"י קלד) ובחומש היכל הברכה מהגה"ק מקומרנא (דברים כה יט) עפ"י הפסוק בתהילים "זֶכר רב טובך יביעו".

רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן תרצד) כותב לתרום את מחצית השקל לתלמידי חכמים עניים. ושמא הוא כדי להיות גם בזמן הזה כמקריב קרבן וכדברי רבותינו: ואמר רבי ברכיה הרוצה לנסך יין על גבי המזבח (בזמן הזה) ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין (יומא עא.). אולם מרן המשנה ברורה כתב לתת לעניים ולאו דווקא לתלמידי ח...

במעבר יבוק כותב שיש לברך רק עם יד אחת. אבל בסידור יעב"ץ כתב שחייבים להניח שתי ידיים, משום שיש בזה סוד גדול. רק שיש שערערו בכלל על עצם מנהג זה, כמו שכותב החוות יאיר (סי' ער) שבזמנו רבים לא בירכו בכלל את הבנים בערב שבת. ובאמת למיטב ידיעתי הדבר לא מופיע כלל בכתבי האריז"ל, אך על כל פנים מנהג העולם לברך...

פסק מרן המשנה ברורה (רפה ס"ק יח) שאת קריאת התורה בימים טובים אין צריך לקרוא 'שנים מקרא ואחד תרגום'. ויש בין הראשונים מי שסברו שיש לקרוא את פרשיות הימים הטובים (תרוה"ד א כג בשם ר"ח, אורחות חיים הל' פסח ועוד). והיה מי שכתב שעוד יותר יש מקום לחייב לקרוא את 'פרשת שקלים' שאינה נוגעת ליום טוב אלא לקריאה ...

כך גילו בחלום לבעל היד אפרים, רבי אפרים מרגליות מבראד (יד אפרים סי' תרצה על ט"ז סק"א). ומעניין שהסבא קדישא המהרש"א (ב"מ כג:) מפרש את דברי הגמרא הללו שלתלמיד חכם מותר לשנות בדיבורו ויאמר בפורים שאינו יודע בין ארור המן לברור מרדכי על אף שהוא יודע. וידועים דברי הרמ"א (סי' תרצה ס"ב) עפ"י המהרי"ל שע"י הש...

מותר, כך פוסק הפתחי תשובה (סי' תרצו ס"ד) בשם הזקן אהרן (סי' ריג). כשבאבלות על אביו ואימו מותר לאחר שלושים יום ולאבל על שאר קרובים מותר מיד אחרי השבעה.

בשלחן ערוך (או"ח סי' רד) מבואר שאדם ששותה מים כדי להוריד את האומצה שחונקת את גרונו- אין צריך לברך לא בתחילה ולא בסוף. אמנם כל המאכלים והמשקים אותם אדם אוכל ושותה- מברך עליהם, ובכלל זה אף דברים אותם אוכל לרפואה שיש לברך עליהם בתחילה וסוף. וישנה מחלוקת חשובה ורחבה בשאלה האם הברכה שאותה אנו מברכים יש ...

מרן השו"ע (סי' סו) הכריע שאסור לענות "אמן" אחר "גאל ישראל" משום שזה הפסק. ומרן הרמ"א חלק על דבריו והכריע לענות "אמן", אבל כבר פסקו השל"ה הקדוש והלבוש כדברי הזוהר שאין לענות "אמן", כמו שהמלאך גילה למרן הבית יוסף שהחזיקו טובה בשמיים על מה שפסק שלא לענות "אמן". לכן מרן המשנה ברורה (שם ס"ק לה) נותן ב' ...

אנו נחשיבו לגדול בשנת הבר-מצווה גם כן בל' בשבט, בדיוק כמו בשנה שבה נולד, זו הוראתו של המהרי"ל דיסקין וכן הכריע מרן הרב וואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח"ו סי' קה), אך הוסיף שנכון שלא לצרף אותו לדברים שהם חובה מן התורה, מכיוון שדעת הבני ציון- מבעל הערוך לנר (סי' קנא) שהוא נעשה בר-מצווה רק בא' באדר שני, משום שר...

מרן השו"ע (אורח חיים סי' רי) מביא שיש דעות כאלה, כי הענב הבודד נאכל בשלמותו. ולכן מוסיף מרן שיש להקפיד שלא לאכול ענב בודד, משום שבזה נכנס לספק. ויש לאכול "כזית" לפחות או לנגוס בענב, שבזה מתבטל משלמותו ולא נחשב ל'בריה'. ולפי זה גם קטנית נחשבת כ'בריה', ולכן אדם שיאכל אפונה אחת יצטרך לברך לאחריה "בורא ...

נפסק עפ"י הגמרא (ברכות נח:) שמי שלא ראה את חברו החביב עליו או קרוב משפחתו ששמח בראייתו במשך שלושים יום- צריך לברך את ברכת "שהחיינו", וזאת על אף שעמד עימו בקשר מכתבים או טלפוני, כיוון ששמח בראייתו. אולם אם לא ראה את חברו י"ב חודש וגם לא ידע מאומה מהנעשה עימו, מברך עליו ברכת "מחיה המתים". אבל כששמר עמ...

הרוקח (סי' שעא) כותב שזה כנגד "הללי נפשי את ה', אהללה ה' בחיי, אזמרה לאלוקי בעודי". איני יודע להלום כיצד שלושת המילים הן כנגד שלושת המקטעים שבמזמור, אבל ידוע שכל דברי הרוקח הם מפי אליהו הנביא....

כך כותב בעל ברכת הבית, מהרב איינהורן זצ"ל מצפת. וכך כתוב בעוד מקומות (בית ישראל סי' לג). אבל הדבר לפלא, שהרי ברכה שאין בה מלכות ("מלך העולם") לא יוצאים בה ידי חובה. אגב, שמעתי בשם הרבי מקארלין שכשאומרים בזמירות שבת "ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל" צריך לחשוב "ברוך" ובלב לומר "אתה" ואז לומר "ה'" ו...

למיטב ידיעתי שושן צחור הוא צמח רב שנתי וזוהי השושנה המצויה כיום ומוזכרת בתנ"ך. ועל צמח זה יש ספק האם הוא כעשב או עץ ולכן מברכים עליו מספק "בורא מיני בשמים"....

מותר לכתחילה, שכן אין בעיית הפסק בברכת "המפיל", והרי את קורא את קריאת שמע ומברך ומיד לאחר מכן הולך לישון. וכן פסק במפורש מרן הגרש"ז לגבי בחורי ישיבה (הליכות שלמה פי"ג אות ט"ו בהערה)....

הכה"ח מביא בשם הרש"ש זי"ע שבליל שבת, עשרת ימי תשובה וימי ספירת העומר לא מברכים "המפיל", כיוון שהמוחין לא מסתלקין. אבל חושבני שהדברים אמורים רק למי שכל אורחותיו עפ"י הסוד, ועל זה נאמר שלא כל הרוצה ליטול את השם יטול. ומבחינה הלכתית יש חיוב לברך את ברכת "המפיל" תמיד בכל עת שעדיין לילה. ומי שנוהג עפ"י ה...

שלא נדע, אך בשו"ע (או"ח רכז א) פסק עפ"י הגמרא (ברכות נט.) שמברך "עושה מעשה בראשית", ואם רוצה יברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם". משמע מהשלחן ערוך שגם על רעידה קלה אפשר לברך. ויש לברך תוך כדי הרעידה או בסמוך לה (עד שלוש שניות מסיומה). ומעניין מה שכתב היעב"ץ (מור וקציעה) שכשיש רעידת אדמה יאמר ג' פעמים את ...

יש בזה דיון בין הפוסקים. כתב הפמ"ג באריכות שאין לאם לברך "ברוך שפטרני". והלכה למעשה פסק המהרש"ם (ח"ח סי' לג) שהסבא יברך בלי שם ומלכות. למעשה כיום כולם מברכים ללא שם ומלכות בכל מקרה...

מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה ב ב) הכריע שנשים אינן צריכות להקפיד על עניין זה.

מעיקר הדין כן. והטעם הוא משום שאנו מתייחסים לשירותים שלנו כנקיים לחלוטין – 'בית כסא פרסאי', בשעה שהם נקיים מלכלוך גלוי. ולכן רבים מן הפוסקים, כדוגמת ר' אהרן וורקא (זקן אהרן סי' א), כותבים כי ניתן אף לברך בתוך חדר השירותים של שירותים שכאלה. להלכה איננו מתירים את הברכה, משום שאנו סוברים שחדר השירותים ...

המג"א (סי' קסז, הביאו במ"ב ס"ק ס"ב) מסתפק האם נסיעה בעגלה, וכיום- אוטובוס או רכב וכדומה, נחשבת לקביעות ואפשר לזמן יחד או לא. לעומת זאת קבוצה שאכלה יחד בספינה בוודאי מצטרפת לזימון (מ"ב שם). ומסביר השו"ע הרב שההבדל הוא שהספינה נידונת כעומדת והמים שתחתיה זזים, ואילו העגלה בעצמה זזה. ולכן דין הרכב מסופק...

הם חייבים לזמן יחד עם הרבי, כי במקום זה כך היא צורת הקביעות של הזימון.

מברכים "שהכל נהיה בדברו", כפי שמברכים גם על קורנפלקס העשוי מקמח תירס, משום שנאבד להם לגמרי כל זכר וצורה של פרי או ירק, כפסק מרנן הגר"מ פיינשטיין (אגרות משה ח"א סי' קיד) והגר"ש וואזנר (שבט הלוי ח"ח סי' לו). אבל אם אותם פתיתי תירס לא נטחנו למעין קמח אלא יובשו בכל דרך שהיא המאכל נחשב כתירס עצמו, וממילא...

משום שהפירורים נועדו רק לדבק את המאכל ולא לתת טעם, וממילא בזה לא אומרים שטעם דגן לא בטל (וכן כתב כתשובה לשאלה זו המהרש"ג (ח"ב סי' לב)).

פריכיות אורז ברכתן "בורא פרי האדמה", ועל פצפוצי אורז תפוחים מברכים "מזונות" בתחילה ו"בורא נפשות" בסוף. על פריכיות מכוסמת ותירס יש לברך "בורא פרי האדמה". וחלקו האחרונים בדין פריכיות מחיטה ושיבולת שועל. לדעת מרן הגרש"ז זצ"ל דינן כדין כוסס חיטה משום שלא עברו תהליך בישול, ולכן ברכתן "בורא פרי האדמה". א...

ברמב"ם (תחילת הלכות ברכות) מובא שאת נוסח כל הברכות תיקנו עזרא ובית דינו, ולכן פסק שאסור להוסיף או לתקן את הנוסח המקובל בידינו. ומצאתי במרן הבן איש חי (פ' בלק) שהוא מרחיב שעד שתיקנו את נוסח הברכות כל אחד היה מברך לפי סגנונו ורגש הלב שלו, עד שבאו אנשי כנסת הגדולה וסידרו נוסח ברכות אחיד. כשלמעשה מי שמ...

על שמן זית שנכתש וריחו נודף פסק מרן השו"ע (או"ח סי' רטז) לברך "בורא עצי בשמים", ומרן המ"ב הוסיף שזה לאו דווקא בשמן זית אלא בכל פרי שנכתש וגדל על העץ. ובאמת הריח של מיצים טבעיים לא חזק, אבל יין שריחו נודף מדוע שלא נברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות", והרי בגמרא מופיע שהיו העשירים מזלפים יין בשביל ריח. ו...

בסוגיה במסכת ברכות (מג.) מוזכרים כמה פירות שעליהם מברכים "הנותן ריח טוב בפירות" וביניהם עץ החבוש. וגם כיום אם הוא מריח טוב במיוחד מברכים עליו "הנותן ריח טוב בפירות"....

הפוסקים דנו באשה שהסתפקה אם בירכה ברכת המזון או לא האם עליה לחזור ולברך (שו"ע סי' קפו). השער אפרים (סי' יא) הכריע שעליה לחזור ולברך, וכמותו פסקו הפמ"ג, החיי אדם ועוד. אולם רעק"א והברכי יוסף פסקו שאין לאשה לחזור ולברך. ולכן לעניות דעתי הדבר המובחר ביותר הוא לנהוג כדברי הכה"ח (שם), ליטול שוב ידיים ול...

מרן השו"ע (סי' קצ"ט ס"ו) פסק שג' נשים שאכלו יחד מזמנות לעצמן. ואם הן היו עשר נשים מזמנות אך בלי להזכיר "אלוקינו" בזימון. אבל כתב הביה"ל שכיום הדבר כלל לא נהוג באשכנז, ונשים אינן מזמנות כלל. על אף שמן הדין אם היו רוצות היו יכולות לזמן יחד, אף אם אכלו יחד עם ג' גברים, באופן שמזמנות לעצמן לבד. אמנם כא...

מרן הרמ"א (קסב ג) פסק שאחרי הנטילה בכלי צריך לשפשף את ידיו זו בזו. ומרן המ"ב (שם סקכ"ד) ביאר שהטעם הוא שבכך מעביר את הלכלוך. והפמ"ג כתב שהטעם הוא כדי שיגיעו המי לכל חלקי אצבעותיו עד פיסת כף היד. על כל פנים כך יש לנהוג כאשר שופכים על כל יד רביעית 86 ) כחצי כוס חד-פעמית. ועל פי הסוד יש לאחר מכן cc)- מ...

כותב רבנו האר"י הקדוש כי יש לתת צדקה לפני שחרית ומנחה, כמאמר הכתוב "אני בצדק אחזה פניך", אולם לפני תפילת מעריב אין חובה כמו שכתב הברכי יוסף (סי' רלז וביו"ד סי' רמז). הסיבה לדבר היא משום שעד חצות הלילה אין זה זמן צדקה, כמו שכתוב בירושלמי (שקלים פ"ה) שרבי חנינא בר פפא היה מחלק צדקה בלילה עד אשר פעם א...

בזמן התלמוד כל אחד היה אוכל על שולחן קטן משלו, ולכן היו מכבדים את הגדול והחשוב שבבית ליטול ידיים ראשון, שאז היה נוטל ומיד ניגש לאכול. אך כיום שאנו אוכלים על שולחן אחד גדול, אם הגדול ייטול ראשון את ידיו הרי שייאלץ להמתין לכולם ואין זה מכבודו, ומאידך אם ייטול אחרון שאר הסועדים ממתינים לו ויש להם הפסק....

מותר לכתחילה לנהוג כך, שהרי האבנט של ספר התורה הוא "תשמיש קדושה", שאין איסור לעשות מולם דברי חול ואף להכניסם לשירותים. ומנהג זה מוזכר כבר בספר 'טוב טעם ודעת' מהגרש"ק זצ"ל (תליתאה ח"ב סי' מז) וכן הביאו הדר"ת (יו"ד סי' קעט), וע"כ אין לחשוש למנהג. אך מה שכן יש לחשוש הוא למנהג הנורא שמביאים את הספר-תור...

יש בעניין זה תשובה מפורטת בספר שו"ת שיבת ציון (סוף סי' ז) שבסופה מכריע להיתר כשהכסף ניתן לבית הכנסת. וכן יש על דין זה חלופת מכתבים בין החת"ס וחמיו- רעק"א (שו"ת חת"ס או"ח סי' לח), וכן ההכרעה למעשה....

חכם צבי (סימן קסז): בני חו"ל העולים לארץ ישראל דרך ארעי, האיך יתנהגו בשלש רגלים, אם כבני א"י או כבני חו"ל: נלע"ד דצריכים הם להתנהג בענייני המועדים כאחד מבני ארץ ישראל התושבים, לא מבעיא בתפילות וברכות וקריאת ספר תורה, אלא אפילו במלאכה מותרים הם. כי בדיני יו"ט שני הקובע הוא המקום שנמצא בו ביו"ט שני. ...

ניתן לומר "אבינו מלכנו" ביחיד כפסק הריב"ש (סימן תקיב) והשבות יעקב (ג מב) שכתב "לא ידעתי למה לא יאמרו ביחיד הלא עיקר התפלה הוא תפלת יחיד". וכן פסק האליה רבה (סימן תקפד) והמטה אפרים. אם כי לכאורה מדברי רבי עקיבא שירד לפני התיבה ואמר אבינו מלכנו, משמע דבעי מנין, אך למעשה יאמר אבינו מלכנו גם ביחיד, שכא...

חולה קורונה מאומת בלא תסמינים מחויב לצום, אם חש חולשה גדולה או סחרחורת ישתה שתיה מזינה לשיעורים, משום שיתכן והצום בשילוב המחלה מזיק לגופו. כשלעניין זה חולה קורונה הוא 10 ימים מרגע זיהוי הנגיף ( 10 ימים 24 שעות). חולה קורונה עם תסמינים בלא חום שותה שתיה מזינה לשיעורים כבר מליל יום הכיפורים. אם יש לח...

מרן השו"ע (קס"ה, ה') התייחס לשאלה זו ונתן ב' אפשרויות, כשהשנייה שבהן לא רלוונטית ולכן נציין את הדעה הראשונה שאותה פסק מרן בשם רש"י שהביאה מרבו - רבי יצחק בר יקר; לאחר שהאדם התפנה יטול ידיו עם מעט מים, ינגבן ויברך "אשר יצר". ולאחר מכן יטול ידיו ברביעית מים מתוך כלי, כדין נטילת ידיים בכל סעודה, ויברך ...

מרן השו"ע (ריש סימן קנ"ח) הביא את דעת הרוקח שפוסק שבאכילה של פחות מכביצה נוטלים ידיים בלי ברכה ובפחות מכזית אין צריך כלל ליטול ידיים. לגבי אכילה בפחות משיעור כביצה, ישנה הסכמה בין הפוסקים עם דעת הרוקח שאין צריך לברך אלא נוטל ידיו בלי ברכה. לגבי אכילה בפחות משיעור כזית, הט"ז והגר"א הסכימו לדעת הרוקח...

בזמן התלמוד כל אחד היה אוכל על שולחן קטן משלו, ולכן היו מכבדים את הגדול והחשוב שבבית ליטול ידיים ראשון, שאז היה נוטל ומיד ניגש לאכול. אך כיום שאנו אוכלים על שולחן אחד גדול, אם הגדול ייטול ראשון את ידיו הרי שייאלץ להמתין לכולם ואין זה מכבודו, ומאידך אם ייטול אחרון שאר הסועדים ממתינים לו ויש להם הפסק....

יש להבדיל בין ד' סוגי קרוטונים: קרוטונים שעשויים מלחם רגיל וחתוכים לחתיכות קטנות ולא טוגנו בשמן עמוק או בושלו במרק - ברכתם "המציא לחם מן הארץ". קרוטונים שיש בהם פחות מכזית והתבשלו במרק בכלי ראשון או טוגנו בשמן עמוק - ברכתם "בורא מיני מזונות". קרוטונים שטוגנו בשמן לא עמוק - ספק מה ברכתם, "בורא מינ...

אפשר להקל בזה, אולם המחמיר תבוא עליו ברכה. ובמקום שיש לחשוש שהיה קודם חלב עכו"ם באותו כלי- ישתו בני ספרד את הקפה דווקא בכלי זכוכית, ואשכנז ישתה בכלי חד פעמי....

מרן השלחן ערוך (אורח חיים תקפה ה) פסק שהתוקע או מתפלל בשכר – אינו רואה סימן ברכה מאותו תשלום שאותו יקבל. הבהירו השאגת אריה (סי' שו), הט"ז (ס"ק ז) והמג"א (ס"ק יב) שיש בזה דעות לכאן ולכאן האם יש בזה איסור או שרק אינו רואה סימן ברכה בלבד. בעל אלף המגן (סי' לח ס"ק י) נתן בזה עצה – שיתפלל עוד תפילה חשובה...

בודאי, שכן השופרות התימניים לא עוברים כל עיבוד, חימום או מיתוח. ולכן השופרות הללו הם הטובים ביותר לתקיעה. גם דודי זקני הגאון ר' צבי פסח פראנק זצ"ל (מקראי קודש) דן לגבי היישור שעושים לתחילת השופר והכיפוף לאחריו שנעשים בידי אדם, שאולי יש בהם משום פסול לשופר, והביא מאמר שלם של הגאון הרב קפאח ז"ל על כל ...

קביעת הנוסח בבית כנסת חדש הוא על פי ראש הקהל והגבאים, שהם נחשבים כיום כשבעת טובי העיר. כי הם נחשבים למייצגי דעת רוב הקהל. אם עדיין לא מינו גבאים או מייצגים, אזי דעת רוב הקהל היא הקובעת והשאר נגררים בעקבותיהם (מנחת יצחק ח"ז סימן ד). אולם כשמראש ייסדו מקום תפילה המוני, הנקרא 'שטיבלעך', החזן הוא המכ...

מרן בשו"ע (יו"ד רפ"ג ד') פסק ע"פ "אסור לרקם פסוקים בטלית". וברמב"ם איכא שני טעמים, או כי זה זלזול, או כי לא ניתנה התורה להכתב פרשיות פרשיות, רק ג' תיבות, ורק עבור לימוד. ובש"ך, שמביא פסוקים לזלזול, כי הציצית המה תשמישי מצוה ומותרת בבית הכסא ובית המרחץ, ולכסות ערוה ויביא פסוקים במקום טינופת. ולכן הע...

לכתחילה ודאי שעל אדם להתיר נדריו בפני שלושה בדווקא. אמנם במצב כזה שבו אדם אינו יכול לצאת מביתו ולהתיר נדריו – נקל לו להתיר דרך הטלפון, כאשר בצד השני של הקו יושבים שלושה יחדיו ומתירים לו את נדריו. ויש לדעת שזוהי קולא מיוחדת, ואינה אלא בדיעבד בלבד. אך מה שאנשים מתירים נדריהם בהודעות או דרך אתרי אינטר...

מרן המשנה ברורה (או"ח רא ס"ק יג) פוסק שמותר לו לחלוק כבוד למי שהוא רוצה. אולם לדעת רבנו שמחה (הובאו דבריו במרדכי גיטין נט.) מותר לו לחלוק כבוד רק למי שגדול ממנו ולא לסתם אדם. ולהלכה פוסקים בזה כמרן המשנה ברורה, שיכול לתת כבוד לכל מי שירצה....

המג"א (או"ח רא סק"ד) לומד בדברי חז"ל (גיטין נט.) שהכוונה ממש לדין תורה ולא לדין דרבנן, ואפילו לא כאסמכתא, אלא שהתורה ציוותה אותנו לקדש את הכהנים וחז"ל רק פירשו את כוונת התורה ש"וקדשתו" הוא בנתינה לו לברך ראשון, לפתוח ראשון וכדומה....

פסק השולחן ערוך (או"ח קפג ה) "יש מי שאומר שאם המברך איטר, אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם". הוה אומר שאדם שעיקר כוחו ביד שמאל יחזיק את הכוס ביד שמאל. אמנם המגן אברהם (שם ס"ק יד) הקשה שמדברי מרן השו"ע במקום אחר (תרנא ג) משמע שגם אדם שמאלי בידיו מחזיק את הכוס בימינו. למעשה פסק המגן אברהם כדברי השו"...

הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שולחן שלמה ס"ו) פסק שדי בהגבהת גוף הגביע ולא צריך שכל הגביע יהיה טפח מעל השולחן. ויש הסוברים שבכלל הטפח מודדים גם את עובי כף היד של המברך (תהלה לדוד קפג סק"ג)....

בוודאי, הגמרא (ברכות נא:) אומרת מפורשות שעל ידי כוס של ברכה מתברכת אשתו של אדם, וכן פסק השו"ע (קפג ד). אבל ראוי לשלוח לה מהכוס עצמה ולא להעביר את התכולה לכוס אחרת (מאירי). אולם מצאתי בארחות רבנו (ח"א עמ' פה) שהסטייפלר דייק שגם הבקבוק שממנו מזגו את הכוס של ברכה נחשב בכלל כוס של ברכה. ויש לדעת שאורח...

השו"ע (סי' קעא ס"ב) כותב שאסור לשבת על ספסל שיש בתוכו תאנים, כי התאנים נמעכות בישיבתו (עי' מ"ב שם). ורק בכדי לשמח חתן וכלה התירו לזרוק קליות ואגוזים, ובתנאי שייזרקו במקום שאינו מאוס, כך שכאשר יאספו אותם יהיו ראויים לאכילה. לכן אסר מרן הבא"ח בעירו בגדאד לעשות כל מיני סידורי פרחים לחתן וכלה, כשמכניסים...

מכיוון שכיום אוכלים עם סכו"ם והידיים לא מתלכלכות נשים פטורות ממים אחרונים (שבט הלוי ח"ד סי' כג, תשובות והנהגות ח"א סי' קעד). ורק אם הן נגעו בידיהן ממש באוכל יהיו חייבות ליטול מדינא. ויש להעיר שיש לנטילת מים אחרונים טעמים עמוקים על פי הסוד, ולכן הגברים בכל מקרה נוטלים מים אחרונים ואף שידיהם נקיות לח...

כן, משום הטעם השני של מים אחרונים- "והתקדשתם והייתם קדושים" (ספר הסומא בשם הגאון רבי משה שטרנבוך).

עליו ליטול מים אחרונים, וכך פסק האור לציון (ח"ב סי' מו סע' יט). אבל מנהג העולם להקל בזה.

אסור שאין זה דרך כבוד (מנחת אלעזר ח"ג סי' נד, פני מבין או"ח סי' לח).

המקור להסרת המים-אחרונים מהשולחן קודם ברכת המזון הוא בספר כף החיים לר' חיים פלאג'י (סי' כה אות ג) שכתב שטוב לעשות כן, אף על פי שמעיקר הדין אין מניעה לברך ברכת המזון כשהמים-אחרונים נמצאים על גבי השולחן. ויש להקפיד לברך מיד אחרי נטילת מים אחרונים ולא להפסיק. ויש על כך מעשה נורא ממרן קה"ק האר"י הקדוש ...

נפסק בדברי הרמ"א (תקנח א) שנזהרים באכילת בשר ושתיית יין עד חצות יום י אב משום שבו היה עיקר שריפת בית מקדשנו. והוסיף מרן המ"ב (סק"ג) שאף אין לרחוץ, להסתפר ולכבס עד אותה שעה, הוה אומר שנוהגים בכל דיני תשעת הימים. אמנם הביא מרן הביאור הלכה (ד"ה עד) את דברי המאמר מרדכי שסבר כדעת השו"ע והרמ"א שהאיסור הו...

דין זה נתון במחלוקת אחרונים. לדעת המג"א (סי' רפב) יש לברך על קריאת מגילה, אפילו כשקורא מתוך ספר, ואילו הפרי מגדים (א"א ריש סי' תקנט) פסק שאף אם תהיה המגילה כשרה וכתובה על גבי קלף אין לברך עליה. ומרן המ"ב הכריע כי יש לברך על מגילת איכה הכתובה על גבי קלף, אמנם הכף החיים (תקנט ס"ק ה) סבר שכיוון שדין זה...

הליכה למעיין לצורך רחיצה – אסור לבני אשכנז החל מראש חודש ולבני ספרד משבוע שחל בו – והשנה שאין שבוע שחל בו הדבר מותר להם. אך אם הולכים לצורך שחייה לצורך בריאות (ולא להתעמלות בלבד) – הדבר מותר גם בשבוע שחל בו, משום שאין הנאה מעצם הרחיצה אלא צורך בריאותי ממשי. אך נמנעו שלא ללכת למעיינות, אפילו שאינ...

הלכה למעשה – סיום שנעשה בתשעת הימים על מסכת שלמה שלמדו אותה על בוריה מותר באכילת בשר ושתית יין (מ"ב תקנא ס"ק עג). אלא שיש להדגיש שהוא דווקא בלמדו את אותה המסכת על בוריה. מרן המשנה ברורה פסק כי יכול לזמן דווקא את האנשים הקרובים אליו ומלבדם לקרוא לאנשים אחרים בכדי שיהיה מנין. אמנם חסידים נהגו להקל ולז...

בוודאי שצריך, כי זה מנהג שנתפשט בעם ישראל וזו הנהגה טובה שצריכה התרה. יחד עם זה מכיוון שזה סייג ולא איסור, מועילה בזה התרה, כי אם היה בדבר צד איסור כמובן שלא הייתה מועילה התרה כלל (חיי אדם כלל קכ"ז)....

אם יש אדים אשר יוצאים מהסיר דינה של החלה כבשרית, ולכן אי אפשר יהיה לאוכלה יחד עם חלב. מה שאין כן מיד לאחר אכילתה מותר לאכול מוצרי חלב. אולם אם החלה הייתה מונחת על גבי סיר שלא יצאו ממנו אדים כך שהתחממה בלבד- אפשר לאכול אותה יחד עם מאכלי חלב....

מרן הרמ"א (קסב ג) פסק שאחרי הנטילה בכלי צריך לשפשף את ידיו זו בזו. ומרן המ"ב (שם ס"ק כ"ד) ביאר שהטעם הוא שבכך מעביר את הלכלוך. הפמ"ג כתב שהטעם הוא כדי שיגיעו המים לכל חלקי אצבעותיו עד פיסת כף היד. על כל פנים כך יש לנהוג כאשר שופכים על כל יד רביעית כחצי כוס חד-פעמית. ועל פי הסוד יש לאחר מכן -(cc86) מ...

מרן השלחן ערוך (אורח חיים קס ו) פסק שמותר ליטול ידיים לסעודה במים חמים, אולם כתב המשנה ברורה (ס"ק כז) שיש אוסרים, אך בפושרים לכולי עלמא אין שום איסור, ולכן פסק שאם אין לו אלא מים חמים שהיד סולדת בהן ימתין מעט ויטול, ובדיעבד כשאין לו אלא מים רותחים ואין באפשרותו להמתין יכול ליטול במים החמים ביותר אך ...

ישנן כמה דעות בין הפוסקים מה נחשב לשינת קבע ומהי שינת עראי. והנפקא מינה בין סוגי השינה, שבשינת קבע מחוייבים שוב בנטילת ידיים עם ברכה ובברכה ראשונה, אך יכולים לברך ברכה אחרונה על כל האכילה, גם זו שהייתה קודם שנתו. ומשמעותה של שינת עראי היא שפטור מברכה ראשונה ומחויב בנטילת ידיים בלי ברכה, משום שאדם לא...

החיי אדם כתב שאפילו אדם שאוחז פרי בידו ואוכל במהלך הליכתו נחשב כמשנה מקום, משום שאין הדבר הקודם שאותו אכלנו דבר אחד עם האכילה שעשיתי במקום החדש. ובהגהת הגאון הרב שבדרון על 'דעת תורה' סימן קעח כתב שהסוכריה אינה דומה לדין זה משום שכל המאכל מונח בתוך פיו ונחשב ממש לאותה האכילה בשני המקומות. אמנם העיר ש...

הפרי חדש (יו"ד סי' פ"ו) כותב שכאשר הגיעה ביצה שכזו אל המהריק"ש הוא הטריף אותה. והפר"ח עצמו חולק עליו בזה, ומביא מחכמי הטבע שכאשר התרנגולת שמפסיקה להטיל ביצים – הביצה האחרונה שלה תהיה מחלבון בלבד. אך מכיוון שראש רבני מצרים – המהריק"ש פסק כך ביטל הפרי חדש את דעתו בפניו. אמנם המהרש"ם פסק בספרו דעת תורה...

מדובר בסוגיה ארוכה, כך שראשית נפסוק להלכה שהדבר מותר, ונבאר; דעת הרמב"ם שמה שאמרה הגמרא שאסור לעשות צורת "חמה" אין כוונתו לשמש אלא לגלגל אחר ששמו חמה. ואת דבריו הביא מרן הרמ"א (יו"ד סי' קמ"א). כלומר שמדובר בכוכב אחר שהגויים קראו לו חמה ולו היו עובדים. נוסיף עוד שרקמה לא נחשבת כדבר בולט, שגם בזה יש ...

נאמר בתורה הקדושה (דברים כ, יט): "כי האדם עץ השדה"; האדם ניזון מהעץ ומהפרי. ויותר מכך, ישנו דמיון גדול בין האדם לעץ הפרי, ולכן כאשר עוקרים עץ פרי שלא כדין מתעורר צער בכל העולם, וקולו של העץ הולך מסוף העולם ועד סופו, רק שאנו לא שומעים את הזעקה האילמת הזו. תיאור מבהיל זה מופיע בפרקי דר"א מהתנא הגדול ר...

בספר חסידים (סי' תנד) נאמר שאין לנעול נעלים של מת: "ולא יעשה אדם צדקה בדבר שיש בו סכנה. לאחד ניתנו לו מנעלים של מת ורצה לתת אותם לעני אמרו לו "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) אלא תמכרם לנכרי שלא יבוא לידי סכנה שום יהודי ויתן המעות לעני, ע"כ". יש האומרים שהסיבה לכך, כי אם ילבש את נעלי המת ביום יחלו...

האם מותר לקחת את הבת שלי לטיפול רפלקסולוגיה? קראתי באנציקלופדיה הלכתית רפואית (ח"ז עמוד 233 – רפלקסולוגיה) שהשיטה מטפלת בזרימת "כח חיים"/אנרגיה הנמצאת בכפות הרגליים, ושעניין זה קיים אצל אומות העולם הרבה שנים. האם אין חשש לכישוף, דרכי האמורי או כדומה?...

הדברים אמורים רק בבצל, שום ושאר דבירים חריפים רק כשהם חיים. אך כשהם מבושלים רואים בחוש שהחריפות פקעה מהם והם ניתנים לאכילה בפני עצמם, ולכן אין להם דין של דבר חריף (פ"ת יו"ד סי' צ"ו, ודרכ"ת). אמנם פלפלים חריפים אף לאחר בישולם נחשבים לדבר חריף, כפי שרואים בחוש שהם עדיין נשארים חריפים....

אם ב 24- שעות האחרונות טחנו במעבד בשר רותח אסור לשים את הבצלים בתנור יחד עם מאכלי חלב. אך אם עברו 24 שעות מהשימוש האחרון במעבד למאכלי בשר רותחים – לבני ספרד מותר, ולבני אשכנז לעולם אסור (יו"ד סי' צו, ס"ג, ובספר דבר חריף). ונעיר כמה דברים בדין זה; לדעת הרמ"א ובני אשכנז אם חתכנו דבר חריף (כבצל) בסכין...

ודאי, כך פסק מרן המשנה ברורה (תרפח ס"ק טז) שיש לשאול ולדרוש בהלכות הפורים בשבת זו, ושזה עולה במקום קריאת המגילה שהוקדמה ליום שישי. אבל יש להקפיד שהדרשה תהיה גם בענייני נס הפורים כדי לקיים פרסומי ניסא, כפי שמקיימים בקריאת המגילה....

שאלתך נפלאה מאד! ישר כח! התשובה לשאלה זו היא משום שאנו פוסקים בזה כדעת האליה רבה (סוף סימן תרצג) שגם בכל שנה אם נותנים את המעות לעניין טרם הפורים יוצאים ידי חובה, כי המתנה נחשבת כהלוואה, ומה שהשתמשו בה אפשר שיהיה לאביונים כסף אחר לצרכי הפורים, ואותו סכום נחשב כבא מאיתנו -הנותנים. ועוד כיוון שיש סו...

אם ניתן לראות את הלבלוב היטב, כגון שיש תאורה באותו מקום או שאור הלבנה חד ובהיר- ניתן לברך גם בלילה (ציץ אליעזר יב כ). לגבי שבת ידועה הנהגת המקובלים שנמנעו מלברך בשבת משום שכל עניין ברכה זו היא העלאת נשמות ובירור ניצוצי הקדושה, ושאין ראוי לעשות כן בשבת, ולכן נמנעו מכך. ועוד הוסיף הכף החיים (רכו ס"ק ...

רוב הפוסקים סוברים שאין ברכת האילנות תלויה דווקא בחודש ניסן, כן מובא בדברי החיי אדם (סג ב) וברכת הבית (כט יד), ומקורם מדברי הריטב"א (ר"ה יא:) שכתב "ויומי דניסן לאו דווקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא מלבלב". ולכן פסקו דו"ז בשו"ת הר צבי (א קיח) שבמקומות כאוסטרליה, דרום אמריקה וכדומה, הנמצאות בחצי ה...

מרן בשו"ע (סי' ק"פ) כתב שאפילו שמותר לאבד פירורים הפחותים מכזית זה קשה לעניות. ומקור הדברים בכמה מקומות בש"ס (ברכות נב:, פסחים קיא:, חולין קה:), ומסופר שם שהמלאך הממונה על העניות רצה להעני אדם אחד ולא הצליח בשום אופן, עד שאותו אדם אכל לחם על גבי עשבים וחשב המלאך שמכיוון שהאדם לא יאסוף את הפירורים מב...

החיי-אדם פסק שמברכים "שהכל נהיה בדברו" על שתיית קפה במהלך הסעודה. אולם להלכה לא פוסקים כמותו, ויש מדקדקים לברך "שהכל" לפני הסעודה ופוטרים בכך את הקפה שבסוף הסעודה, ומנהג זה נתפשט בעיקר אצל החסידים, ושמעתי שכן נהג מרן האמרי-אמת מגור זצ"ל....

מרן השו"ע (קס"ה, ה') התייחס לשאלה זו ונתן ב' אפשרויות, כשהשנייה שבהן לא רלוונטית ולכן נציין את הדעה הראשונה שאותה פסק מרן בשם רש"י שהביאה מרבו- רבי יצחק בר יקר; לאחר שהאדם התפנה יטול ידיו עם מעט מים, ינגבן ויברך "אשר יצר". ולאחר מכן יטול ידיו ברביעית מים מתוך כלי, כדין נטילת ידיים בכל סעודה, ויברך כ...

מרן השו"ע (ריש סימן קנ"ח) הביא את דעת הרוקח שפוסק שבאכילה של פחות מכביצה נוטלים ידיים בלי ברכה ובפחות מכזית אין צריך כלל ליטול ידיים. לגבי אכילה בפחות משיעור כביצה, ישנה הסכמה בין הפוסקים עם דעת הרוקח שאין צריך לברך אלא נוטל ידיו בלי ברכה. לגבי אכילה בפחות משיעור כזית, הט"ז והגר"א הסכימו לדעת הרוקח...

יש בזה מחלוקת, אך גדולי הדורות התירו, מכיוון שהדבר נעשה במכירה ולא במתנה. אולם העצה בזה היא שבעל המכונה ידביק עליה שלט עם ברכה ראשונה ואחרונה, ובזה הוא יוצא ידי כל השיטות....

יצאת ידי חובה של ברכות קריאת שמע, כך פוסק החיי אדם בשם רבנו מנוח, והביא מרן המשנה ברורה (סי' ו ס"ק נ"ג) את דבריו. ובודאי לכתחילה צריך לומר את הברכה הראויה, ואם היית שם לב באמצע הברכה קודם שחתמת "ברוך את ה'" היית צריך לחזור לתחילת הברכה. אבל כאמור בדיעבד אין זה מעכב ויצאת ידי חובה. כן הדין במקרה שאמ...

 בין למי שנוהג ללכת כל יום למקווה או שצריך לטבול, ובין לאדם שהולך לבריכה משום צורך רפואי או לשם הנאה, פוסקים העטרת זקנים, הפמ"ג והשלה"ק (כפי שהביאם מרן המ"ב סי' תק"נ) שבעל נפש יחמיר שלא ירחץ במים חמים את כל גופו, אלא את פניו ידיו ורגליו בלבד, וכל שכן שיקפיד שלא להתרחץ כלל רחיצה של תענוג. ממילא לדברי...

מרן (תקס"ו ס"ו) כותב באופן פסקני שאסור שבעל הקורא והעולים יהיו אנשים שאינם צמים, וכך צריכים הספרדים לנהוג. אמנם האשכנזים צריכים לנהוג כדעת מרן המ"ב (שם סקי"ט) שאם הצום חל ביום שני או חמישי וכבר קראו לו לעלות לתורה בקריאת התורה שבשחרית- יכול לעלות, אך במנחה לא יעלה בשום אופן. אמנם החת"ס (או"ח סי' קנ"...

המנח"י (ח"י סי' מ"ד) והצי"א (חי"ג סי' ס"א) התייחסו באריכות רבה לשאלה זו של מצעים המכובסים כאשר אנשים מתארחים במלון וכדומה. מסקנתם היא שמה שקיבלתם בתחילת שהותכם חדר נקי ומכובס הוא מכח העובדה שכך נוהגים בשירות החדרים בכל מלון ובית הארחה. אמנם מחובתכם להודיע בקבלה שאין ברצונכם לקבל יותר שירות חדרים עבו...

שלום וברכה משפחת ... היקרה מאד, נכון שלא אוכלים את החזרת, אבל מכיוון שזה כנגד אותה מידה עילאית, לכן צריך גם היום להניח את שורש החזרת במקומו ולא את החסה. ומן הראוי גם בשעת אכילת המרור להכליל את החריין החריף עם החסה בשעת אכילת המרור....

שלום וברכה, בודאי שחובה לטבול גם בעידן הזה כלים, גם כלי זכוכית שחובה לטבלם בברכה. אך מכיוון שלא ניתן לטבול, ולא ניתן לאכול אף אכילה עראית בלא טבילת הכלים, הדרך היא למכור אותם לגוי ולקבל אותם בהשאלה בחזרה עד אחר הפסח. ואז בעז"ה לטבול אותם או להצניע אותם. יש אפשרות למכור דרך הרבנות הראשית, או דרך ה...

תבסידור הרמ"ק כתוב במפורש את הנוסח 'בית סופריהם', ולחילופין בסידור הרמב"ם ועוד סידורים לא נכתבה פסקה זו כלל. אבל מצאתי בשם רבי פנחס מקאריץ זי"ע שאמר שכת ש"צ שר"י היא זו שהחדירה את המילה הזו. ונעיר שגם הפסקה 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשעננו', שלא קיימת בנוסח אשכנז, וצ"ע איך אדם יאמר משפט כזה על ...

שגה כבודו באופן שתיקן את חברו, כיוון שאתה עצמך באמצע שמונה-עשרה ואסור לך להפסיק בדיבור. מה שיכולת לעשות זה לרמוז לו בידיים או בקול שהוא יבין וייזכר כדי שלא יצטרך לחזור שוב על כל תפילת שמונה עשרה, כן פסקו מרנן האגרות משה (ח"ד סי' ט"ז) והגרש"ז (הלי"ש פרק ח' ו')....

מרן הגרש"ז כתב מכתב להגאן רבי צבי כהן (מחבר הספר 'טבילת כלים') ובו כתב שהדבר תלוי אם אופן אכילת המאכל הוא ע"י כיסוי בנייר או ניילון או שלא. לדוגמא, בשקית חלב אופן השימוש ושתיית החלב נעשה דווקא בתוך שקית, ולכן הקנקן בו נמצאת השקית פטור מטבילה. אמנם כלי שמשתמשים בו באופן ישיר לא יועיל מה שישימו על גבי...

כן, חובת הטבילה קיימת תמיד ולא משנה כמה זמן השתמשתם בכלי, כך פוסקים החכמ"א (ע"ג כ'), הבא"ח (סו"פ מטות) והערוך השולחן.

מרן השו"ע (סי' סו) הכריע שאסור לענות "אמן" אחר "גאל ישראל" משום שזה הפסק. ומרן הרמ"א חלק על דבריו והכריע לענות "אמן", אבל כבר פסקו השל"ה הקדוש והלבוש כדברי הזוהר שאין לענות "אמן", כמו שהמלאך גילה למרן הבית יוסף שהחזיקו טובה בשמיים על מה שפסק שלא לענות "אמן". ולכן מרן המ"ב נותן שתי עצות: א.   ל...

כתב בביה"ל בשם המאור: ולא יתן מתנות לאביונים קודם פורים, שמא יאכלוהו קודם יום הפורים. אם כן העיקר שהעני ייהנה מהנתינה ביום פורים עצמו. ולפי"ז פסקו המהר"י אסאד והמהרש"ם, שהמפריש מתנות לאביונים קודם פורים ע"י שליח ומגיע לידי העני בפורים עצמו, או שנותן לעני קודם הפורים אבל מַתְנה עמו שמעות אלו הם...

פסק רבינו הרמ"א: י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום. ומאחר ששלשה פעמים כתוב תרומה בפרשה, יש ליתן ג'.. זכר למחצית השקל. ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה. וכתב הגרימ"ט בלוח א"י, שהמנהג לתת מחצית השקל אחרי מנחה. ויש נוהגים, שנותנים פעמיים זכר למחצית השקל, בערב פו...

א) מרן הרמ"א (סי' תקנ"א) כותב באופן פסקני בשם גדולי אשכנז (האגודה, המרדכי והרוקח) שאסור ללבוש בשבת חזון בבגדי שבת. ואם יוצא תשעה באב בשבת כך שהצום נדחה ליום ראשון אסור להחליף את הפרוכת של ארון הקודש לפרוכת של שבת. כשהיו מקומות באשכנז שהיו פורסים פרוכת שחורה לשנה שחל תשעה באב בשבת ונדחה. אולם כתב ...

הבאר היטב (אבהע"ז סי' ס"א סק"ז) כותב שצריך לברך כנגד צד מזרח, וגם החתן והכלה צריכים לעמוד לצד מזרח וגבם לצד מערב. והמהרי"ל כותב שהפנים של החתן והכלה יהיו לצד צפון ואחוריהם לצד דרום. והכנסת הגדולה כותב שכיום לא מקפיד בדבר כלל. להלכה למעשה את שלוש ברכות הנישואים האחרונות "שמח תשמח", "שוש תשיש" והבר...

אכן בהלכה מופיע שהציבור יעמוד בשעת החופה, אבל בעל השערים המצוינים בהלכה (סי' קמ"ח) מבאר שמוטות החופה הופכות את החופה לרשות בפני עצמה, וכמו ספר תורה שמונח בארון שאין חיוב לעמוד בפניו, ועל כן אין חיוב לעמוד. ולדעתו מה שכתוב בהלכה לעמוד אמור לגבי אלו שנמצאים בתוך החופה עצמה, ואכן הם באמת נוהגים לעמוד....

בעקבות הסיפור של יעקב ולאה פסק הש"ך שהלכה כלבן הארמי, שקודם משדכים את הבוגרת ורק אז את הצעירה. אבל מהראוי שהאחות תמחל לאחותה ולא תפסיד מלוותר, שכן מי אמר שבגלל זה תיפגע בשידוכיה? אמנם אם לא תמחל אז לכאורה אסור לאחות לעקוף אותה עד שתמחל לה....